פרשת תיירות המרפא: נסגר התיק נגד 3 הרופאים המנתחים מאיכילוב

הפרקליטות הודיעה היום לפרופ' שלמה קונסטנטיני, פרופ' צביקה רם וד"ר יוסי פז כי לאחר הליך השימוע החליטה לסגור את תיק החקירה נגדם בחשד לעבירות שוחד, וזאת לאחר שהגיעה למסקנה כי לא תצליח להוכיח מעבר לספק סביר כי התשלום מתיירי המרפא ניתן להם בעד הבטחת זהות המנתח

בית חולים איכילוב / צילום: איל יצהר
בית חולים איכילוב / צילום: איל יצהר

"פרשת תיירות המרפא", שהסעירה את מערכת הבריאות לפני כ-5 שנים, הסתיימה היום (ד') באקורד חיובי עבור שלושת המנתחים הבכירים מבית החולים איכילוב - שנחשדו בכך שגרפו לכיסם הפרטי עשרות אלפי דולרים מתיירים זרים שטיפלו בהם. זאת, כשהרופאים נחלצים מהדין הפלילי.

פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הודיעה היום לבאי-כוחם של פרופ' שלומי (שלמה) קונסטנטיני, פרופ' צבי רם וד"ר יוסי פז, מנתחים בכירים מבית החולים איכילוב, כי לאחר הליך שימוע החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגדם בחשד לעבירות שוחד.

זאת, לאחר שהפרקליטות הגיעה למסקנה כי לא תצליח להוכיח במידה הנדרשת בפלילים - מעל לכל ספק סביר - כי התשלום ניתן לרופאים בעד הבטחת זהות הרופא המנתח עבור "תייר המרפא", כפי שסברה בתחילה.

השינוי בעמדת הפרקליטות נולד לאחר השימוע שנערך לרופאים הבכירים, לאחר שבאי-כוחם הצליחו לשכנע את הפרקליטות כי התשלום הפרטי התקבל בעד ליווי וייעוץ רפואי נוסף לתיירי המרפא, שניתן באופן פרטי וללא קשר לתפקידם בבית החולים הציבורי.

בשנת 2013 תיעדה תוכנית התחקירים "עובדה" של אילנה דיין, במשך חודשים, כיצד המנתחים הבכירים, קונסטנטיני, רם ופז, דרשו כסף במסלול עוקף לכאורה - "מתחת לשולחן" - כתשלום עבור טיפול בחולים הזרים - כסף אשר אמור היה להיכנס במלואו לקופה הציבורית, במסגרת שירות "תיירות מרפא" שקיים בבית החולים ומממן את שכרם של המנתחים.

בתחקיר, ששודר בדצמבר 2013, נחשף כיצד בתוך מסדרונות בית החולים, בשעות העבודה, קיבלו הרופאים במסלול מקוצר סוכנת של תיירי מרפא וביקשו תשלום של עשרות אלפי שקלים בתמורה לטיפול בהם. זאת, כאמור, בנוסף לתשלומים שדרש בית החולים מהחולים הללו באופן רשמי.

בעקבות התחקיר החלה המשטרה לחקור את החשד כי השלושה דרשו וקיבלו סכומי כסף גבוהים מ"תיירי מרפא" בעבור ניתוחים שביצעו בבית החולים הציבורי שבו הם מועסקים. זאת, בנוסף לתשלום ששולם על-ידי אותם תיירים לבית החולים עצמו, אשר מגלם בתוכו את שכר המנתח.

השלושה - פרופ' צבי רם, נוירוכירורג בכיר ומנהל המחלקה הנוירוכירורגית באיכילוב; פרופ' שלומי קונסטנטיני, נוירוכירורג בכיר ומנהל המחלקה הנוירוכירורגית לילדים; וד"ר יוסי פז, מומחה בכיר בניתוחי לב וחזה, המכהן כיום כמנהל תחום ניתוחי חזה באיכילוב - נחשדו בביצוע עבירות שוחד, גניבה ממעביד ובעבירות מס.

הפרקליטות חזרה בה

מדובר בבכירי המנתחים באיכילוב, שנהנו ממשכורות גבוהות ביותר כעובדי ציבור, בין השאר בעבור הניתוחים שהם מבצעים בחולים זרים, ולכן הפרשה הסעירה את מערכת הבריאות הציבורית.

החקירה סבבה סביב החשד כי בשנים 2013-2011, במקרים שונים ונפרדים, דרשו וקיבלו שלושת הרופאים הבכירים סכומי כסף (כעשרות אלפי שקלים) ממספר "תיירי מרפא", אשר הגיעו לישראל לצורך ניתוח. זאת, בתמורה לכך שאותם רופאים יהיו אלו שינתחו בפועל את התיירים בבית החולים איכילוב, ובניגוד, לכאורה, לנוהלי בתי החולים הציבורים - ובכלל זה איכילוב - האוסרים על קבלת שכר בתמורה להבטחת זהות המנתח.

במהלך החקירה הרחבה שניהלו היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב-433 במשטרת ישראל ויחידת יהלום ברשות המסים, נגבו עשרות רבות של עדויות ונתפסו אלפי מסמכים רלוונטיים וחומרי מדיה דיגיטלית. החקירה לוותה על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).

עם סיום החקירה, בחודש מרץ 2016 הועבר התיק לבחינת הפרקליטות, עם המלצה להעמיד את השלושה לדין פלילי, בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

טרם סיום החקירה חשף "גלובס" כי רשות המסים הגיעה למסקנה כי אין ראיות להעלמת מסים במקרה של שלושת הרופאים מאיכילוב. זאת, על אף שתחקיר "עובדה" רמז על כך. הרופאים, כך התברר, הוציאו חשבוניות על כל ביקור ופעולה, ולא גבו כספים "מתחת לשולחן" כפי שנרמז - אולם כאמור הגבייה הישירה מהמטופלים בגין ניתוח שמתבצע בבית חולים ממשלתי נחקרה.

לאחר בחינת החומר וכתיבת חוות-דעת עובדתיות ומשפטיות, וחרף מה שהמדינה כינתה "מורכבות ראייתית לא מבוטלת הנובעת מהיעדר אסדרה בתחום תיירות המרפא בתקופה הרלוונטית ומסיבות נוספות", הגיעה הפרקליטות למסקנה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת, החוצה את רף הסיכוי הסביר להרשעה לגבי כל אחד משלושת הרופאים, לפי חלקו - ולכן הם זומנו לשימוע.

אולם היום הודיעה הפרקליטות כי לאחר שמיעת טיעוני באי-כוח החשודים בשימוע, בחינתם ושקילתם וכן הצגת ראיות חדשות ומשמעותיות מטעם ההגנה, היא הגיעה למסקנה כי לא יעלה בידה להוכיח במידה הנדרשת בפלילים כי התשלום ניתן לרופאים החשודים בעד הבטחת זהות הרופא המנתח, כפי שסברה בתחילה.

"השימוע נוהל בהגינות"

עוד נמסר בהודעה על סגירת התיקים כי "הפרקליטות שוכנעה כי לא ניתן יהיה לשלול את טענת ההגנה, כי מכלול הראיות - ובכללן הראיות החדשות שנוספו בשימוע - עשוי ללמד כי הרופאים החשודים קיבלו תשלום באופן פרטי בעד ליווי וייעוץ רפואי נוסף, לתיירי המרפא, זאת שלא בזיקה לתפקידם הציבורי".

עוד עולה מהודעת הפרקליטות על סגירת התיק כי ברקע ההחלטה הובא בחשבון המצב שלפיו רשויות המדינה נמנעו במשך שנים רבות מאסדרת תחום תיירות המרפא, באופן שיצר עמימות באשר לגבולות האסור והמותר בתקופה הרלוונטית לחשדות.

מאז ראשית החקירה, ב-2014, פעל המחוקק לאסדרת התחום, ובין היתר, לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות "בריאות העם" (כללים לעניין המשך טיפול רפואי שלא במימון ציבורי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי), ו"חוק תיירות מרפא", הקובעים במפורש את גבולות הפעולה בתחום תיירות המרפא.

על הרקע הזה, נמסר לחשודים כי "לאחר שקילה מחודשת של המסד הראייתי, העובדתי והמשפטי, החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה".

פרקליטיו של פרופ' רם, עורכי הדין נבות תל-צור, יהושע למברגר וליה גוני , מסרו בתגובה כי "יש לברך על החלטת הפרקליטות. הליך השימוע נוהל על-ידי הפרקליטות בהגינות ובאופן מקצועי ביותר, וההחלטה על סגירת התיק בעקבות הליך השימוע, יש בה משום תרומה משמעותית לחיזוק אמון הציבור בהליכי השימוע".

מקור הכנסה נוסף בבתי החולים

"תיירות מרפא" היא תופעה של הגעת תושבי חוץ למדינה זרה לצורך קבלת טיפול רפואי. ישראל מהווה מוקד משיכה ל"תיירות מרפא", הן בשל הרפואה המתקדמת והן בשל צבר מומחים בעלי שם עולמי במגוון תחומים.

בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר הבוחרים באפשרות של תיירות רפואית, ופעילות זו הפכה לתופעה כלל-עולמית, וגם בישראל גדל לאורך השנים האחרונות כל העת מספר התיירים המגיעים ממדינות אחרות לקבל טיפולים או לעבור ניתוחים מתוכננים מראש.

על-פי נתוני משרד התיירות, בשנים האחרונות מגיעים כ-30,000 תיירים רפואיים בכל שנה, כאשר רובם מגיעים מרוסיה, מאוקראינה, ממדינות מזרח אירופה, מקפריסין וממדינות שכנות אחרות. על-פי ההערכות, מדובר בענף בעל מחזור הכנסות של קרוב למיליארד שקל.

בבתי החולים הציבוריים בישראל אימצו את "תיירות המרפא" כמקור הכנסה שנועד לאפשר רכישת ציוד ושיפור שירותים לכלל החולים בישראל, זאת תוך הבניית מנגנון תשלום סדור לבית החולים עצמו, עבור הטיפול הרפואי, חדר הניתוח, בדיקות, אשפוז וכדומה, המעוגן בנהלי בתי החולים ומשרד הבריאות.