חשבון, בבקשה: הניצחון של העובדים בקפה נואר

קפה נואר ישלם 300 אלף שקל פיצויים לעובדיו. האם פסק הדין ירתיע מעסיקים מפגיעה בהתארגנות?

הפגנת עובדי קפה נואר / צילום: ההסתדרות
הפגנת עובדי קפה נואר / צילום: ההסתדרות

בית הדין הארצי לעבודה דחה באחרונה את הערעור שהגישה חברת קפה נואר, וקבע כי המסעדה התל-אביבית המוכרת תשלם פיצויים בסך 300 אלף שקל בשל פגיעה בהתארגנות עובדיה. בכך הגיע לסיום אחד ממאבקי העובדים המרתקים שהתחוללו בישראל בשנים האחרונות, ושהרעיד את ענף המסעדות כולו.

את הסערה הציתה לפני כשנתיים וחצי הודעת SMS ששלחה המסעדה לעובדיה על הפחתה בשכרם; בעקבותיה החליטו קבוצת עובדים צעירים ונחושים להתאגד בהסתדרות הנוער העובד והלומד.

לא בטוח שאותם צעירים היו מודעים אז לגודל המהלך. ענף שירותי האוכל וההארחה הוא אחד מהגדולים במשק. בשנים 2014-2017 הועסקו בו בין 146,000 ל-200,000 עובדות ועובדים. רוב הציבור חושב שמדובר במשרות זמניות, אך עובדים רבים מועסקים בתחום אף עשור ויותר, לעתים כבר מגיל תיכון ועד סיום הלימודים האקדמיים, וגם לאחר מכן.

לאור מאפייני הענף, בכל הנוגע לזכויות העובדים, ובפרט לזכויותיהם הסוציאליות (שרובן משולמות בחסר גדול), מדובר לא אחת ב"עשור אבוד", שאת החשבון על הפגיעה הפנסיונית הנגזרת מכך, למשל, ישלמו בעתיד המשק והציבור. 

המציאות הזו התאפשרה הן בשל אוזלת-ידו של המחוקק והן בשל היעדר התארגנויות עובדים בענף, כך שהכוח לקבוע את תנאי העבודה נמצא בידי המעסיקים. על רקע זה, המהלך שהובילו עובדי קפה נואר יכול היה להביא לשינוי משמעותי בענף. 

אין זה מפתיע שהעובדים נתקלו בהתנגדות אגרסיבית במיוחד. כך, למשל, נפסק כי המסעדה פיטרה את מובילי ההתארגנות, עודדה הקמת "ועד מטעם" כדי לפגוע בניסיון, פעלה להסתת העובדים נגד ההתארגנות, וזאת בניגוד לדין.

דווקא נוכח חשיבות ההתארגנות הייחודית בענף, המקרה מעלה שאלות חשובות בעניין גובה הפיצויים שנקבעים במקרים מעין אלה. ייתכן כי יש בשוק מעסיקים שיעדיפו לשלם 300 אלף שקל כדי "לקנות" את פירוק ההתארגנות. לכן, ראוי היה לקבוע פיצויים גבוהים יותר.

הפסיקה שבה והדגישה כי יש לפרוס הגנה מוגברת על התארגנויות עובדים בשלביהן הראשונים. על אף קביעות עקרוניות חשובות אלה, הפסיקה בעניין לא מגשימה את מטרתה - גובה הפיצוי אינו מרתיע מספיק ואינו מביא למיגור תופעת הפגיעה בהתארגנות.

לא אחת נהגו בתי הדין לעבודה נהגו לחוס על מעסיקים שטענו כי פסיקת פיצויים גבוהים תוביל לקריסתם. לאחר שפעלו בדורסנות מול עובדיהם, ניסו מעסיקים רבים לפנות לרחמי בית הדין.

גם הנהלת קפה נואר פעלה באופן דומה: המסעדה - שבמהלך השביתה במקום ניצלה את היותה חלק מקבוצה מצליחה, וניידה בניגוד לדין עובדים מעסקים נוספים שבבעלותה - עמדה בניהול ההליך על ההבחנה המשפטית בין המסעדה ובין שאר הקבוצה והציגה את עצמה כעסק קטן שנמצא בסכנת סגירה.

נציין כי קפה נואר הוציאה מקופתה את הסכום שנפסק נגדה כבר לפני כשנה, לאחר פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בעניין. באופן מפתיע, על אף איומי הסגירה, המסעדה ממשיכה גם היום להגיש שניצלים ללקוחות. 

אולי על רקע איומים (לקשיים כלכליים) מעין אלה, נהגו בתי הדין לעבודה לפסוק פיצויים "גלובליים" על סך הפגיעות בהתארגנות, במקום לקבוע פיצוי בגין כל פגיעה ופגיעה. סיבה נוספת לפיצויים הנמוכים יחסית שנקבעו עד כה נוגעת לקושי להוכיח כי פעולות שונות של המעסיק אכן נועדו לפגוע בהתארגנות העובדים, ולכן נפסקו סעדים רק בגין חלק מהפגיעות בפועל בהתארגנות.

במובן הזה, ייתכן כי פסק הדין נגד קפה נואר נושא עימו בשורה ממשית. בית הדין הארצי לעבודה הנחה את בתי הדין האזוריים לפסוק את הפיצוי הנדרש בגין כל הפרה והפרה של הדין במקרים של פגיעה בהתארגנות, והבהיר כי די בביסוס חשד לפגיעה בהתארגנות כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק. נקווה שקביעות עקרוניות אלה יוכלו לייצר הרתעה נגד הפרת הדין בעתיד ולספק אבן-דרך לעבודה המאורגנת בישראל. 

הכותב הוא עורך דין במשרד עורכי הדין ארנה לין וייצג את הסתדרות הנוער העובד והלומד בהליך מול קפה נואר יחד עם עורכות הדין ארנה לין, אסנת לונגמן ולחן שריד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988