בג"ץ הפך לשק החבטות של הימין וגם של אישה אחת מאשקלון

במערכת הבחירות הנוכחית הפך בג"ץ לשק החבטות של הימין • השאלה היא האם זה עובד להם, לפוליטיקאים? • לא ערכנו סקר בנושא, אבל פגישה כמעט מקרית שלנו השבוע עם אישה אחת באשקלון מספרת לפחות חלק קטן מהסיפור הזה

עפרה חדד / צילום: כדיה לוי
עפרה חדד / צילום: כדיה לוי

במערכת הבחירות הנוכחית הפך בג"ץ לשק החבטות של הימין. לפעמים נראה כאילו בכירי מפלגות הימין - שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין, ח"כ בצלאל סמוטריץ', איתמר בן-גביר וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו ונוספים - כאילו עורכים ביניהם תחרות מי ישמיץ יותר את בג"ץ ומי ישחרר לאוויר העולם הצהרה יותר לוחמנית ופוגענית נגדו.

לתפיסתנו, מדובר בהתנהגות מסוכנת שהיא על סף ההסתה. הרטוריקה של בכירי הפוליטיקאים מהימין נגד בג"ץ מכרסמת במעמדו, מביאה לירידה באמון הציבור בו, מערערת את האיזון הרצוי בין שלוש רשויות השלטון ומחלישה את הדמוקרטיה הישראלית.

השאלה היא אם זה עובד להם, לפוליטיקאים? כמה מהמצביעים שילכו לקלפי ביום שלישי הקרוב בכלל לוקחים בחשבון בהחלטתם את פסיקת בג"ץ בפרט ואת התנהלות מערכת אכיפת החוק בכלל?

לא ערכנו סקר בנושא. אנחנו לא מינה צמח. אבל פגישה כמעט מקרית עם אישה אחת שמעידה כי היא ההצבעה שלה היא הצבעת מחאה נגד בג"ץ, מספרת לפחות חלק קטן מהסיפור הזה.

"צריך 'לאפס' את בג"ץ"

עפרה חדד היא אישה מרשימה, רהוטה, נחמדה, מצליחנית. ביחד עם בעלה, שמחוני חדד, היא מובילה את חברת יורו ישראל שבונה פרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. את חדד, שגדלה בנתיבות וגרה כיום ביישוב מעגלים הסמוך לו, פגשנו השבוע במסגרת הסיור עם ניידת הבחירות של "גלובס" שהגיעה לאתר הבנייה בשכונת אפרידר באשקלון - שם בונה יורו ישראל מגדלי מגורים בני 25 מקומות עם נוף לים.

אחרי שדיברנו על הבנייה בדרום הארץ, על קשיי הביורוקרטיה והרגולציה ועל מיזם מחיר למשתכן שחדד תיארה אותו כ"אויב של הקבלנים", העזתי לשאול אותה למי היא תצביע בבחירות הקרובות. חדד ענתה: "אני מתלבטת בין הליכוד לבין איחוד מפלגות הימין, בגלל מה שקרה עם איתמר בן-גביר ומיכאל בן-ארי בבג"ץ" (בג"ץ אסר על בן-ארי להתמודד בבחירות לכנסת לאור ההתבטאויות הקשות, הקיצוניות, והחוזרות ונשנות שלו נגד הציבור הערבי בישראל. לאחר מכן דחה בג"ץ את בקשתו של בן-גביר לתפוס את מקומו של בן-ארי כמספר 5 ברשימת המפלגה).

ניסיתי לברר עם חדד מה גורם לה לכעוס על בג"ץ במידה כזאת שמביאה אותה לשקול הצבעת מחאה נגדו. "אמנם יושבים שם שופטים מכובדים, שצריך להוריד בפניהם את הכובע מבחינת החוכמה, הידע והכול, אבל יש נושאים רבים שלדעתי לבג"ץ אסור להתערב בהם, והם מתערבים", אומרת חדד. "לא יכול להיות שיש חוק שהתקבל בדעת רוב במדינה דמוקרטית, ואז מישהו פונה לבג"ץ, ובג"ץ אומר 'אי-אפשר לקיים את החוק', כי הוא בניגוד ל'משהו' בעיניהם. לא יכול להיות שהשופטים בבג"ץ הם אלה שינהלו את המדינה".

במה בג"ץ עסק שאסור היה לו לעסוק בעינייך?

"קודם כל יש את נושא המסתננים שהגיעו למדינת ישראל, האם לפנות אותם או לא לפנות אותם? אלה נושאים שמדינת ישראל צריכה לקבל. לא בג"ץ".

בג"ץ הוא מדינת ישראל, כמו שהכנסת והממשלה הם מדינת ישראל.

"ציבור הבוחרים נתן מנדט לכנסת לדון בכל הסוגיות האלה שבוערות - לא לבג"ץ".

בג"ץ לא ביטל את האפשרות של המדינה לטפל בבעיית מהגרי העבודה. בג"ץ רק אמר לכנסת שלכלוא בני אדם למשך 3 שנים ללא משפט זה מהלך קיצוני מדי ופוגעני מדי בזכויות האדם שלהם, ולכן הורה לכנסת לתקן את החוק.

"יש דברים שבג"ץ, ברגע שהוא נוגע בהם, זה מיד מוריד לממשלה את הכוח. היום אף אחד לא רוצה להתעסק עם המסתננים, בגלל שפוחדים שיגישו שוב עתירה לבג"ץ. גם בעניין המחבלים - 'כן להרוס להם את הבית, לא להרוס להם את הבית' - בג"ץ לא יכול להתערב. צריך להיות חוק במדינת ישראל אם להרוס או לא.

"אותו דבר בנושא של בן-גביר ובן-ארי. למה נועדו הבחירות? אם עופר כסיף (מועמד השמאל שבג"ץ דן בעתירה לפסילתו אך דחה אותה) או בן-ארי רוצים להתמודד, צריך לאפשר להם את זה. העם צריך להחליט אם לבחור בהם, ולא בג"ץ". 

בסביבה שלך חושבים כמוך?

"הרוב כן. יש אצלנו הרבה מצביעי ימין, בנט, ש"ס, סמוטריץ', בן-גביר. נכון שגם כרגע יש ממשלת ימין, אבל עם כל זה שהיא ממשלת ימין, יש יותר מדי 'ארגוני זכויות'. הימין לכאורה פוחד לגעת בפרות הקדושות הללו ולשחוט אותן. צריך 'לאפס' קצת את מה שקורה במדינה שלנו. גם את בג"ץ. אתה לא יכול שיהיה לך גוף שהוא מעל הממשלה".

אם האופן שבו פוסק בג"ץ כל-כך מפריע לך, אז למה בעצם את לא שוקלת להצביע ל"ימין החדש"? הרי שרת המשפטים איילת שקד היא זו שמובילה את המאבק נגד בג"ץ, ורק לאחרונה הצהירה כי בכוונתה שהשופטים בבית המשפט העליון ימונו על-ידי הכנסת והממשלה ויעברו הליך של שימוע.

"בגלל נפתלי בנט. אלמלא בנט אולי הייתי מצביעה ל'ימין החדש', אבל הוא אכזב אותי. לפני כמה שנים בחרתי בו, אבל הוא לא קיים את ההבטחות שלו והשתרך מאחורי האחרים. מאיילת שקד אני מרוצה, היא קידמה הרבה דברים שאני מאמינה בהם, אבל עדיין יש דברים שהיא ככה מסתכלת אחורה על מה אומרים עליה לפני שהיא עושה אותם. אני חושבת שכשיש לך דברים שאתה מאמין בהם, אתה צריך לקדם אותם בלי להסתכל לצדדים. בן-גביר הולך עם האמת שלו".

"העם קובע - לא בג"ץ"

חדד מתגוררת, כאמור, ביישוב דתי-קהילתי הסמוך לנתיבות. אבל לקראת סיום השיחה שלנו היא אומרת לי שפסק הדין של בג"ץ שאולי הכי הפריע לה, היה זה שבו השופטים אפשרו לעסקים בתל-אביב להיות פתוחים בשבת. (באוקטובר 2016, ברוב של 5 שופטים נגד דעתם החולקת של השופטים נעם סולברג וניל הנדל, דחה בג"ץ עתירה שהגישו סוחרים ועצמאים נגד חוק העזר העירוני שמתיר פתיחת מרכולים ובתי קפה בתל-אביב בשבת).

"אם תגיד לצרפתי לעבוד ביום ראשון, הוא יסתכל עליך כאילו נפלת מהירח. אז למה פה בישראל כשיש את הברכה הזאת של השבת, זה לא ככה? למה בג"ץ מאפשר לפתוח עסקים בשבת? תשאל כל בן אדם, ולא משנה אם חילוני או דתי - הוא יגיד לך שהוא רוצה את השבת כיום מנוחה. למה אותו בן אדם מסכן שצריך לעבוד בניקיון או כמוכרן או סטודנט - למה להפלות אותו? למה לאלץ אותו לעבוד בשבת? השופטים מונעים כאן מאנשים אחרים להיות בשבת עם המשפחה שלהם, עם החברים שלהם. במקרה כזה צריך לעשות משאל עם. העם יכריע, ולא בג"ץ".

איפה עובר הגבול? אם, לשם הדוגמה בלבד, הכנסת תחוקק חוק לגירוש כל הערבים מישראל, או להבדיל - חוק שאוסר על דתיים לחבוש כיפה - גם אז תחשבי שלבג"ץ אסור לפסול את החוקים האלה?

"כעיקרון, לא צריך להיות גבול. רצון העם הוא זה שצריך לקבוע. יש כאן מספיק אזרחים שיודעים למה הם שמים את הפתק, והם לא יבחרו מפלגות שיחוקקו חוקים כאלה. אני סומכת על העם".

אז בג"ץ מיותר? את לא רוצה שיהיה שום פיקוח על הממשלה והכנסת?

"שמעתי שעכשיו פנו חיילים ואמרו שביום הבחירות לא משלמים להם מספיק ומפלים אותם לרעה ביחס לאזרחים שאינם חיילים. זה, למשל, נושא שבג"ץ יכול לטפל בו".