לירות ולשתוק: איך חברה מסין מאיימת על חופש הביטוי בתעשיית הגיימינג העולמית

קבוצת Tencent הסינית הפכה לאחד הגורמים המשמעותיים בשוק הגיימינג לאחר שרכשה מניות בחברות שמאחורי פורטנייט, League of Legends ועוד • מעורבותה בחברת בליזארד ששללה זכייה מגיימר שתמך במחאה בהונג קונג מעלה שורה של חששות

קבוצת Tencent הסינית  / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency
קבוצת Tencent הסינית / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

אם תשאלו גיימרים מי היא החברה הכי חשובה בעולם הגיימינג, סביר להניח שרוב האנשים ישיבו כי נינטנדו היפנית או Epic Games האמריקאית, שעומדת מאחורי המשחק המצליח פורטנייט. אולם יכול להיות שהתשובה נמצאת בכיוון אחר לגמרי - קבוצת טנסנט (Tencent) הסינית, חברת החזקות ששווה מאות מיליארדי דולרים, פועלת בתחומי התקשורת, האינטרנט, והבידור ועומדת בין היתר מאחורי WeChat. בשנים האחרונות הפכה החברה, שמחזיקה בחטיבת משחקי וידאו, להיות אחד הגורמים המשמעותיים בעולם הגיימינג. מלבד פיתוח משחקים והפצתם בשוק הסיני, היא רכשה בשנים האחרונות מניות בשורה של שחקניות מובילות בתחום, כולל 40% מ-Epic Games, החברה מאחורי פורטנייט.

תעשיית הגיימינג אמנם צומחת ומשגשגת, אך העיסוק בהשפעה הסינית עליה לא נמצא במוקד. החששות מפני ההשלכות של עוצמתה הכלכלית והטכנולוגית של סין ממוקדים בעליונות טכנולוגית פוטנציאלית של סין בתחומים כמו בינה מלאכותית והדור החמישי, אולם לגיימינג יש השפעות משלו. זה תחום בידורי ו"רך", אבל ניתן להעביר דרכו מסרים, ואם סין תשתלט על התעשייה הדבר עלול להוביל לפגיעה בערכים דמוקרטיים ומערביים כמו חופש הביטוי. עוד לפני העובדה שטנסנט רוכשת מניות בחברות המובילות בתעשייה, סין נחשבת לשוק משחקי הוידיאו הגדול בעולם, וכדי להפיץ בו משחקים דרוש אישור של הממשל. אף חברה לא רוצה להרגיז את השלטונות הסיניים. זה נכון בתחומים רבים, וזה נכון גם בתחום הגיימינג.

רק לפני חודש קיבלנו הצצה להשפעה הסינית, או לכל הפחות למשנה הזהירות שנוקטות חברות עסקיות כלפי נושאים שרגישים לממשל הסיני, סביב תחרות ESport - טורניר מקצועי של משחקי וידאו. הסיפור מתחיל מהשחקן המקצועי מהונג קונג, צ'נג וואי, המכונה "Blitzchung" (בליץ-צ'אנג), שזכה בטורניר של המשחק Hearthstone שנערך בטייוואן. בראיון שנערך אחרי הזכייה, בליץ-צ'אנג בחר לנצל את הבמה כדי לעורר מודעות למציאות הפוליטית המורכבת במולדתו, שם נערכות בחודשים האחרונים הפגנות למען הדמוקרטיה ונגד הממשל הסיני. "שחררו את הונג קונג - זו המהפכה של העידן שלנו", הוא הכריז בסינית בשידור, בעודו לובש מסכה שמזוהה עם המפגינים.

קריאתו של בליץ-צ'אנג עוררה תגובתה חריפה במיוחד מצד Blizzard Entertainment (בליזארד) האמריקאית, שאירגנה את הטורניר. החברה החרימה את כספי הזכייה שלו בטורניר, כשלושת אלפים דולר, והשעתה אותו לשנה שלמה ממשחקים, צעד שעורר ביקורות חריפות נגד החברה וטענות כי היא מתכופפת בפני סין, בניסיון לרצות את המעצמה.

המחאות בהונג קונג הציפו את המתיחות הקיימת בין המערב לסין, ובליזארד היא רק אחת מהחברות שספגו ביקורת בנושא. אפל, שסין היא אחד השווקים החשובים עבורה גם מבחינת מכירות וגם מבחינת שרשרת הייצור שלה, הסירה לאחרונה מחנות האפליקציות שלה אפליקציה שסייעה למפגינים בהונג קונג לדעת איפה קיימת נוכחות שוטרים. במקביל, גוגל הסירה מחנות האפליקציות שלה את משחק התפקידים Revolution of Our Times שמשחזר את ההפגנות בהונג קונג, שלושה ימים בלבד לאחר שיצא, בטענה שהוא מפר את מדיניות החברה הנוגעת לאירועים רגישים.

החשש מכך שסין תנצל את עוצמתה הטכנולוגית כדי לפגוע בחופש הביטוי ולקבוע נרטיב שיתאים לאינטרסים שלה מתבטא גם בכך שארה"ב פתחה לאחרונה, לפי דיווחים, בחקירה נגד פלטפורמת הסרטונים הסינית טיק טוק שזוכה לפופולריות רבה במערב, על מנת לבדוק אם זו פוגעת בביטחון הלאומי של ארה"ב. מחוקקים אמריקאים כבר הביעו חששות לפיהם מדיניות סינון התוכן של טיק טוק בשווקים בינלאומיים מתבססת על כללי הצנזורה הסיניים, כפי שעלה מדיווח של ה"גרדיאן".

האם יש חשש לפגיעה בחופש הביטוי? אם תחום ה-ESport הוא מצומצם יחסית (אבל צומח מהר), המקרה שהתרחש ב-NBA, ליגת הכדורסל הטובה בעולם, כבר מוכיח כי יש סיבה לדאגה. באותו שבוע שבו בליזארד הטיילה סנקציות על בליץ-צ'אנג, תמך דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של קבוצת ה-NBA יוסטון רוקטס, במחאות בהונג קונג בציוץ בטוויטר. הוא אמנם מחק את הציוץ בעקבות הסערה שעורר, אבל הנזק כבר נעשה, וחברות סיניות הודיעו על השעיית העסקים שלהן עם ה-NBA. בין החברות האלו נמצאת גם חברת טנסנט, שחתומה על הסכם של 1.5 מיליארד דולר לשידורי אינטרנט בסין של משחקי ה-NBA, ומסרה כי לא תשדר את משחקיה של יוסטון רוקטס ולא תסקר את הקבוצה. לא רק זאת, בסוף השבוע האחרון עצרה טנסנט שידור משחק NBA בגלל דגל טאיוואן שהונף בקהל, כך לפי דיווח באתר חדשות טאיוואני.

הממשל הסיני הידק את הרגולציה

כדי להבין את החשיבות של תעשיית הגיימינג בכלל, ושל התעשייה בסין בפרט, אפשר להתמקד בכמה מספרים: שוק הגיימינג צמח ביותר מפי שניים בשש השנים האחרונות והגיע לכ-120 מיליארד דולר (כמחצית מההכנסות מגיעה ממכירות קונסולות), כך לפי "וול סטריט ג'ורנל"; ב-2018 היו בעולם 2.35 מיליארד גיימרים, מעל 50% מהם באסיה-פסיפיק, לפי אתר סטטיסטה. בארה"ב ובמערב אירופה ביחד יש סביב 400 מיליון גיימרים. שוק ה-ESport עדיין קטן, ולפי תחזיות באתר סטטיסטה, ההכנסות ממנו יגיעו ל-1.8 מיליארד דולר ב-2022. אולם במקביל, מספר הצופים הקבועים בתחרויות יעמוד בעוד שלוש שנים על 300 מיליון איש, גידול של פי חמישה בעשור. בטנסנט צופים כי בתוך שנה יגיע שוק ה-ESport בסין ל-1.5 מיליארד דולר, אבל זאת תחזית אופטימית ביחס לתחזיות אחרות.

בליזארד, שעמדה במוקד הסערה, היא חברה בת של Activision Blizzard, שנסחרת בוול סטריט לפי שווי של 41 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסות בליזארד באסיה-פסיפיק ב-400 מיליון דולר (12% מהכנסותיה). קוליסטר ג'ונסון, סמנכ"ל התפעול של החברה האם, אמר בשיחת המשקיעים בפברואר כי לתכנים של בליזארד יש "הזדמנות משמעותית בסין". בדוח השנתי האחרון שהחברה הוציאה צוין כי "כדי לפעול בסין, כל המשחקים מחוייבים באישור רגולטורי. להחלטה של הממשל בסין לבטל את האישור לאחד המשחקים שלנו או לא לאשר מוצר שאנחנו מעוניינים למכור בסין בעתיד עשויות להיות השפעות שליליות על העסק שלנו".

אולם מאחורי הפוטנציאל של החברה בסין עומדת חברה אחת בולטת, טנסנט, שמחזיקה ב-5% ממניותיה וצפויה לסייע לה להפיץ את המשחק Call of Duty למובייל בקרב עשרות מיליוני גיימרים בסין. בשיחת משקיעים באוגוסט אמר ג'ונסון כי החברה מתכננת לנצל את "הרשת העצומה, ערוצי ההפצה הנרחבים והמומחיות בשיווק מקומי" של טנסנט. המקרה של בליזארד זאת רק דוגמא אחת לתלות של חלק מחברות הגיימינג בטנסנט, שמהווה את שער הכניסה לסין של חברות גיימינג רבות. הפצת משחקים בסין דורשת קבלת אישורים רגולטורים בשל כללי צנזורה נוקשים במדינה, ויש צורך גם בביצוע התאמות לקהל המקומי כדי לגשר על פערי תרבות ושפה. טנסנט מטפלת בתחומים אלו עבור החברות.

החיבור הזה משפיע על תעשיית הגיימינג כולה. במקרה הספציפי של המחאות בהונג קונג, לא ידוע על מעורבות של הממשל הסיני, אך בשנים האחרונות הממשל הידק את הרגולציה ואסר הפצת משחקים שנחשבים אלימים או ממכרים. טנסנט עצמה כבר טעמה מנחת זרועו ונאלצה להפסיק להפעיל משחקים או לשנות בהם תכנים, ובין היתר נדרשה לשנות את המשחק PUBG כך שיהיה פחות אלים וייראה פטריוטי יותר, לאחר שהגרסה המקורית לא קיבלה רישיון מהממשלה לבצע בה מוניטיזציה. ייתכן שבעקבות זאת, היום החברה נזהרת במיוחד מול הממשל, כפי שניתן לראות במקרה של ה-NBA.

כדי להבין את עומק הבעיה, מספיק לבחון את האחזקות של טנסנט: החברה מחזיקה בבעלות על מפתחת המשחקים Riot Games האמריקאית, שאחראית על משחקים כמו League of Legends, המשחק הפופולרי ביותר בעולם שהניב לפי הערכות הכנסות של 1.4 מיליארד דולר בשנה שעברה; מניות מיעוט ב-Bluehole הדרום קוריאנית שפיתחה את PUBG, המתחרה הגדול ביותר של פורטנייט. לפי דיווחים, טנסנט אף מתכננת רכישה של החברה; ב-84% מהחברה הפינית Supercell, לאחר שהשקיעה בה 8.6 מיליארד דולר במסגרת אחת הרכישות הגדולות בתחום אי פעם; ב-80% מחברת Grinding Gear Games מניו זילנד; ב-5% ממניות החברה הצרפתית Ubisoft, מפתחת ומפיצת Assassin's Creed; כאמור, ב-40% ממניות epic games, ועוד.

אפילו נינטנדו, חברת הגיימינג הרווחית בעולם, זקוקה לטנסנט ומשתפת עמה פעולה על מנת להשיק את קונסולת נינטנדו סוויץ' בסין. טנסנט עתידה לספק שירותי ענן ושרתים לפלטפורמת האונליין של סוויץ', לבצע לוקליזציה של משחקי ניינטנדו לשפה הסינית, ולאפשר למשתמשים לשלם על משחקים עבור סוויץ' באמצעות אפליקציית ווי צ'ט.

בעולם המערבי מנסים להחזיר מלחמה

חברת בליזארד אמנם תלויה בטנסנט ובשוק הסיני בכלל, אבל המחאה נגדה עשויה לגרום לה לחשוב פעמיים בפעם הבאה. גיימרים ואוהדים קראו להחרים את החברה, העובדים שלה עצמה מחו נגדה, והיא אף איבדה את תמיכתה של מיצובישי כספונסרית למשחקיה; מחוקקים אמריקאים דמוקרטיים ורפובליקנים שלחו מכתב למנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד, רוברט קוטיק, בו עודדו את החברה לשנות את אופן פעולתה והביעו חשש מ"החלטה מדאיגה במיוחד לאור התאבון הגובר של ממשלת סין ללחוץ על עסקים אמריקאים כדי שיסייעו לה בהשתקת חופש הביטוי", ומ"השפעה מצמררת על גיימרים שמעוניינים להשתמש בפלטפורמה כדי לקדם זכויות אדם וחירויות יסוד".

בעקבות התגובה הציבורית החריפה, בליזארד החליטה להעניק לבליץ-צ'אנג בחזרה את כספי הזכייה שלו, אך המשיכה לטעון כי פעל באופן שדורש ענישה, ולכן השעייתו מהמשחקים עדיין בתוקף. בשבוע שעבר התנצל נשיא החברה ג'יי. אלן ברק ואמר: "קיבלנו החלטות מהר מדי", אך ההתנצלות לא הרגיעה את המחאה נגד החברה.

כל זה לא מנע מחברת Riot Games, שכאמור נמצאת בבעלות טנסנט, להוציא הודעה לפיה במשחקי ESport של League of Legends אין להביע עמדות אישיות. "אנחנו משרתים אוהדים ממדינות ותרבויות שונות, וזה מגיע עם אחריות לשמור את הדעות האישיות על נושאים רגישים (פוליטיים, דתיים ואחרים) בנפרד". אפיק גיימס, שנמצאת בבעלות חלקית של טנסנט, דווקא נקטה בגישה שונה ומנכ"ל ומייסד החברה טים סוויני צייץ בטוויטר כי "החברה תומכת בזכות של שחקני ויוצרי פורטנייט לדון בפוליטיקה ובזכויות אדם", אך ייתכן שההצהרה נוגעת לפחד לעורר ביקורת דומה לזו שבליזארד נתקלה בה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988