"טכנולוגיה ואיסוף נתונים יאפשרו לייעל גידולים חקלאיים, עד רמת הצמח הבודד"

בוב רייטר מחברת באייר, שמוביל את המו"פ של פעילות החקלאות הגדולה בעולם, מתאר בראיון ל"גלובס" את השפעת הטכנולוגיה על החקלאות, מסביר למה הוא אופטימי לגבי המיזוג עם מונסנטו למרות 18 אלף תביעות נגדה, ומדבר על שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן הישראלית: "הוא לא נראה מבטיח כמו בהתחלה"

ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר
ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר

חברת החקלאות והתרופות הגרמנית באייר  יצאה לפני שלוש שנים לאחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתולדותיה: היא החליטה לרכוש את המתחרה מונסנטו, אחת החברות הגדולות, החדשניות והמושמצות ביותר בתחום החקלאות העולמי - ובעולם התאגידים האמריקאי בכלל. באייר לא רק הסכימה לרכוש את החברה, אלא ממש רדפה אחריה. בסופו של דבר שילמה באייר עבור מונסנטו 63 מיליארד דולר - יותר משווייה הנוכחי של באייר עצמה, שעומד על 60 מיליארד דולר.

שלוש שנים לאחר מכן, המיזוג הוכתר כבעייתי, לא רק משום שבינתיים החברות לא מצליחות להראות את הסינרגיה ביניהן, אלא גם ובעיקר בגלל המוניטין הגרוע של מונסנטו אותו ירשה באייר - וזאת אפילו שהיא מחקה את המותג מונסנטו מכל מוצריה. הדבר מתבטא בעיקר בשערורייה שבמסגרתה מואשמת מונסנטו בכך שחומר ההדברה שלה בשם ראונדאפ תורם להיווצרות סרטן. לפני הרכישה, הוגשו 1,300 תביעות נגד מונסנטו בעניין זה בארה"ב, ומאז הגיע מספר התביעות ליותר מ-18 אלף בחודש שעבר. קנס שנפסק נגד באייר בגין חלק מהתביעות הוקטן בלמעלה מ-90%, מ-2 מיליארד דולר ל-87 מיליון דולר. מאז, מספר התביעות נגד החברה ממשיך לעלות.

בוב רייטר הוא בעצמו אחד הנכסים שרכשה החברה הגרמנית ממונסנטו, בה כיהן כסגן נשיא מחקר ופיתוח. כיום, הוא מוביל את המחקר והפיתוח ואת החדשנות ב-Bayer Crop Science, חטיבת החקלאות של באייר, אשר מורכבת ממיזוג פעילות החקלאות הוותיקה של באייר עם חברת מונסנטו. מדובר בחברת החקלאות הגדולה בעולם כיום, עם מכירות שהגיעו ל-14 מיליארד אירו בשנה שעברה, תקציב פיתוח של למעלה מ-2 מיליארד אירו, ו-22.5 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-8,000 הם עובדי מחקר ופיתוח.

לרייטר יש הסבר ברור מדוע העסקה דווקא הייתה כדאית, וכיצד צפויות היכולות של שתי החברות להשתלב יחד לכדי הצעה כוללת של חקלאות מדייקת, דיגיטלית ורב תחומית. על רקע הגידול באוכלוסייה והמחסור במשאבים, בשנים האחרונות מתעוררת ההבנה שהחקלאות נדרשת לשלב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כדי להצליח להאכיל את אוכלוסיית העולם. התוצאה היא שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית, רחפנים וחיישנים - כדי לשפר את גידול המזון תוך חיסכון במשאבים.

בראיון ל"גלובס" רייטר מצייר עולם של חקלאות עתידית, יעילה יותר וטכנולוגית יותר, בו חיישנים ימדדו את כל המתרחש בשדות החקלאיים. לדבריו, השילוב של היכולות של באייר ומונסנטו יאפשרו למנף את הידע הזה יחד עם מידע חיצוני, למשל על מזג אוויר ומזיקים, ועם תובנות שנאספו מאלפי שדות אחרים, ולהציע לחקלאי הבודד בדיוק כיצד לטפל בשדה שלו - טיפול ספציפי לכל ערוגה וערוגה - במטרה להביא כל פיסת אדמה לפרודוקטיביות מקסימלית. "מונסנטו הייתה חברה חדשנית ביותר וגם זכתה לביקורת", הוא אומר, ועוקץ - "אתם הישראלים מבינים מה זו חדשנות, ומבינים גם מה זו ביקורת".

רייטר צפוי להגיע לישראל בעוד כחודש, ולהיות הנואם המרכזי באירוע האגריווסט שייערך בתל אביב ב־24 בספטמבר. הכנס הוא בארגון משותף של Trendlines Group ,Greensoil investment ו-GrowingIL (מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, סטארט-אפ ניישן סנטרל, משרד הכלכלה וישראל דיגיטלית).

"הביקורת על מונסנטו הגיעה מהחדשנות שלנו"

כדי להצליח בעולם כזה, אומר רייטר, חברה צריכה להיות מסוגלת לספק את כל סוגי הפתרונות, והוא רואה את המיזוג בין באייר ומונסנטו על יכולותיהן המשלימות כהכרחי כדי להוציא לפועל את חזונו בתחום החקלאות המדייקת, מבוססת הדיגיטל. "אין לנו שום ספק שהעסקה הייתה טובה, והכרחית למימוש החזון הזה. אנחנו מאמינים שכדי להיות המובילים במערכת המשולבת הזו, חייבים להיות ראשונים בקטגוריה בכל התחומים הרלוונטיים לחקלאים, כולל פתרונות כימיים וביולוגיים וגם בפיתוח הזרע עצמו". לדבריו, הרכישה שימשה להשלמת היצע הפתרונות החקלאיים של באייר באמצעות פיתוחים חדשניים של מונסנטו.

"ערב העסקה, לבאייר היו יכולות מעולות בתחום של הדברה כימית במולקולות קטנות וקוטלי עשבים ביו כימיים. מונסנטו הוסיפה לפורטפוליו את יכולות הטיפוח בהכלאה הטובים בעולם בירקות וגידולי שדה, את היכולות להשפיע על תכונות בצמחים ואת הרכיבים הדיגיטליים. שתי החברות עבדו על היכולות הללו, אבל מונסנטו השקיעה בכך יותר. עם המיזוג, רוב המוצרים מהסוג הזה שהיו של באייר נמכרו ל-BASF (חברה נוספת בתחום החקלאות, ג"ו) כדי למנוע יתירות ולעמוד בדרישות ההגבלים העסקיים. אז כמעט כל הזרעים שיש לנו היום הם במקור ממונסנטו.

"כיום, רוב החקלאים - בין אם הם גדולים או קטנים - מקבלים החלטות על בסיס הניסיון והידע הפרטי שלהם, ועל בסיס הדאטה הפרטי שלהם. אם יש לך גישה לדאטה על החווה, לרוחב של מאות מיליוני אקרים (יחידת מדידה לשטח, י"י), אתה יכול להיות יותר יעיל בגידול של שדה של חקלאי אחד - כל הדרך עד הצמח הבודד. אנחנו חושבים שאם אוספים את הדאטה הזה מהרבה שטחים ומהרבה חקלאים ועושים עליו ניתוחים, ניתן לקבל החלטות טובות יותר מאשר ההחלטה של החקלאי הבודד עם הדאטה שלו. לפני כמה שנים הקמנו פלטפורמה שנקראת פילד ויו (Field View), שמתבססת על חברה שרכשנו בשם קליימט. כיום הפלטפרומה נמצאת בשימוש על פני כ-60 מיליון אקרים בארה"ב, והשנה אנחנו מצפים שזה יגדל ל-90 אקרים, ויש לנו גישה לכל הדאטה במרחבים הללו.

"על בסיס זה השקנו לאחרונה שירות שנקרא סיד אדווייזור, שמייעץ לחקלאים היכן בשטח שלהם לשתול זרעים מסוגים שונים, ובאיזו צפיפות לשתול אותם. ההמלצה לשתילה משתנה על בסיס הסביבה בכל חלק בשדה. אחד הדברים שאנחנו לא מבינים זה כמה שוני יש בכל שדה שהחקלאי מנהל. גם בשדה קטן, כשמסתכלים עליו הוא יכול להיראות די אחיד, אבל כשיורדים לפרטים כמו הרכב האדמה, השיפוע שלה, הצפיפות שלה, פרופיל הרכיבים המזינים באדמה - כל הדברים האלה ישפיעו על האופן שבו כל צמח אינדיבידואלי גדל. באופן אידיאלי, אנחנו רוצים להגיע להמלצות הללו עד לרמת המטר הרבוע, כי גם המלצה כמו 'האם לשתול במטר הזה ארבעה צמחים או חמישה' יכולה לעשות את כל ההבדל".

רייטר משוכנע שכעת, יש לחברה הממוזגת את היכולת להציע לחקלאים את סט הכלים המלא. "יש לנו יכולות הכלאה לגידולי שדה וירקות, יש לנו פתרונות ביו-טכנולוגיים לדחיית מזיקים והיום גם את יכולות הבינה המלאכותית, ואנחנו עוסקים במחקר ופיתוח של מולקולות חדשות שיסייעו למגדלים להפוך את גידוליהם לעמידים בפני מחלות, מזיקים ועשבים שוטים".

רייטר עצמו הוא דוקטור למיקרו-ביולוגיה, מדע העוסק במבנה והתפקוד של אורגניזמים מיקרוסקופיים, כמו חיידקים. "במרחב המיקרו-ביולוגי, יש לנו כמה מוצרים בשוק, וכמה בתהליכי פיתוח", הוא מספר. "כיום אנחנו לומדים איך אפשר להפוך חלק מהמיקרובים הקיימים לטובים יותר. ביקרתי בחממות וראיתי איך הצוותים שלנו לוקחים מיקרוב שנראה כאילו יש לו רק מעט יכולת התנגדות למחלות, ועושים לו שינוי ביולוגי שמגדיל את העמידות שלו פי כמה. אנחנו יודעים מניסיון שכדי שהמוצרים הללו יעבדו הכי טוב, הזמן בו הם מיושמים הוא קריטי. לכן אנחנו עובדים גם על מערכת שתסייע לאתר מחלות בגידולים מוקדם מאי פעם, וזה יאפשר להשתמש במוצרי ההדברה מוקדם יותר ובאופן יותר אפקטיבי.

"חשוב להדגיש שאנחנו לא חושבים על החומרים המיקרו-ביולוגיים כתחליף למוצרי ההדברה הכימיים הקיימים בשוק, אלא כהשלמה להם. למשל, כשחקלאי מגדל גידולים אכילים, הוא יוכל להשתמש במוצרים הכימיים בתחילת התהליך, ולקראת הסוף להחליף למוצרים המיקרו-ביולוגיים, כדי שהוא יוכל לקטוף את הגידולים ולשווק אותם למאכל בני אדם כשהם נקיים מחומרים כימיים".

מונסנטו זכו לביקורת רבה לאורך השנים, הן על החומרים בהם השתמשו, אשר נקשרו בגרימת מחלת הסרטן, והן על המודלים העסקיים שלהם. הם באמת פעלו בצורה שונה מכל חברה אחרת בתחום?
"כדי לענות על כך אני חושב שצריך להסביר שמונסנטו הייתה מאוד חדשנית, ולקחה על עצמה תחומים חדשים שחברות אחרות לא רצו להיכנס אליהם. היא החליטה דווקא להפסיק להשקיע בכימיה קלאסית להדברה, ובמקום זאת להשקיע בזרע ולהשתמש בביוטכנולוגיה, וזה התחום שדרכו אני נכנסתי לחברה. המטרה הייתה לבסס חקלאות חדשה ומשופרת על הכלים החדשים של ריצוף גנטי. מכאן גם הגיעה הביקורת - מהחדשנות שלנו. גם מונסנטו וגם באייר השקיעו באותה התקופה השקעה גדולה בישראל".

השקעתם בחברת אבוג'ן הישראלית, שעסקה בביולוגיה חישובית, במטרה להנחות אתכם בהנדסה גנטית. באותה התקופה הנדסה גנטית הייתה פופולרית, ולפתע נחקקו חוקים נגדה באירופה וגם במקומות אחרים היא הוגבלה. האם זו הסיבה שבגללה ההסכם עם אבוג'ן לא ממש מתקדם עד היום?
"לא בדיוק. המטרה בהסכם עם אבוג'ן הייתה בעיקר להגדיל יבול על ידי שינוי גנטי. אבוג'ן הייתה אמורה להנחות אותנו איזה גן לשנות, על בסיס המחקר החישובי וניסויי המעבדה שהיא ערכה. לצמחים יש כ-30 אלף גנים, והמידע בתחום הזה היה מועט. בחנו 100 גנים שונים שהם המליצו עליהם, זו הייתה שותפות גדולה. אבל פשוט לא הצלחנו. זה כנראה לא עובד כמו בתחום העמידות בפני חרקים, שבו שינוי של גן אחד יכול לעשות הבדל גדול בתפקוד של הצמח. כנראה שבעיית שיפור היבול היא מורכבת יותר. מדע זה דבר מסוכן ולא תמיד עובד כמו שאנחנו רוצים. עד היום הבאנו לשוק רק מוצר אחד לשיפור יבול באמצעות גנטיקה, וגם הוא פותח בתוך באייר במשך 15 שנה".

אז אין מוצרים של אבוג'ן כרגע בפיתוח אצלכם?
"לא משהו שנראה שיגיע לשוק. יש כמה דברים שבוחנים אבל כרגע זה לא נראה מבטיח כמו שהיה נראה כשהתחלנו. השותפות הייתה טובה וכולם ניסו כמיטב יכולתם, ואבוג'ן בינתיים מיישמת את הטכנולוגיה החישובית שלה בתחומים אחרים".

מאבוג'ן נמסר כי לחברה יש שני שיתופי-פעולה עם באייר בתחום של שיפור תכונות בזרעים. הראשון הוא פיתוח עמידות גנטית לפוזריום בתירס, לגביו נאמר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם ואף התרחב לכלול עריכה גנטית מעבר להנדסה לפני כשבועיים. תחום זה קרוב באופי שלו לעמידות לחרקים שבו כבר יש מוצרים בשוק. בתחום זה הציפייה היא שגן בודד יצור את העמידות הנדרשת".

שיתוף-הפעולה השני נוגע לשיפור יבול ועמידות ליובש בתירס וסויה, ולגביו נמסר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם יותר לאט ממה שצפינו. המורכבות של התכונה, כנראה, מצריכה שינוי של יותר מגן אחד. באייר בחנה מספר רב של גנים (מאות גנים) שהומלצו על ידי אבוג'ן. אבוג'ן לא מודעת להפסקת הפעילות בתחום זה בבאייר".

לאבוג'ן יש היום ארבע חברות בנות, והיא הפחיתה משמעותית את המיקוד שלה בהנדסה גנטית, אם כי היא עדיין מסתמכת על הידע שלה בגנומיקה של הצמח לפיתוח

מוצרים חדשים. כיום אין לה עדיין הכנסות, והכישלון דה-פקטו של ההסכם הוביל לירידה חדה במחיר המניה שלה לאורך השנים האחרונות. אולם, באחרונה הודיעה אבוג'ן על חתימת הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי עם חברת החקלאות קורטבה לפיתוח משותף של מוצרי מיקרוביום (תמהילי חיידקים) לטיפוח צמחים, על בסיס ידע גנטי בנוגע לצמח ולחיידק.

באייר רוצה להחיות את הקשר עם ישראל

שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן היה רק אחת הפעילויות של מונסנטו בישראל. אולם לפני שלוש שנים - רגע לפני שקיבלה את הצעת הרכישה של באייר, ועל רקע משבר בחקלאות העולמית - סגרה מונסנטו את מרכז הפיתוח שלה בישראל. מרכז הפיתוח התבסס על שתי רכישות שביצעה החברה בישראל בשנים שקדמו לכך: חברת ההנדסה הגנטית רוסטה גרין, שהייתה חברה בורסאית ונכסיה נרכשו ב-2013 עבור 35 מיליון דולר; וחברת בי. או. לוג'יקס, שפיתחה חיסונים נגד מחלות התוקפות דבורים ונרכשה ב-2011 בסכום שהוערך בכ-100 מיליון דולר. שתי החברות שאוחדו בזמנו למרכז פיתוח אחד, העסיקו בשיאן עשרות רבות של עובדים. למונסנטו הייתה בישראל גם פעילות מחקר ופיתוח קטנה בתחום זרעי הירקות.

כעת מחיה באייר את הקשר הזה, ותחום הירקות יהיה בחזית חידוש הקשר: לאחרונה ערכה החברה האקתון בישראל בתחום טכנולוגיות לשיפור ירקות ופירות. בביקורו בישראל בספטמבר, רייטר צפוי לחפש טכנולוגיות להשקעות ושיתופי-פעולה. "אני חושב שישראל, שהיא מאוד טובה בחקלאות ואין בה הרבה שטח, היא מאוד טובה בדיוק בסוג כזה של חשיבה - איך לנצל הכי טוב כל מטר רבוע שיש לך", הוא אומר.

הביקור יתמקד בטכנולוגיות בתחום הפנוטיפים, שנועדו לזיהוי אוטומטי של תכונות חיצוניות בזרעים שמעידות על תכונות פנימיות, במטרה להצליח למיין מיליוני זרעים במהירות ולגדל אותם בצורה אופטימלית - ובכך להגדיל את התוצרת החקלאית. באייר אימצה את זרוע ההשקעות של מונסנטו ומיתגה אותה מחדש בשם Bayer Growth Venture. היא פועלת לצד זרוע החדשנות הפתוחה של החברה, וחלק משיתופי-הפעולה עשויים להתבצע דרך זרוע ההשקעות. 

מדוע חברת מונסנטו נתפסת כאיש הרע של עולם החקלאות

מונסנטו הוקמה בארה"ב ב-1901 כחברה כימית רב תחומית, והייתה גורם מפתח ביצור של L-Dopa , תרופה מובילה לפרקינסון. בתחילת שנות ה-2000 מיקדה החברה את פעילותה בביוטכנולוגיה של צמחים, והמשיכה בפיתוח מצומצם של תרופות עד למכירת עסקי הפארמה שלה ב-2002. אך אין זה מפתיע כי עם פיתוח תחום הביוטק לצמחים, חיקתה מונסנטו את המודל העסקי של תחום הפארמה.

הרעיון היה כזה: השקעה מאוד גדולה במחקר ופיתוח וניסויים בתחילת הדרך, הצלחה רק בחלק קטן של המוצרים, רישום פטנט על המוצרים הללו, מכירתם במחיר גבוה מאוד בתקופת הפטנט ואחר כך במחיר נמוך יותר עם תפוגתו. מונסנטו רצתה תשלום מכל צמח וצמח שינבע מן הזרעים שלה - כך שתוכל להחזיר את ההשקעה על הפיתוח ואף להרוויח יפה. לכן מונסנטו תבעה חקלאים שהפרו את הפטנטים שלה - עניין שהיה לא מוכר עד אז בעולם החקלאות. לעומת חברות תרופות שתובעות זו את זו, הרעיון של תאגיד חקלאי שתובע חקלאי (אף שחלק מהחלקאים גם הם חברות ענק), עבר פחות טוב בגרון של הציבור.

בתחילת שנות ה-2000, באירופה החל גל נגד עצם ההנדסה הגנטית. המוצרים אושרו כבטוחים באיחוד, אולם הצרכנים הצביעו ברגליים במחאה, החרמה והתנגדות.

מונסנטו סומנה בצדק כמובילת טרנד ההנדסה. מדענים רבים בתחום החקלאות בעולם טוענים כי אין פסול בהנדסה גנטית וכי המו"פ של מונסנטו היה חיוני לביטחון המזון בעולם, אך הציבור לא קיבל דעה זו. עם כל הביקורת, ההשקעה של החברה בפיתוח הובילה ללא ספק להתקדמות בתחום מדעי הצמח, וחברות אחרות בתחום החקלאות רצו לאמץ את המודל השנוי במחלוקת.

בנוסף, הייתה גם הסוגיה של מוצר הראונדאפ, אשר כעת מהווה איום גדול על באייר. כיום מוצפת החברה בתביעות מחקלאים שטוענים כי הראונדאפ גרם להם סרטן.

בנוסף, החומר מעקר את השדות לזמן מה, אך מונסנטו יכלה לתכנן את הזרעים שלה כך שיהיו עמידים בפני ראונדאפ, וכך חקלאי שמרסס בראונדאפ מקבל שדה נקי למעט הצמחים הרצויים. טיפול כזה גם מאפשר לשתול באופן צפוף יותר, כי לא צריך לעבור פיזית בין השורות. רעיון גאוני, אבל בעייתי - שדה מרוסס הוא כזה שלא יכול לגדול בו שום דבר חוץ מזרעי מונסנטו. כך החומר מעצים עוד יותר את התלות של החקלאים בחברה. זו עסקה שבעצם אי אפשר לחזור ממנה - כי השדה כבר לא יהיה אותו הדבר. אם חומר המפותח בגישה הזו הוא מסרטן, הרי שהיא הופכת מגאונית לקטלנית.

באייר קנתה את מונסנטו ב-63 מיליארד דולר ב-2018. העסקה אושרה ב-2016, זמן מה לפני שמלוא ההשפעה של הראונדאפ החל להתגלות. עם סגירת העסקה, נמחק את השם מונסנטו ממוצרי החברה כדי לזכות שוב באמון הציבור. אך כעת השאלה היא האם מחיקת השם תזכה את באייר באמון - או תעביר אליה את התדמית הגרועה של מונסנטו.

ת.ז. ד"ר בוב רייטר

מגורים: גרמניה

תפקיד: ראש מחקר ופיתוח של מחלקת החקלאות בבאייר

תפקידים קודמים: סגן נשיא עולמי של מחקר ופיתוח ואסטרטגיות אינטגרציה במונסנטו

השכלה: דוקטורט בגנטיקה של צמחים מאוניברסיטת ויסקונסון-מדיסון

עוד משהו: הוריו היגרו מאירופה לקנדה לאחר השואה