לחשמל את תל-אביב: התוכנית הדרמטית של העירייה לתחבורת העיר נחשפת

עיריית תל-אביב מגבשת בימים אלה תוכנית אסטרטגית לתחבורה חשמלית, במטרה להעביר מגוון כלי רכב להנעה חשמלית ולהפחית את זיהום האוויר והרעש. בעירייה מעריכים כי הביקוש למכוניות חשמליות יגדל הודות לירידת מחיר הסוללות ושיפור הטווח של המכוניות החשמליות. מדובר בתוכנית ראשונית, שעדיין לא תוקצבה, אבל בטווח הארוך תהיה לה השפעה דרמטית על התחבורה בתל-אביב.

אחת ההצעות במסמך שגיבשה עיריית תל-אביב ושהגיע לידי "גלובס" היא לאסור על כניסה של כלי רכב מזהמים לתל-אביב בשנת 2025. המהלך יבוצע בהדרגה, כאשר בשלב הראשון, עד 2021, התחבורה החשמלית תזכה לתמריצים כספיים. בשנים 2022 עד 2025 העירייה תשים דגש על חישמול ציי רכב גדולים. עדות נוספת לכך שהתוכנית נמצאת רק בשלב ראשוני אפשר למצוא בכך שאין בה הגדרה למושג "רכב מזהם".

בעירייה מעריכים שהתוכנית תקבל מימון מהממשלה והשקעות מגופים פרטיים, בעיקר חברות שפעילות בתחום של טעינת כלי רכב. בעירייה מודעים לכך שבעיות סטטוטוריות עלולות להקשות על הקמת עמדות טעינה ולעכב את התהליך.

אוטובוסים:
מחכים לשינוי בתקנות

עיריית תל-אביב בודקת כיצד ניתן להטעין במהירות אוטובוסים, בתחנות הקצה ובמסופים בעיר. הטעינה תבוצע באמצעות זרם ישיר או בעזרת קבלי על. התוכנית להטענת אוטובוסים באמצעות חשמל תבוצע בשיתוף-פעולה עם הממשלה ותכלול גם רכבים שמסיעים תלמידים.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב והממונה על התחבורה, אומרת ל"גלובס" כי "הקושי הגדול שלנו במעבר לתחבורה חשמלית נוגע להקמת שנאים והצבת עמדות טעינה לאוטובוסים". לדבריה, "התקנת שנאי במסוף קצה לוקחת שנה וחצי. התקנת עמדות טעינה בשטח ציבורי מורכבת מפני שיש צורך בהיתרי בנייה כדי לבנות אותן. אם המדינה לא תשנה את התקנות, תוכנית ההצטיידות באוטובוסים חשמליים כנראה לא תוכל לצאת לפועל.

להבי מצפה ש"החישמול יהיה יעד לאומי. כשהקמה של כל עמדה היא סיפור של חודשים ושנים, לא נגיע רחוק. בשלב הראשון נדרשות תקנות שניתן לקדם מהר במסגרת חוק ההסדרים. בראיה ארוכת טווח צריך שתהיה תמ"א ארצית למסופים ותחבורה ציבורית שתאפשר פרישה לאומית. תל-אביב נמצאת במקום השני בארץ במדד זיהום האוויר, אחרי בני ברק, בגלל התחבורה. צריך לטפל קודם כל בחישמול התחבורה הציבורית. אלו כלי הרכב שנוסעים הרבה ומזהמים הכי הרבה - תנו לי ולנו את הכלים לשנות את המצב". מתוך 100 אוטובוסים חשמליים שיועדו לפעול בתל-אביב, פועלים כיום 26 בלבד. לדברי להבי, הדבר נובע ממחסור בתשתיות טעינה.

משאיות: 
התמקדות ברכבי חלוקה

היכולת למצוא פיתרון חשמלי למשאיות מושפעת מכך שתחום המשאיות החשמליות בעולם עדיין בחיתוליו. סוללות כבדות פוגעות ביכולת של המשאית לשאת מטען ואילו סוללות גדולות מצריכות טעינה ארוכה במיוחד. עיריית תל-אביב תתמקד בשלב הראשון בכלי רכב מסחריים קלים, למשל ואנים ורכבי חלוקה. העירייה החליטה לוותר על הניסיון להשתמש בגז טבעי, שמזהם פחות מסולר או בנזין, כדלק לכלי רכב כבדים.

מוניות:
ניסוי ראשון במונית חשמלית

המעבר של מוניות להנעה חשמלית יתרחש בעזרת תמריצים ממשלתיים. עד שזה יקרה, בעירייה מתכננים ניסוי בתחום. יבואנית הרכב קרסו, שמשווקת את המותגים רנו וניסאן, זכתה ב"קול קורא" של משרד האנרגיה והיא תוביל בתל-אביב ניסוי שבו ישתתפו 20 עד 30 מוניות חשמליות. במסגרת הניסוי, יוקמו שתי עמדות טעינה מהירות, בהספק של 50-150 קוט"ש ו-14 רגילות, בהספק של 22 כ-22 קוט"ש. עמדות מהירות יוכלו לטעון סוללה מהר פי שניים ויותר מעמדות איטיות.

 מונית גט טקסי / צילום: : רונן בוידק

משרד האנרגיה יעביר חצי מתקציב הפרויקט, שמוערך ב-4.8 מיליון שקל, ועיריית תל-אביב תעביר 400 אלף שקל. שאר הניסוי ימומן על ידי גורמים אחרים, בהם קרסו ואולי גם אפליקציות מוניות דוגמת Gett. מטרת הניסוי היא להוכיח שניתן להטעין מוניות ללא סוללה מתחלפת ותוך שימוש בסוגי טעינה שונים - טעינה מהירה בשעות העבודה וטעינה איטית כאשר המוניות לא פעילות. נזכיר כי חברת בטר פלייס הישראלית, שניסתה לקדם את חזון המכונית החשמלית אבל קרסה, ערכה ניסויים דומים בהולנד, ביפן ובסין.

מכוניות פרטיות:
התושבים יטעינו בחניונים

העירייה לא תעודד רכישה של מכוניות חשמליות, אבל תנסה לספק להן עמדות טעינה ציבוריות. לפי התחזית של מוסד שמואל נאמן, בתל-אביב יהיו 17.5% מכלל המכוניות החשמליות בישראל- 3355 מכוניות חשמליות יהיו לתושבי העיר כבר ב-2020 ובערך פי עשרה מכך ב-2025.

לפי אותה תחזית, 30% מעמדות הטעינה בישראל יהיו בתל-אביב. בעירייה מעריכים שכבר בשנה הבאה יהיה צורך ב-300 עומדות ציבוריות. היכן יוטענו כלי הרכב החשמליים? רוב הטעינה (60%-70%) תבוצע בבית הנהג והשאר בחניונים עירוניים (20%-30%) ובתחנות דלק (10%).

לפי התוכנית, יוקמו עמדות טעינה בכל פרויקט בנייה חדש ובכל חניון שיוגדר כ"מרכזי". עמדות הטעינה ינוהלו בצורה הוליסטית כדי לא להכביד על רשת החשמל. בניינים חדשים שיוקמו בעיר יחויבו להציע תשתית של טעינה. בנוסף העירייה תסייע לדיירים בבניינים קיימים, דרך חברת עזרה וביצרון, להקים תשתית. העירייה מקווה להסדיר תקנות חדשות שיאפשרו התקנה של עמדות ללא צורך בהיתר בנייה ובלי לקבל אישור של כל הדיירים.

העמדות הראשונות יותקנו בחניונים עירוניים של אחוזות החוף. בחניון גולדה כבר הותקנו עמדות של החברות השונות שפעילות בשוק - ג'ינרג'י, מילגם, EV Edge, אפקון, EVI (חברה שסונול רכשה חלק מהבעלות עליה לאחרונה), EV Meter ואחרות, כולל שתי עמדות לטעינה מהירה בזרם ישיר. החניונים העירוניים אמורים לענות על הצורך של תושבים שאין להם חנייה פרטית. התוכנית היא להתקין עמדות דומות בחניונים נוספים, ובאשר לחניונים פרטיים - להתנות התקנת עמדות טעינה בעת חידוש רישיון העסק. בשלב הזה, העירייה לא תקים עמדות טעינה ברחוב.

אוטותל:
עדיין אין תוכנית

העירייה שוקלת להשתמש במכוניות חשמליות בצי הרכב של שירות אוטותל, שמאפשר לשכור כלי רכב לזמן קצר. המיזם, שעדיין לא אושר, יכלול עמדות טעינה ברחוב.

 אוטותל / צילום: אייל יצהר

קורקינטים ואופניים חשמליים:
הכנת רגולציה מחייבת

בשלב זה לא יוקמו עמדות טעינה עבור כלי רכב שיתופיים זעירים, כמו קורקינטים ואופניים חשמליים. העירייה מתמקדת בהסדרת התחום ובהכנת רגולציה מחייבת לחברות שמשכירות את כלי הרכב הללו. נציין כי הנושא של קטנועים ואופנועים נמצא בבדיקה.

 שביל אופניים על טיילת תל אביב / צילום: איל יצהר

ייצור חשמל ובקרה:
לנהל את הביקושים

תוספת התחבורה החשמלית תכביד, כנראה, על רשתות החשמל. לפי מקורות בעירייה, אם רק 10% מהמכוניות בעיר יהיו חשמליות, תידרש הקמה של תחנת כוח נוספת. העירייה מתכננת שהטעינה תנוהל על ידי מערך בקרה. העלייה הצפויה בצריכה מתקשרת בעירייה גם לתוכניות להקים תחנות כוח זעירות - טורבינות גז שיספקו חשמל לשכונות ולמבנים גדולים.