מה אתם באמת יודעים על פגיעות בעבודה ומיצוי זכויות רפואיות?

רובנו מבלים בעבודה כשליש מחיינו, אך לא נותנים את הדעת על הזכויות המגיעות לנו בעקבות פגיעות פיזיות הנגרמות בה • האם כדאי לפנות לביטוח הלאומי גם אם אתם סובלים מפגיעה קלה בעבודה, מהן הפציעות הנפוצות המזכות בהכרה כנפגע ואיך ניתן לעבור את התהליך באופן מיטבי

גם פגיעות קלות בעבודה יכולות להיות מוכרות ע"י ביטוח לאומי/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
גם פגיעות קלות בעבודה יכולות להיות מוכרות ע"י ביטוח לאומי/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף מזור מימוש זכויות רפואיות

האדם הממוצע קם בבוקר, יוצא לעוד יום עבודה שבו הוא מבלה כ- 8.5 שעות, שב לביתו לעיסוקיו השונים, הולך לישון, קם בבוקר - וחוזר חלילה. שליש מהיממה אנחנו מבלים בעבודה, אך רובינו לא נותנים את הדעת לאחד הדברים החשובים הקשורים בה: פגיעות בעבודה, ובעיקר מחלות מקצוע, והזכויות המגיעות לנו בעקבותיהן.

בעזרת מאיר בליסיאנו, מנכ"ל חברת מזור מימוש זכויות רפואיות, ורוזט בליסיאנו, שמונתה לאחרונה כמשנה למנכ"ל החברה, אנחנו מגישים לכם כמה עובדות חשובות על פגיעות בעבודה ועל הדרך למיצוי זכויותיכם הרפואיות. קראו, זכרו ונקווה שלא תדרשו לנושא בהמשך.

לא רק כוח פיזי: הפציעות והפגיעות השכיחות בעבודה

המחשבה הרווחת היא כי פציעות ופגיעות בעבודה נגרמות בעיקר למי שמשתמשים בעבודתם בכוח פיזי. תופתעו לגלות כי גם מקצועות הצווארון הלבן מועדים לפורענות. יש כמה סוגי פציעות נפוצות, שלא נגרמות בהכרח רק במסגרת עבודה במקצועות מחוספסים:

בעיות בכפות הידיים: תסמונת התעלה הקרפלית (מנהרת שורש כף היד), שנגרמת לרוב בשל לחץ על שורש כף היד, היא השכיחה ביותר בתחום זה. היא פוגעת באנשים שעובדים עם הידיים במשך שעות לאורך היום, החל במוסכניקים, דרך טבחים ועד אנשים שעבודתם מתאפיינת בהקלדה מרובה. האחרונים יכולים לסבול, למשל, גם מדלקת בגידי האצבעות, שגורמת להן "להיתפס" בתנוחה מסוימת שוב ושוב.

צרידות: אנשים אשר מדברים הרבה ובתדירות גבוהה במסגרת העבודה, עשויים להביא למאמץ רב מדי של מיתרי הקול. במקרה הפשוט זו תהיה דלקת חולפת של המיתרים, אך לאורך זמן זו עלולה להיות דלקת כרונית, שתגרום לצרידות קבועה. תופעה זו שכיחה מאוד בקרב מורים ומורות, כמובן, בייחוד כאלו שנמצאים בתחום כעשור ומעלה. "יש מורים שיטפלו בבעיה מבחינה רפואית, ויש כאלו שפשוט יחיו איתה. אולם שני הסוגים כלל לא מודעים לעובדה שאפשר לקבל בשל כך מענקים והכרה מהביטוח הלאומי כנפגעי עבודה", מצביע מאיר בליסיאנו על הבעיה המרכזית בהקשר זה.

בעיות שמיעה: עוד פגיעה נפוצה. כל אדם אשר עובד זמן ממושך במקום רועש - נגריה, מוסך, מסגרייה ועוד -עשוי לסבול במהלך חייו מירידה בכושר השמיעה, עד כדי היווצרות טנטון: צפצוף קבוע באוזניים.

סובלים מפגיעה מינורית? כיצד עליכם לנהוג

אחת המשימות המרכזיות שאנשי חברת מזור הציבו לעצמם היא להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות הפנייה אל המוסד לביטוח לאומי, בו ברגע שמתגלה פגיעה הקשורה לעבודה. אין זה משנה כלל אם מדובר בפגיעה מינורית בלבד. למעשה, אדם שיפנה לביטוח הלאומי מיד כשהופיעה הבעיה, יצא נשכר מכך בהמשך הדרך.

מאיר בליסיאנו מסביר: "אנשים חושבים שעקצוץ בכפות הידיים, לדוגמה, או חוסר תחושה קל שנוצרו כתוצאה מעבודה הם לא מצבים שאפשר לעשות לגביהם משהו, אלא לחיות איתם. הרוב סבורים כי צריך להיות חצי בנאדם כדי לפנות לביטוח הלאומי, וזה לא נכון. כבר כשמתגלה פגיעה קלה ביותר, חשוב להתחיל את הטיפול מול ביטוח לאומי. כאשר מדובר בפגיעות עבודה, רבים מתייחסים לאחוזי הנכות או לקצבה שהם עתידים לקבל - אך הנכות היא התוצאה של הטיפול מול ביטוח לאומי. חשוב יותר שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בך כנפגע עבודה מהרגע הראשון ושהמידע הזה יהיה רשום אצלם".

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת בהקשר של ההכרה כנפגע עבודה לפי מאיר בליסיאנו, הוא השלב שנקרא החמרת מצב. "נניח שקיבלתי אחוז נכות מסוים, עברו כמה שנים ומצבי הפך גרוע יותר. במקרה כזה, אם אגיש בקשה נוספת בשל ההחמרה התהליך יהיה קצר משמעותית, מכיוון שאני כבר מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי ונמצא ברשימות שלו. אנשים חושבים שאם כבר הגישו תביעה אחת מיצוי הזכויות שלהם מול ביטוח לאומי נגמר, אבל אם הם עדיין עובדים ופגיעתם הוחמרה, הם יכולים להגיש תביעה נוספת".

מאיר בליסיאנו, מנכ"ל מזור מימוש זכויות רפואיות ורוזט בליסיאנו משנה למנכ"ל החברה/צילום: חן ברקוביץ

עצמאי או שכיר - מי מגיש יותר תביעות לביטוח הלאומי?

מתברר שגם לאופן עיסוקו של המבוטח יש השפעה על מידת המודעות שלו לזכויותיו הרפואיות - ובעיקר על מידת המוטיבציה שלו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. ומדוע? מתברר שעובדים שכירים רבים מרגישים לא בנוח כלפי המעסיק כשהם מגישים תביעה שכזו, ורבים מהם נמנעים מכך. התפיסה הזאת משוללת כל יסוד.

"שכירים מעדיפים להדחיק פציעות גם אם הם מודעים להן, כי יש להם פחד מהמעסיק", אומר מאיר בליסיאנו. "אין לכך סיבה: התביעה לביטוח לאומי, כאזרח מדינת ישראל, היא מול הביטוח הלאומי ישירות, ולא מול המעסיק. בשל התפיסה השגויה הזו עובדים רבים, שכירים בעיקר, מתעלמים מפציעות ומעדיפים לסבול, כדי לא להפסיד את מקום העבודה שלהם וחשוב שוב להבהיר שאין לזה כל הצדקה".

נפגעתם בעבודה, סובלים מכאב? נצלו את זכויותיכם במוסד לביטוח לאומי. לפרטים הקליקו כאן>>

לבזבז זמן ולהתאמץ כדי לבנות תיק רפואי? לחלוטין לא

ציינו כבר את המודעות הנמוכה לזכויות הרפואיות של רבים מהעובדים. אולם גם כאלו שמודעים לכך שנפגעו או נפצעו כתוצאה מהעבודה, לא ממהרים לפנות לביטוח הלאומי ו"לבנות" את התיק הרפואי. מדוע? משום שהם בטוחים (ובמידה רבה של צדק) שבניית התיק וכל ההתרחשות סביבו יימשכו זמן רב ויתישו אותם. אבל זה לא חייב להיות כך.

"השירות שלנו כולל ליווי מלא של העובד שנפגע בעת בניית התיק הרפואי מול ביטוח לאומי לאורך כל השלבים - התנהלות מול קופת החולים, הכנת התיק ועזרה בהגשת התביעה. אנחנו מבצעים את כל אלו וגם מלווים את העובד מול הוועדות הרפואיות ונמצאים לצידו עד שיקבל בסופו של דבר אחוזי נכות, מענק או קצבה, במידה והוא זכאי להם", מסביר מאיר בליסיאנו.

"עבור כל מבוטח בניית התיק תהיה שונה, וכל מקרה לגופו", מדגישה רוזט בליסיאנו, "ולכן הידע שבו מחזיק מי שמלווה אותו בבניית התיק צריך להיות ברמה מאוד גבוהה. אנו גם מגיעים עד ללקוח לפגישת הייעוץ הראשונית בבית או במקום העבודה, אם יש בזה צורך, גם כדי למנוע ממנו בזבוז של יום שלם ולהקל עליו.

"אנחנו בונים תיקים רפואיים רק על סמך מסמכים רפואיים", היא מוסיפה. "כך למשל בנוגע לירידה בשמיעה: חשוב להבין שלא תמיד הגורם לכך הוא הגיל בלבד. יכול להיות לכך היבט רפואי הקשור לעובדה שהעובד נמצא במשך שנים במקום רועש מאוד. התפקיד שלנו הוא לעזור ללקוח בהסבר על הקשר הזה".

"חשוב לי גם לציין שקהל היעד שלנו, במזור, הם אנשים עובדים, שמייצרים הכנסה, שכירים או עצמאים", אומרת רוזט בליסיאנו. "אנחנו מטפלים באנשים שיש להם בעיה רפואית שנגרמה כתוצאה מהעיסוק שלהם, ושלא משביתה אותם. לרוב יהיו אלו אנשים שכבר עובדים במקצוע שלהם יותר מ-8 שנים, ושהבעיות הרפואיות שלהם טרם טופלו על ידי הביטוח הלאומי, כאמור. אנחנו פונים בעיקר לאוכלוסייה העובדת במשק ובתעשייה היצרנית".

עורך דין? אולי תופתעו, אך אין זה מחייב

רבים נוטים לחשוב כי אם מדובר בתביעה, נדרשת נוכחות של עורך דין. יש בכך מן ההיגיון, אך מתברר שדווקא בתחום הזה לא תמיד הידע המשפטי הוא הקובע. מהותי יותר הוא הידע הקשור לפגיעה עצמה ולגורם לה. ומעל לכול, הידע הנוגע למדיניות הנהוגה במוסד לביטוח הלאומי עצמו.

"בביטוח הלאומי מתייחסים להיבט הרפואי, ולא המשפטי", אומרת רוזט בליסיאנו. בפנייה לביטוח לאומי או לחברות הביטוח צריך להיצמד לקריטריונים של גופים אלה ולא של בית המשפט. חשוב להיות מעודכנים ומעורים בעניינים הקשורים לכך, כדוגמת ההנחיות המשתנות בספר הליקויים. עורך דין הוא איש מקצוע חשוב, בוודאי, אבל לא בפנייה מסוג זה".

לסיכום, כל אדם אשר חושש כי נפגע בשל עבודתו, או חושד כי בעיה רפואית שממנה הוא סובל נגרמה בשל עיסוקו, חייב - עבור עצמו ומשפחתו - לבדוק זאת ולטפל בעניין גם מבחינת מיצוי זכויותיו הרפואיות. רבים אינם מודעים לכך שהם זכאים לכספים ולהקלות רבות, וממשיכים להתמודד עם פציעות ובעיות לבדם, וחבל. הגופים המתמחים בנושא יוכלו ללוות את מי שמרגישים שנפגעו, לאורך כל התהליך ולדאוג שיקבלו את כל המגיע להם, ללא סייג.

גם פגיעה קלה בעבודה עשויה לזכות אתכם בהכרה מביטוח לאומי. לפרטים הקליקו כאן>>

*** פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ או הצעה ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988