נדחתה העתירה נגד החלטת הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו

כצפוי: בג"ץ דחה את העתירה שהוגשה נגד החלטת נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין להטיל את הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

השופטים עופר גרטסקופף, דפנה ברק-ארז ויוסף אלרון ציינו בהחלטה כי "הלכה למעשה, עמדת העותרים היא שעל נשיא המדינה הייתה מוטלת חובה להתעלם מתוצאות הבחירות ומהמלצות ראשי הסיעות, ולקבוע כי מר בנימין נתניהו פסול מלשמש כראש ממשלה בשל כתב החשדות החמור התלוי נגדו.

"עמדה זו של העותרים לא ניתן לקבל: היא אינה תואמת את אופיו של מוסד הנשיאות (שהוא ממלכתי וא-פוליטי במהותו); היא אינה מתיישבת עם תפקידו של נשיא המדינה בהליך הרכבת הממשלה (המתמקד באיתור חבר הכנסת שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת ממשלה); היא אינה עולה בקנה אחד עם המידע על-פיו נדרש נשיא המדינה לגבש את הכרעתו (עמדות הסיעות השונות ביחס למועמד עליו הן ממליצות לשמש כראש הממשלה); היא אינה מתיישבת עם הליך הבחירות הדמוקרטי, אשר סמכות הנשיא מהווה חלק אינטגרלי ממנו (במסגרתו נבחרו חברי הכנסת ה-21, ובכללם מר בנימין נתניהו).

"בקיצור, היא בגדר עירוב מין בשאינו מינו".

התערבות מצומצמת

העתירה סבבה סביב דרישת העותרים, עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לטוהר המידות, כי בית המשפט העליון יקבע כי הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו אינה חוקתית ופוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינת ישראל. זאת, על רקע החשדות הפליליים הכבדים המרחפים מעל ראשו של נתניהו בפרשות 1000 (תיק המתנות), 2000 (תיק נוני מוזס-נתניהו) ו-4000 (תיק בזק-וואלה).

השופטים ציינו בהחלטה הדוחה את העתירה כי נקודת המוצא היא כי "על ההתערבות בשיקול-דעתו של הנשיא במילוי תפקידיו להיות מצומצמת מאד, על רקע מעמדו הייחודי והסמליות המיוחדת הגלומה במוסד הנשיאות והעומד בראשו".

עוד צוין כי "סמכות הנשיא מהווה חלק מהליך הבחירות הדמוקרטי, שתכליתו מימוש רצון הבוחר. סעיף 7(א) לחוק יסוד: הממשלה אומנם אינו מגדיר מהם הקריטריונים לפיהם יחליט נשיא המדינה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, אך עצם החובה להתייעץ עם נציגי הסיעות מלמדת כי השיקול המרכזי האמור להנחות את הנשיא הוא סיכוייו של אותו חבר כנסת להרכיב ממשלה, לאור תוצאות הבחירות... אין חולק כי הנשיא קיים אחר הוראות החוק, נפגש עם ראשי הסיעות, הפעיל את שיקול-דעתו והטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שסבר כי סיכוייו להרכיב את הממשלה הם הגבוהים ביותר".

"בכך", קבעו שופטי העליון, "מימש כהלכה את הסמכות שניתנה לו, ולא ראינו לא טעם ולא סיבה כי נתערב בה". 

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וכל החשודים האחרים בפרשות המוזכרות בידיעה מכחישים את המיוחס להם. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.