ממשלה חדשה, והמדיניות? למה במגזר ההייטק החליטו לתמוך בכחול לבן

בכירי תעשיית ההייטק חרגו בבחירות האחרונות ממנהגם והודיעו על תמיכה פומבית בבני גנץ • גם אחרי ההפסד הם משוכנעים - הממשלה לא עושה די כדי לקדם את התעשייה המקומית, ושר הייטק הוא מקום טוב להתחיל בו

בחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף
בחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מערכת הבחירות אמנם הסתיימה אך עד שייקבע הרכב הממשלה הבאה, שווה להתעכב על המעורבות (היחסית) של אנשי ההייטק, שעד היום נמנעו מלהביע עמדה פומבית. לתעשיית ההייטק יש תפקיד חשוב בכלכלה הישראלית, אך רק בשנים האחרונות מתחילים אנשי התעשייה לנסות לקדם צעדי מדיניות. הבעת עמדות פוליטיות היא שלב נוסף בנסיונות ההשפעה של בכירים בתעשייה על המדיניות הכלכלית הישראלית. אחד מהצעדים הבולטים בהקשר לכך היה מכתב תמיכה פומבי של אנשי הייטק בבני גנץ ובמפלגת "כחול-לבן".

נסיונות ההשפעה לא הסתכמו רק בהבעת עמדות מבחוץ: דדי פרלמוטר, לשעבר בכיר באינטל, התמודד ברשימה של "גשר" של אורלי לוי (שלא עברה את אחוז החסימה), יזהר שי, משקיע הון סיכון, נכלל ברשימת כחול-לבן (גילוי מלא: שי כתב טורים ב"גלובס" במשך כעשור, עד כניסתו לפוליטיקה), ונפתלי בנט ניסה גם הוא למתג את מפלגתו כבית לאנשי ההייטק. אנשי הייטק שונים גם נתנו ערבות לחלק מהמפלגות.

מכתב התמיכה בכחול לבן הוא במידה רבה פרי מאמציו של שי להשיג תמיכת גורמים מהתעשייה. המאמצים כללו גם מפגש סגור עם בכירים בתעשייה שבה הוצגו צעדי מדיניות. "אני מעורב בפוליטיקה ובהייטק הרבה שנים ומעולם לא ראיתי התארגנות והתגייסות כל כך גדולה של ההייטק לטובת מועמד או נגד מועמד", אומר דב מורן, משקיע ויזם, ואחד מחותמי המכתב.

מורן צודק, קשה להיזכר בהתארגנות פוליטית של הייטקיסטים בישראל הדומה למכתב התמיכה בגנץ. נכון, בשנה האחרונה החלו ניצני שינוי, כאשר עובדי הייטק בישראל ובעולם הצטרפו למחאת הלהט"ב, ולשביתה העולמית של עובדי גוגל. אך עדיין מדובר בקבוצה שנוהגת לשמור על נייטרליות פוליטית ולא להביע עמדה אלא בנושאים נקודתיים הנוגעים לה, כמו מיסוי, רגולציה והעסקת עובדים. כאשר דיווחנו על המכתב בשבוע שעבר הוא כלל 72 חותמים, עד לבחירות הוא כלל מעט יותר מ-200; מה גרם לקהילת ההייטק הישראלית להפוך פוליטית כמעט בין לילה?

מרבית החותמים הצטרפו ליוזמה לאחר שהופצה ברשתות החברתיות, כולם מלבד אחד הזדהו בשמם המלא ובתפקידם בתעשייה. שוחחנו עם מספר חותמים על המכתב, מרביתם סירבו להתראיין מחשש שהתבטאות פוליטית תפגע בעסקיהם. אחד מהחותמים סיפר שאינו תומך בגנץ במיוחד, אלא בהחלפת השלטון, וחתם בהיסח הדעת על המסמך שהוגש לו באחד המפגשים שארגן גנץ עם בכירי התעשייה.

"חשוב שאנשיי ההייטק יהיו מעורבים במדינה"

הבחירות הסתיימו, ונראה שבנימין נתניהו ירכיב גם את הממשלה הבאה, אך מעבר לתמיכה במועמד כזה או אחר, עצם החתימה על המכתב ואתגור המדיניות של ראש הממשלה הנוכחי היא ראויה לציון ויוצאת דופן. מהשיחות שקיימנו עם החותמים עולה כי הסיבות לתמיכתם הן רבות ומגוונות, ונעות בין הרצון להחליף את נתניהו באופן כללי, תמיכה בגנץ באופן נקודתי, דאגה לעתיד המדינה, ודאגה לעתיד ההייטק במדינה. עמדה שחזרה על עצמו במספר שיחות שקיימנו הוא הצורך של ההייטק הישראלי בנציגות בכנסת.

"אנשי ההייטק מבינים שזה רלוונטי לחיים שלהם, כי בסוף ההייטק אינו בועה. הם צריכים עובדים, הם צריכים שבעולם יסתכלו עלינו בעין יפה, וצריך שיהיה כיף לחיות פה", אומר מורן. "אני חושב שכשאנשים רואים את מה שמניע את מי שעומד בראש המדינה, את הפירוד, הגזענות והשחיתות בגווניה הרבים, זה יוצר מצב שהרבה אנשים טובים עוזבים את הארץ - לא כי אין להם עבודה, אלא כי לא טוב להם כאן. יהיו שיגידו: 'לא טוב לך - אז תלך', אבל בדרך כלל הם אלו שניזונים מהעבודה של העובדים שיבחרו לעבור לחו"ל. האנשים שיוצרים כיום תעשייה מדהימה שמכניסה למדינה סכומי עתק מבוקשים בכל מדינה בעולם", הוסיף מורן.

טל ברנוח, שהקים לפני כשנה את קרן ההשקעות דיסרפטיב, הוסיף כי "חשוב שאנשי ההייטק יהיו מעורבים במה שקורה פה במדינה. להייטק מצליח יש המון חברות שנותנות לו שירותים ומגדילות את התוצר של חברות ההייטק, ובכך מגדילות את התוצר הישראלי. כשזה קורה יש יותר מכירה של מוצרים נלווים, מקוטג' ועד מכוניות".

רועי סער, שותף בקרן מנגרוב, מוסיף כי "יש לנו תעשייה שמעסיקה סדר גודל של 300 אלף איש, עובדי הייטק וספקים, ואחראית על 50% מהיצוא הישראלי. התעשייה הזו, למרות ההצלחה, מתמודדת עם הרבה מאוד קשיים. אחת הבעיות שלנו היום זה ההזנה של ההייטק בכוח אדם נוסף. הפער בין אנשי ההייטק לשאר האוכלוסייה מגדיל את הקיטוביות בחברה הישראלית. מצד אחד יש לנו את ההייטק, ומצד שני מערכת החינוך מייצרת חוטבי עצים ושואבי מים. הדרך לסגור את הפערים היא קודם כל דרך החינוך להייטק".

"אנחנו מסתכלים על ההייטק מהמקום של מוביליות חברתית. אני חושב שלימוד טכנולוגיה מאפשר את זה בהשקעה יחסית נמוכה. אם נסתכל על כל המדדים והדירוגים של האוניברסיטאות, הנס של הסטארט-אפ ניישן נעלם. מוביליות חברתית היא לא מילת גנאי, והגיע הזמן שההייטק ייצא מהבועה שלו. במקביל, בניית חברת גדולות יותר תייצר הכנסה יותר גדולה למדינה", אומר סער.

"מצבו של ההייטק טוב - לא בגלל נתניהו"

האם יש סיכוי לראות בקרוב שינויי מדיניות כלפי תעשיית ההייטק? קשה להגיד. ההרכב של הממשלה עדיין לא נקבע, אז לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי, אבל השותפות הטבעיות של נתניהו - מפלגות הימין והחרדים - לא נושאות את דגל קידום ההייטק.

מורן סבור כי "הדבר החשוב ביותר מבחינת יחסי ממשלה-הייטק זה כמה שפחות מעורבות ממשלתית. ההייטק נמצא במקומות שהוא נמצא לא בגלל נתניהו, אלא כי יש מוח ישראלי ויזמים ישראלים יוצאים מן הכלל, שכל הזמן באים עם מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשות, ועושים דיסראפשן (שיבוש) לשוק. אני לא חושב שיהיה פה הבדל עצום אם תהיה ממשלה ברשות הליכוד או ממשלה אחרת, אבל בסוף הכל מחובר - הכלכלה, המנהיגות, הדמוקרטיה, והשאיפה לשלום".

סער מתייחס ספציפית למצב התעשייה: "אנשים חושבים שהתעשייה תמשיך לעבוד לבד, ונכון, הרבה דברים עובדים לבד ולא צריך התערבות, אבל אני לא רואה שאנחנו מקימים פה עוד חברות שיהיו הסייברארק והצ'ק פוינט הבאים. בשביל זה צריך תמיכה", אומר סער, שגיבש תוכנית לקידום ההייטק והגיש אותה למפלגת "כחול-לבן". "הגענו למסקנה שיש לנו צורך בגוף שיאחד את כל נושאי החדשנות, שצריך נציג של ההייטק בכנסת. כיום, אף אחד לא אומר 'אני יושב פה בשביל ההייטק הישראלי'", הוא מוסיף.

"אנחנו צריכים את התשתיות - פעם אחת את החינוך, ופעם אחת את הסביבה הרגולטורית שיאפשרו לחברות לצמוח. הגיע הזמן שיהיה שר הייטק בישראל, שיאחד את כל מרכיבי ההייטק תחת רשות אחת, וידאג לנושאים של רגולציה, הטבות מס, הכשרת עובדים והכשרה של חרדים וערבים למקצועות ההייטק - כל מה שצריך כדי לקדם את התעשייה", אומר סער.

"יש מעבר מהסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן, ובשלבי הצמיחה יש להייטק צרכים קצת אחרים ואנחנו צריכים תמיכה. קמות כאן חברות שעובדות, גדלות ומייצרות מקומות עבודה לאלפי אנשים, כמו וויקס. אני מלווה את החברות האלה והיו להן הרבה צמתים בדרך שבהן היו צריכים לקבל החלטה אם להמשיך לצמוח בישראל - והמדינה לא נתנה להן שום תמריץ לעשות את זה. היום הממשל לא נוגע בחברות באותן נקודות בהן מתקבלות ההחלטות הללו", מוסיף סער.

בר נוח מציין כי "יש היום 300 חברות בינלאומיות בערך שנמצאות בישראל. אנחנו חושבים שאפשר להגדיל את זה ל-1,000 חברות, ואני חושב שאם נעשה את הצעדים הנכונים אין שום סיבה שזה לא יקרה: אם נשדר יציבות, ולא שזו מדינה שכל הזמן נמצאת בעימותים, ואם נראה שאנחנו יכולים לדבר עם מדינות נוספות שכרגע אין לנו קשרים איתן".

"להייטק יכולה להיות השפעה על החינוך של הילדים שלנו ועל הדמות והצביון של המדינה, ועל קירוב הפריפריה להייטק הישראלי, כמו המון דברים שאנחנו עושים עם החרדים בקמאטק ועם ערביי ישראל בכל מיני מקומות בארץ. צריך להבין עד כמה ההשפעה של ההייטק היא מטריאלית, ואין לי ספק שאם אנחנו נשפיע דרך הבחירה שלנו על הפריפריה, התשתיות, התחבורה, על כל מה שמסביב בעצם להייטק, אז מצבנו כמדינה יהיה הרבה יותר טוב ומצב ההייטק יהיה הרבה יותר טוב", אומר בר נוח.