כבר לא גשמי ברכה: תנודות האקלים מאיימות על עתיד החקלאות

גשמים חזקים, סופות ברקים וסערות חזקות - התנודות במזג האוויר מסבות נזקים כלכליים עצומים לחקלאות בכל העולם וגם בישראל • בשירות המטאורולוגי אומנם לא מזהים בישראל מגמה מובהקת מבחינת משטר הגשמים, אבל דיווחי המבטחים על פיצויים לחקלאים מעידים על הנזקים הרבים

כשעה נסיעה דרומה מוושינגטון, ללא עיתונות ועם רשימת מוזמנים סודית, התכנסה ביוני האחרון פגישה מסקרנת. בין המשתתפים: שר החקלאות האמריקאי, איגוד החוואים, שרים לשעבר, כ-100 מנהיגים בעולם החקלאות ובהם מנכ"לי חברות גדולות, ומספר פעילי סביבה. על הפרק: סיכום שנה גרועה במיוחד עבור החקלאות האמריקאית, בשל כמויות של גשם חזק ושיטפונות קשים, בקנה מידה היסטורי.

מאזור קרני, שאותו פקדה ביולי סופה שהורידה לקרקע ממטרים כבדים - מעל 10 ס"מ של גשם בבת אחת לעומת ממוצע חודשי של כ-7.5 ס"מ; לאזורים אחרים שבהם שיאי גשם שהגיע מהר מדי וחזק מדי הכו והרסו גידולי תירס וירקות שונים, וגם הובילו לאי שתילה של 20 מיליון דונם - החקלאים הבינו שהאסונות בחלקת האדמה שלהם עלולים לגבור משנה לשנה ושהם חייבים למצוא דרכי התמודדות חדשות. במפגש, המשתתפים דנו בפרקטיקות ההתמודדות ובצורך של ענף החקלאות להבטיח את עתידו הכלכלי בעידן שבו ייתכן כי אירועי מזג אוויר קיצוני, דוגמת בצורות ושיטפונות, יהפכו לשגרת חיים.

תנודות מזג אוויר פתאומיות כאלו מכונות "צליפת שוט" (weather whiplash), אשר לפי מדענים אקלים רבים, צפויות להיות תדירות יותר ויותר עם ההתחממות הגלובלית. "צליפת השוט" משפיעה על המערכות האקולוגיות הטבעיות וגם על האדם. הבצורות והיובש מעלות את הסיכוי והעוצמה של השריפות שראינו את התגברותן כבר השנה, ואילו גשמי בזק חזקים ששוטפים שכבות אדמה רבות ולא מחלחלים כראוי לקרקע גורמים לשיטפונות, מפולות בוץ, פגיעה בתשתיות ובגידולים החקלאיים. לפי חוקרי אקלים, אחד ההסברים לתופעה היא שבירת "מערבולת הקוטב" הצפוני. מדובר במערבולת אוויר קר אשר שמרה את האוויר החם מכניסה לקוטב, ואת אוויר הקוטב מ"זליגה". כאשר המערבולת יציבה, עונות השנה בחצי הכדור הצפוני נותרות יציבות, כשלא - מזג האוויר הופך ללא יציב ואף קיצוני.

מחקר של אוניברסיטת אריזונה שבחן את תבניות טבעות הגזע של עצים, מצא כי ביחס ל-300 שנה האחרונות, החל משנת 1960 ישנן תנודות אקלימיות בין-עונתיות חריפות יותר באירופה, עם הבדלי קיצון ביובש, טמפרטורה ומשקעים. מחקר מקביל שבוצע בנאס"א גילה את הקשר בין מזג האוויר ההפכפך לבין עליות בפליטת גזי החממה שהחלו כבר לפני כ-100 שנה. לפי אותו מחקר, משנת 1950 חלה עלייה בכמות התנודות, ואם נמשיך בקצב פליטות גזי החממה הנוכחי, אזורים שונים בארה"ב יחוו "בצורות על" באורך של כמה עשורים. לפי אוניברסיטת ייל, בעתיד תנודות אלו יפגעו ביכולתנו לתכנן גידוליים חקלאיים. בעונות יבשות הצמחים לא ישתמשו בכמויות הדשן שהם מקבלים, מה שייצור עומס חומרי דישון בקרקע. בבוא השיטפון, חומרים אלו ימצאו את דרכם למקורות המים שלנו ושל בעלי החיים ועלולים לפגוע בהם באופן קשה ולהגביל מאוד את יכולת השימוש בהם.

החורף הנוכחי במחוזותינו החל יבש, מאוד יבש. מהשריפות בהרי ירושלים, למזג אוויר יבש וחם עוד בראשית דצמבר, ועד הגשם שהפציע השבוע - הייתה תחושה שהחורף מסרב לפקוד את האזור. בשבוע שעבר פורסם דוח השירות המטאורולוגי, הסוקר את המגמות השונות בעשורים האחרונים בישראל, ובו ניתוח שלפיו ישראל עתידה להפוך חמה יותר ויבשה יותר. על פי הדוח, הטמפרטורה הממוצעת כבר עלתה ב-1.4 מעלות, ועד אמצע המאה היא צפויה לעלות ב-0.9 עד 1.2 מעלות, ובחורף צפויה עלייה של 1.3 מעלות.

מבחינת משטר הגשמים, עם זאת, לא מזהים בשירות המטאורולוגי מגמה מובהקת. "השאלה היא מה קורה לאופי הגשמים - האם יהיו לנו פחות ימי גשם, האם יהיו לנו תופעות קיצוניות שלא היו בעבר. כשמסתכלים במבט גלובלי על דוחות המדענים בעולם, רואים שאנחנו צריכים לצפות לאירועי מזג אוויר קיצוניים ולממטרים אגרסיביים יותר", אומר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "בדרום אירופה, רואים כבר שינויים במשטר גשמי הקיץ. הם הפכו אלימים יותר, ספורדיים יותר. כשמסתכלים על הרצף ההיסטורי אצלנו, רואים תנודות שונות ולא מובהקות סטטיסטית של גלישה במורד, אנחנו עדיין בתוך המעטפת של התנודות האקלימיות קדימה, והמגמה היא ירידה הדרגתית במספר ימי הגשם. כלומר - יש אינדיקציה שאומרת שייתכן שיהיו ימים שבהם כמות הגשם הממוצעת ליום תהיה גדולה יותר. כשעשינו ניתוח של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ראינו שיש מגמה של עלייה אצלנו. היא לא קיצונית, אבל היא קיימת".

פרופ' הדס סערוני, קלימטולוגית מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, מסתכלת על המודלים ומזהה מגמות של ירידה בכמויות הגשם לצד עלייה בעוצמתו. "האזור שלנו הוא אזור מעבר. הוא נתון לשינויים מאוד גדולים במשטר הגשמים. מפני שהאזור נתון לתנודות גדולות, קשה לייצר מובהקות סטטיסטית. אנחנו רואים סימנים של עלייה בעוצמות הגשם, וגם אם הם לא מובהקים סטטיסטית - אי אפשר להתעלם מהם. הפוטנציאל ליותר אירועי קיצון, בהם סופות ברד, גשם עוצמתי ושלג - יש לו משמעות סביבתית קיצונית. העובדה שאנחנו לא מטפלים בזה כבר עכשיו, עלולה לעלות לנו הרבה יותר מאשר אם נתכונן ובסופו של דבר לא נראה שינוי. כמה עולה למשק סגירה של עיר בשל שלג או התמודדות עם שיטפון כמו באשקלון ובאשדוד, או פגיעה חמורה בשדות חקלאיים? העלות של הנזקים היא הרבה יותר גדולה מהעלות של ההיערכות".

כשחושבים על משבר האקלים, הדבר הראשון שחושבים עליו הוא התארכות הקיץ וגלי החום. אבל הלך כל העונות ואופיין משתנה; בתוך החורף עצמו, ישנן "מכות חום". אין עקביות לאורך העונה עצמה, ואירועי מזג האוויר הקיצוניים משבשים מנגנונים חשובים בטבע. הטבע מחכה לסימן ממזג האוויר שיגיד לו - זה הזמן שלך, הפרח צריך להתפתח ולהפוך לפרי. כשיש שיבושים, הצמח לא קורא את הסיגנלים נכון. כך, כשיש מכת חום בחורף, לפתע מתחילים העצים ללבלב. ומאידך, כשחוזרים ונשנים אירועי גשם כבד אותם לא ניתן לצפות - הנזק לחקלאות עלול להיות רב. לפי ה-IPCC בעשור האחרון ישנה ירידה של כ-2%-6% ביבול החקלאי, ובארה"ב ב-2011 נרשמו הפסדים של מיליארד דולר בחקלאות בשל גלי חום לא צפויים.

בישראל, עולה כי ההיקף של נזקי הטבע הולך וגדל משנה לשנה: לפי קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, במחצית הראשונה של 2018 פוצו חקלאים בהיקף שיא של למעלה מ-155 מיליון שקל. לשם השוואה - בשנת 2017 כולה המספר עמד על כ-180 מיליון שקל. בסך הכול, בשלוש השנים האחרונות החקלאים הישראלים פוצו בסכום של יותר ממיליארד שקלים וחצי. הברקים הסבו נזק לפירות וירקות, ורבים מהם נפסלו לשיווק; הגשמים, בייחוד המאוחרים, גרמו לנזקים של כ-24 מיליון שקל; והרוחות העזות והסערות גרמו לנזקים של למעלה מ-15 מילון שקל. נזק משמעותי נוסף נגרם באירוע הסערה שהתרחש במהלך חודש ינואר במהלכו התקבלו למעלה מ-500 דיווחים של חקלאים, בין היתר על הצפות ושיטפונות. אירועי חום קיצוני גרמו לנזקים של למעלה מ-11 מיליון שקל, בעיקר בשל מחלות שונות.

הנזק הכלכלי של אירועי טבע חריגים בישראל
 הנזק הכלכלי של אירועי טבע חריגים בישראל

את עיקר הנזק במחצית הראשונה של 2019 ספג ענף הירקות - בגידולי תפוחי אדמה, בצל, עגבניות, אבטיחים ומלפפונים - והיקף הפיצוי צפוי להגיע ליותר מ-55 מיליון שקל. מגדלי הפירות צפויים להיות מפוצים בכ-44 מיליון שקל. בתחום בעלי החיים החקלאיים יחולקו פיצויים בסך 37 מיליון שקל.

גיא גוטקין, חקלאי מקיבוץ אור הנר המגדל חיטה וירקות שונים, החל לעבוד בחקלאות כנער בן 14. מאז חלפו 22 שנה, שבהן הוא צופה במציאות המתהווה לנגד עיניו. "השיבוש האקלימי משפיע עליי בתור חקלאי - המדינה מקצה לי כמות מסוימת של מים, ואם השמים לא מנביטים עבורי את היבול - אני צריך להשתמש בעוד מים. בגלל שהגשם הראשון מגיע רק עכשיו, זה אומר שאני השתמשתי בהרבה מאוד מים מההקצאות שלי כדי להכין את שטחי הגזר וכדי להנביט את החיטה. בשנים עברו, הגשם היה עושה את זה", הוא אומר. "ומנגד, היו לנו בחמש השנים האחרונות תקופות של ממטרים שבאו במנות גדושות - אם הממוצע השנתי הוא 350 מ"מ באזור שלנו, קיבלנו אותו בחמש מנות גשם גדושות. האדמה לא מסוגלת לספוג את כל הכמות, וחלק גדול נשטף הלאה. אלו מים שהולכים לאיבוד ואנחנו לא יכולים להשתמש בהם. אם 20 מ"מ יורדים בשעה במקום ב-20 שעות, האדמה לא יודעת לספוג את זה. הזרימות עצמן, אותן האדמה לא יכולה לספוג, הורסות הכול. הן סוחפות ציוד השקיה, סוחפות זרעים שעכשיו נזרעו, גורמות לביצות באמצע החלקה ולסחף של האדמה. ולפעמים, פתאום באמצע לבלוב הצמחים, מגיעה מכת חום/קור שיכולה להרוס את כל היבול של המשך העונה. אלו כבר לא אירועים חריגים, התדירות שלהם עולה. וכשהאדמה סובלת - הכול סובל".

איך אתם מתמודדים עם זה?

"הדבר היחיד שאני יכול לעשות אלו ניקוזים בחלקות, ואז אפשר לעשות איזושהי מניפולציה כדי שיתרחש פחות נזק, אבל מים יותר חכמים מהאדם והם יזרמו איפה שנוח וקל להם. תמיד יש נזק כשיש אירוע מזג אוויר קיצוני - בין אם מדובר בחום או בגשם עוצמתי. אם אני צריך להשקיע משאבים כדי לטפל בזה - ואז העסק שלי יכול להפוך ללא רווחי, או שאני צריך להעלות מאוד את המחירים. לרוב, ב-99% מהמקרים, מי שסובל מההשלכות זה החקלאי".

פתרונות טכנולוגיים ותכנון מראש: כך נערכים למזג האוויר התנודתי

התאמת החקלאות למשבר. במכון וולקני פיתחו זן עמיד במיוחד של חיטה, אחד הגידולים המשמעותיים בעולם המסתמך כולו על מי גשמים. כשהאביב מתקצר והופך להיות קיץ, ויש מכות חום בחורף, השיבולת לא עוברת את התהליך מילוי הגרעינים שלה כמו שצריך. הזן שפיתח המכון, עוקף את מנגנון הטבע. "זהו זן שהשיבולת שלו מתמלאת בגרעינים בתוך 70 יום", מספר רואי בן דוד ממכון וולקני. "המשקעים נמוכים, הטמפרטורות נהיות גבוהות יותר ואין לחות בקרקע - הצמח צריך להתמודד עם זה בשלב הכי קריטי שלו. פיתחנו ‘ספרינטר', שמאיץ את ההתפתחות של הצמח, כך שהשיבולת כבר מלאה בגרעינים בסוף פברואר, והוא הופך אדיש לסיגנל של הטבע".

חשיבה קדימה. מנהל השירות המטאורולוגי ניר סתיו קורא לערוך "חישובי אקלים" בכל פרויקט תשתיות ונדל"ן חדש, ולקחת דוגמה מאוסטריה. "באוסטריה אתה מגיש תוכנית לממשלה, אתה צריך להראות שהתחשבת ובנית את התוכנית התשתית וההיערכות לשינויי האקלים הצפויים בעוד 50 שנה. זה איזשהו סוויץ' שאצלנו לא עשו. זה לא מיינסטרים בתהליך התכנוני שלנו".

הטמעה של פתרונות עירוניים. אירועי מזג אוויר קיצוניים מפחיתים את יכולת התפקוד של מערכות הניקוז, מה שיכול להוביל לשיטפונות. מדי שנה אנחנו עדים להצפות כפי שראינו השבוע באשקלון, וללא טיפול במערכות הביוב - נראה שוב ושוב בעתיד. לצד כך, הסתגלות עירונית כוללת גם הרחבה של השטחים הירוקים באזורים בנויים, כך שיספגו את הממטרים ויאפשרו למים לחלחל.

ערי ספוג. בשנת 2016 גשמים עזים גרמו לערים רבות בסין לקריסה, ואף גבו חיים של 14 בני אדם. כתוצאה מכך, ערים רבות עברו שינוי עירוני אקולוגי שמתאים את הערים להצפות; מספר ערים הפכו ל"ערי ספוג", שבהם למשל מותקנים ריצוף חדיר מים ובריכות מלאכותיות - שנועדו לספוג מי שיטפונות ולעשות בהם שימוש חוזר. 

ניר סתיו/ צילום: תמונה פרטית
 ניר סתיו/ צילום: תמונה פרטית

חברות הביטוח מזהירות: תושבי אזורים מועדים לפורענות אקלימית לא יוכלו לבטח את עצמם

בשנה שעברה ביצעה חברת הייעוץ רודולף סקירה של כ-250 חברות ביטוח בעולם. מהממצאים עלה כי 22% מהן טוענות כי שינויי אקלים הם גורם סיכון מרכזי. בשנה קודם לכן רק 7% מהן סימנו את שינויי האקלים כגורם סיכון משמעותי. לפי ההערכות, ב-2017 אסונות טבע יצרו נזקים בשווי 340 מיליארד דולר ברחבי העולם, מה שהניע יותר חברות להגיב לכך. לדברי מבצעי הסקר, שינוי אקלים פוגע בצמיחה הכלכלית מפני שהוא פוגע בשרשרת הייצור ולדרישה של מוצרים ויוצר תנאי עבודה קשים. ענקית הביטוח מיוניק-רה מעריכה כי מחירי הפרמיות עתידים לעלות בשל שינויי האקלים, הסכנות מפני שריפות, שיטפונות, סערות וסופות ברד עולות, והדרך היחידה של חברות הביטוח להתמודד עם כך - היא לשנות את המחירים בהתאם. לפי החברה, אנשים עם משכורות ממוצעות באזורים "מועדים לפורענות", לא יוכלו להרשות לעצמם לשלם עבור ביטוח מסוג זה.

בתוך כך, השבוע יותר מ-600 משקיעים מוסדיים עם נכסי לקוחות בסך 37 טריליון דולר לממשלות ובהם בנקים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח, פנו לממשלות המשתתפות כעת בפסגת האקלים בפריז. הם ציינו כי ההתחייבויות הנוכחיות מצד ממשלות ברחבי העולם הותירו "פער אמביציה" שלא ימנע את עליית הטמפרטורה לסף שעלול לעורר שינויים קטסטרופליים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988