עובד בכיר בקבוצת אקויטל: קובי מימון שלט בפעילות החברות

איש העסקים קובי מימון טוען זה שנים כי אינו הבעלים של החברות בקבוצת אקויטל, והוא היה או הינו שכיר בלבד במרבית החברות המיוחסות לו - והנה, שוב, עובד שעבד תחתיו מבקש לנפץ את חומת ההפרדה שהקים מימון בינו לבין האימפריה שלכאורה הקים.

הפעם מדובר בעובד בכיר במיוחד - יוסי לוי, לשעבר מנהל אגף כלכלה ותקציבים במשרד האנרגיה ומי ששימש כמנכ"ל חברת נפטא מקבוצת אקוויטל במשך 23 שנה.

בתצהיר שהגיש לבית הדין לעבודה לאחרונה טוען לוי כי "חברת אקוויטל והחברות בשליטתה (יואל, נפטא, איירפורט סיטי וישראמקו) נמצאות בשליטתו של חיים צוף, אך מי ששלט בכל פעילותן היומיומית הוא מר יעקב (קובי) מימון".

התצהיר הוגש במסגרת תביעה בהיקף כ-12 מיליון שקל שהגיש לוי נגד נפטא, במסגרתה הוא דורש פיצוי מהחברה בגין הפרת התחייבות לכאורה להעניק לו אופציות לרכישת מניות החברה. במסגרת זו מבקש לוי לחשוף את יחסי הכוחות ששררו בחברות, אשר מנוגדות לניסיונותיו של מימון להרחיק את עצמו מהשליטה בחברות בקבוצה.

בתצהיר טוען לוי כי "מימון שימש, במרבית תקופת העסקתי כמנכ"ל הנתבעת (למעט בשנה האחרונה), כיו"ר החברות הרלוונטיות לתביעה - נפטא, יואל אקוויטי וישראמקו - וללא אישורו לא ניתן היה לבצע כל מהלך או לקבל כל החלטה מהותית בהן". 

עוד כותב לוי בתצהיר כי לאור הכוח הרב של מימון ושליטתו המוחלטת בחברות, הוא פחד להסתבך איתו. זאת, גם לאחר שמימון סירב לכל בקשותיו שהחברה תעמוד בהתחייבויות שלה כלפיו לכאורה ותנקוט הליכים כדי להעביר לו אופציות. "כל בקשותיי נענו על-ידי מר מימון ב'לך ושוב', בהתחמקויות ובתירוצים שונים", כותב לוי, ומוסיף כי "שליטתו בפועל של מר מימון בחברות הייתה מוחלטת, ולא ניתן היה לעשות דבר ללא הסכמתו. יתרה מכך, ידעתי היטב מיהו קובי מימון, מה רב כוחו ועד כמה לא כדאי לי 'להסתבך' איתו, שהרי הוא יכול לפטר אותי במחי-יד, וחששתי מכך, וקל וחומר מאחר שאני מתמחה בתחום האנרגיה, ובישראל מדובר על שוק מצומצם ביותר של חברות העוסקות בתחום". 

הטענות של לוי מצטרפות לשורת טענות של עובדים בחברות בקבוצה, לפיהן מי ששולט בה בפועל הוא קובי מימון. זאת בשעה שמימון מתנהל בעסקיו, כמו גם בחייו הפרטיים, תחת מעטה כבד של חשאיות, ומי שנחשב ל"פנים" ול"פה" שלו ברוב עסקיו הוא שותפו וחבר ילדותו, חיים צוף. הליכים שונים שהתנהלו בבתי המשפט, במסגרתם נעשו ניסיונות לחשוף את רכושו של מימון, כשלו.

בין היתר נכשלה בכך זוגתו לשעבר של מימון, כרמלה וילנסקי, שניהלה נגדו תביעה לחלוקת רכוש, שהסתיימה בקביעה כי היא אינה זכאית למחצית מרכושו של הטייקון החשאי בעקבות הסכם פירוד עליו חתמו. פרטי המחלוקת המלאים בין השניים והיקף הרכוש היו חסויים, אך לבקשת "גלובס" הותר לפרסום פרט שחשף טפח ממעורבותו של מימון בישראמקו - מהסכם הפירוד עלה כי בשנת 2010, בעת פרידתו מזוגתו לשעבר, נקבע כי מימון יישאר הבעלים של מניותיו בישראמקו - חברה שהוא מכחיש בעלות עליה.

במסגרת הפרשה העיד בבית המשפט לא אחר מאשר שר האוצר משה כחלון, חברו הקרוב של הטייקון החשאי מימון. בעדותו בבית המשפט סיפר כחלון על עסקיו של איל הגז וחברו הקרוב, וקשר בין איש העסקים לבין הקבוצה החולשת על נכסים רבים. "ממה שאני יודע, קובי הוא ראש קבוצה של הרבה חברות גדולות", העיד.

בראש עץ החברות המיוחס למימון ניצבת חברת ההחזקות אקויטל, המחזיקה באמצעות חברות-בנות, בין היתר בחברת הנדל"ן איירפורט סיטי, בענקית הנדל"ן המניב נצבא ובשותפות ישראמקו. מכל אלה, ובכלל, מימון דיווח עד כה כי הוא בעל שליטה בחברת פוליגון הציבורית, שנסחרה לפי שווי של עשרות מיליונים, וכן דווח כבעלים של מניות בישראמקו אינק.

תצהירו של לוי בנוגע למעמדו האמיתי של מימון בחברות בקבוצה מצטרף לתצהירים נוספים שהוגשו במסגרת תביעות נגד החברות, ובהם תצהיר שהגיש שי כהן, בעליה ומנהלה של חברת יהלום חניונים, במסגרת הליך משפטי אותו הוא מנהל מול חברת איירפורט סיטי. במסגרת התצהיר של כהן, שטוען כי שימש כאיש סודו ויד-ימינו של מימון במשך עשור, טען כהן כי "הקבוצה מנוהלת באופן בלעדי על-ידי קובי מימון", וכי "הוא זה אשר קובע את הכללים, שואל את השאלות וגם עונה על את התשובות, ולא בדיוק 'מייעץ' כפי שהוא מגדיר את עצמו או מוגדר על-ידי בעלי התפקידים בקבוצה, שהם למעשה 'בובות על חוט', המנצלים את מעמדם ואת עמדת הכוח שלהם ועושקים את הציבור".

כעת בתצהירו של כהן (צריך להיות כתוב לוי), אשר היה גורם דומיננטי ובכיר בקבוצת החברות משך שנים ארוכות, חוזר אותו תיאור של מימון כמי ששולט בכל וכזה שלא ניתן היה לעשות שום צעד או להוציא הוצאה כספית ללא אישורו. לטענת כהן, במסגרת עבודתו הוא עבד בצמוד למימון, אשר כיהן כיו"ר נפטא, ישראמקו, יואל ואקוויט ו"היה יו"ר דומיננטי, פעיל ומעורב עד מאוד, ולפיו נקבעה הן האסטרטגיה והן הפעילות היומיומית בחברה". עוד נטען בתצהיר כי "הלכה למעשה, כל פעילות אותה יזמתי וביקשתי לבצע נדרשתי לאשר מראש עם מר מימון, וכן נדרשתי לקבלת מראש את אישורו לכל הוצאה, בכל אחת מהחברות ובכל סכום".

"בשל כך", מצהיר לוי, "קיימתי עם מר מימון שיחות יומיומיות, דיווחתי לו אודות פעילותיי ונפגשתי עימו באופן תדיר".

מימון, באמצעות עורכי דינו, כמובן הכחיש בעבר, ומכחיש גם כיום, את הבעלות והשליטה המיוחסים לו בקבוצת החברות.

מעו"ד ירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', המייצג את חברת נפטא, נמסר בתגובה: "כפי שמר לוי ציין בתצהירו, הגם שמר מימון אינו בעל השליטה בקבוצת אקויטל, במשך כמעט כל תקופת כהונתו של מר לוי כמנכ"ל נפטא (משנת 1996 ועד יוני 2010), שימש מר מימון כיו"ר דירקטוריון פעיל של החברה, ומתוקף תפקידו זה היה כמובן מעורב מאוד בפיקוח על מר לוי ובקביעת התגמול שלו. וכי אפשר אחרת?

"לעניין טענותיו הכספיות של מר לוי, הרי שכפי שציינתם בפנייתכם, החברה הגישה כתב הגנה השולל את הטענות, והדברים יתבררו בבית המשפט. מעבר לכך, אין בדעת החברה להתייחס בעיתונות למחלוקות הקיימות עם מי שכיהן בעבר כמנכ"ל שלה".