מלחמת הסחר מתעצמת: טראמפ מעניש את סין - והאמריקאים יסבלו

החלטת טראמפ להטיל מכסים בגובה 25% על כשליש מהיצוא הסיני לארה"ב נועדה לכווץ את היצוא של סין לשוק הגדול ביותר שלה, אבל מבחינת האמריקאים זה מס חדש, שיזניק את המחירים של מוצרי צריכה רבים • ניסיתם לקנות נורת חשמל מתוצרת ארה"ב? אין דבר כזה • מה מניע את טראמפ? הימנעות בכל מחיר מלהצטייר כחלש • פרשנות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

גם מבקריו הבוטים ביותר של דונלד טראמפ מודים: מלחמת הסחר שהוא מוביל נגד סין מוצדקת. סין היא מדינה פורעת חוק כשמדובר בסחר בינלאומי. היא שודדת קניין רוחני בצהרי היום, מטילה הגבלות על כניסת חברות זרות לשוק שלה, מסבסדת חברות ממשלתיות וסוללת לפניהן את הדרך להציף שווקים זרים במאמץ לרמוס תחרות.

טראמפ מאמין, ובצדק - והוא הכריז על כך כבר במסע הבחירות לנשיאות ב-2016 - שארה"ב צריכה להעניש את בייג'ינג בגין עושק מתמשך של קניין רוחני שהפיקו חברות אמריקאיות ובגין צורות אחרות של גניבות טכנולוגיות אמריקאיות. לדבריו, ההתנהלות הזו מחקה מפעלים ומשרות בשווי מיליארדי דולר מהמפה הכלכלית של ארה"ב.

כבר בספטמבר אשתקד, לאחר שהורה להטיל מכס בשיעור 10% על שורה ארוכה של מוצרים מסין בשווי 200 מיליארד דולר, הוא הצהיר: "במשך חודשים קראנו לסין לשנות את התנהלותה הבלתי הוגנת ולהעניק לחברות אמריקאיות יחס הוגן שמושתת על הדדיות. הבהרנו היטב אילו שינויים חייבים להיעשות, ונתנו לסין כל הזדמנות לנהוג בנו באופן הוגן יותר. אבל, עד עתה, סין אינה מוכנה לשנות את התנהלותה".

הבית הלבן הודיע אז, כפי שהודיע קודם לכן ולאחר מכן, שסין תוכל לפרוק מעל עצמה את נטל המכסים אם תקבל את דרישות הממשל, ובכללן פתיחת רבדים גדולים יותר של השוק הסיני לחברות אמריקאיות, וביטול התקנות שמחייבות חברות אמריקאיות למסור טכנולוגיות לשותפים סיניים, כתנאי לפעילות בסין.

אך המצב לא השתנה מאז, למרות כמה סבבי דיונים אינטנסיביים בין שתי המדינות. הסבב האחרון קרס בסוף השבוע, אף על-פי שהוא תואר כ"גלוי-לב וקונסטרוקטיבי". בעוד שהסינים היו מוכנים להגמיש הגבלות מסוימות על חברות אמריקאיות, הם לא ניאותו לעגן זאת בחוק. הם דרשו מוושינגטון להסתפק בהבטחה שהמדיניות המקלה תיושם בהוראות של השלטונות לגורמים הרלוונטיים במערכת הממשל הסינית.

זאת לא היו האמריקאים מוכנים לקבל - וזה הרקע להחלטת טראמפ, ביום שישי, להגביר את הלחץ על בייג'ינג ולהטיל מכס בשעור 25% על סחורות יצוא סיניות בשווי 200 מיליארד דולר. וכאילו לזרות מלח על פצעי הסינים, הורה טראמפ למשרד נציג הסחר - הממונה על סחר החוץ של ארה"ב - להכשיר את הקרקע להטלת מכסים על מוצרי יבוא סיניים נוספים בשוווי 300 מיליארד דולר.

אם האיום הזה ימומש, כמעט כל היצוא הסיני לארה"ב, שמסתכם בכ-575 מיליארד דולר לשנה, יהיה כפוף למכסים גבוהים. התוצאה המקווה היא, כמובן, לכווץ את הביקושים למוצרים סיניים בשוק האמריקאי, שוק היצוא הגדול ביותר של סין. טראמפ משוכנע כי זו הדרך היחידה לכופף את זרועה של בייג'ינג.

אבל החיילים בחזית שפתח טראמפ נגד סין הם אזרחי ארה"ב. המלחמה הזו תתנהל על גבם, אף על-פי שנשיאם אינו מוכן להודות בכך. הוא מכריז כי סין היא שתשלם את המכסים המוגדלים. לא כך. בפועל המכסים החדשים הם מס קניות פדרלי שאותו ישלמו הצרכנים האמריקאים. "זו עובדה פשוטה, והיא תוסיף להיות אמיתית גם אם טראמפ יכריז השכם והערב שהסינים הם שיישאו בנטל", כתב אתמול "ניו יורק טיימס" במאמר מערכת. את המכס משלם היבואן האמריקאי - לא ממשלת סין - והוא צפוי להעמיס על כתפי הצרכן את העלות הנוספת, או את רובה.

על-פי מחקר שצוטט אתמול ב"וושינגטון פוסט", המכסים החדשים על יבוא מסין יגדילו את ההוצאה השנתית של משקי הבית בארה"ב ב-767 דולר בשנה. אפשר לטעון כמובן, שהצרכן יתעלם מהמוצרים הסיניים וירכוש במקומם מוצרים מתוצרת מקומית, או, בהעדרם, מתוצרת מדינות אחרות. אבל טענה כזו אינה עומדת במבחן השוק האמריקאי. כל מי שינסה לרכוש נורת חשמל פשוטה במרכול או בהום דיפו יגלה בתוך חמש דקות שלסינים יש מונופול על נורות חשמל. (בארה"ב הפסיקו לייצרן כבר מזמן. אפילו ג'נרל אלקטריק מייצרת אותן בסין). הוא הדין במכונות כביסה ובשורה ארוכה של מכשירי בית, רהיטים ופריטים אחרים, אופניים למשל.

הצד האחר של אותה מטבע הוא, שגם עסקים אמריקאים - יבואנים של מוצרים מסין - צפויים לסבול. הם יאלצו לבחור בין שתי אופציות גרועות: לספוג לפחות חלק מהעלאת המכסים, במאמץ לשמור על רמת המכירות הקיימת, או להעביר לצרכנים את עלות העלאת המכסים. זו תהיה הדילמה הגדולה של רשת וול מארט, אחת מהיבואנים הגדולים של מוצרי צריכה מסין: איך לקיים את המוניטין שלה כרשת הזולה ביותר באמריקה?

מחקר שמצוטט ב"ניו יורק טיימס" מצא כי העלאת המכסים תפגע במיוחד בתומכי טראמפ. כיצד? מכסי הגמול של סין כווננו לפגוע במוצרים חקלאיים או אחרים שמקורם באזורים שבהם זכה טראמפ בשיעורי תמיכה גדולים. לחלופין, סין הפסיקה כליל או תפסיק לרכוש מוצרים חקלאיים באזורים טראמפאיים במערב התיכון.

הפתרון שמציע הנשיא, על-פי אחד מציוציו? הממשלה הפדרלית תשתמש בכ-100 מיליארד דולר מכספי המכסים על מוצרים מסין (שישולמו, כאמור, על-ידי אזרחי ארה"ב) כדי לרכוש מוצרים חקלאיים באותם אזורים בארה"ב שבהם מרוכזים מצביעי טראמפ. מוצרים אלה יישלחו ל"מדינות עניות, מוכות רעב". שאר כספי המכסים שייגבו, ישמשו ל"תשתיות, הרחבת מעגל הביטוח הרפואי או מטרות אחרות").

ובמילים אחרות: אזרחי ארה"ב יסבסדו את פלח האוכלוסייה שתומך בטראמפ...

במאזן הסופי, הטלת המכסים תפגע באזרחי ארה"ב בכלל ובחקלאים בפרט, תחולל אי יציבות בשוק המניות וכנראה תפגע בצמיחה. מחקר אחר שמצוטט ב"טיימס", מראה כי העלאת המכסים תמצוץ שלושה מיליארד דולר בחודש מחברות אמריקאיות ומצרכנים. מעבר לכך, נזק בשווי 1.4 מיליארד דולר בחודש ייגרם בגלל ירידה בפעילות הכלכלית בגין העלאת המכסים.

ונשאלת השאלה: האם טראמפ, "אמן העסקה", לא היה יכול למצוא את שביל הזהב, את העסקה שממנה יצאו שני הצדדים מרוצים, בלי להלבין את פני הצד שכנגד? האם הוא לא היה יכול לתת לסינים הזדמנות להוכיח שהם יקיימו את הבטחותיהם להגמיש את ההגבלות על חברות אמריקאיות, גם בלי לעגן אותן בחוק?

כמובן שהוא היה יכול לעשות זאת במקום לפשוט על ארנקי אזרחיו. אבל חתימה על הסכם "חלש" עם הסינים הייתה עלולה לחשוף אותו לטענות שהוא נשיא חלש בדיוק כאשר הבחירות לנשיאות ממתינות מעבר לפינה. ומנגד: נקיטת קו נוקשה, עשיית שרירים נגד הסינים (כמו, להבדיל, נגד הדמוקרטים בקונגרס) תקנה לו נקודות זכות אצל הבייס, ליבת תומכיו, שלא יראו בעין יפה הפגנת רכרוכיות אצל הפוליטיקאי הראשון שהכריז שאם הוא יירה במישהו בשדרה החמישית הוא יצא מזה בשלום.

"הימים של גישה רכרוכית כלפי סין חלפו עברו להם", אמר סטיבן בנון, שהיה האסטרטג הראשי של טראמפ בבית הלבן ושסייע למועמד טראמפ לגבש את המסר הכלכלי שלו במסע הבחירות. "עכשיו הפוליטיקה מניעה את הכלכלה".

צרו איתנו קשר *5988