בשורה לפרטנר ולסלקום: מחירי השימוש ברשת הוט יופחתו

משרד התקשורת עובר לראשונה למדיניות קביעת מחירים סיטונאית על גבי רשת הוט באמצעות מודל "ריטייל מינוס", במקום מודל של חישוב עלויות

רגע אחרי שסלקום נשברה והודיעה כי היא מוותרת על השימוש ברשת הוט במסגרת השוק הסיטונאי, וזאת בעקבות מדיניות המחירים הטורפנית של הוט, משרד התקשורת מודיע על הפחתת התעריפים הסיטונאיים של הוט. ככל הנראה, בפעם הראשונה בתולדות משרד התקשורת, החליט האחרון לוותר על תמחור מבוסס עלויות ולעבור למודל פשוט ליישום של "ריטייל מינוס".

ההחלטה של המשרד להפחית את תעריפי הוט הסיטונאיים מגיעה לאחר שבשנה האחרונה הוא בחן כמה וכמה פעמים את מדיניותו בנושא והגיע למסקנה כי התמחור של הוט בשוק הקמעונאי נמוך מהתמחור שקבע לה המשרד לשוק הסיטונאי. במצב כזה, למפעילים שרוצים לספק שירותים על גבי הרשת של הוט, כגון פרטנר וסלקום, לא משתלם לספק באמצעותה שירותים.

היום פרטנר וסלקום מספקות שירותים על בסיס תשתיות בזק בעיקר במסגרת השוק הסיטונאי, ועל גבי הוט רק פרטנר מספקת שירותים ובמשורה. שתי החברות מעדיפות לספק שירותים על גבי הרשתות העצמאיות שהן בונות, ורק היכן שאין להן ברירה הן מספקות את השירותים על גבי רשתות בזק והוט.

הפחתת המחיר הסיטונאי בהוט עשויה להשפיע על השיקול של פרטנר וסלקום להציע מהירויות יחסית גבוהות של 200 ו-500 מגה שאין בבזק ויש להוט. המחיר הסיטונאי החדש מבוסס כאמור על מודל כלכלי שנקרא "ריטייל מינוס" - מודל שהמשרד בחן בעבר לשוק הסיטונאי. הסיבה שהמודל לא אומץ נבעה מכך שעבור המשרד הוא קל ליישום, אבל הוא אינו משקף עלויות אמיתיות של הרשת שעליה רוכבים המתחרים, ובשל כך תמיד הלך למודל שמשקף עלויות בבואו לקבוע מחירי שימוש ברשתות.

כך היה גם בבזק בקישוריות, וכך גם בסלולר. אלה הטוענים בעד מודל "ריטייל מינוס", מסבירים כי הפשטות שלו ביישום גוברת על המודל המשקף עלויות, מפני שעבודה כלכלית לקביעת עלויות וממנה לגזור עלויות שימוש ברשת, לרוב לוקחת חודשים ארוכים ואף יותר מזה ותמיד פתוחה לחילוקי דעות ולוויכוחים מקצועיים על התוצאה הסופית. במודל "ריטייל מינוס" המחיר כל-כך פשוט ליישום, שהדבר היחיד שאפשר להתווכח עליו הוא שיעור המינוס. כלומר, אם המפעיל מוכר שירות אינטרנט במחיר של איקס שקלים, אזי המחיר שהוא ימכור את השימוש ברשת לאותו קצב, יהיה אותו המחיר מינוס אחוז מסוים. כאמור, המודל מפשט מאד את התהליך ומקל על קובעי המדיניות להתמודד עם שינויים תכופים במחירים בשוק תחרותי של מבצעים חוזרים ונשנים למהירויות משתנות.

במקרה של הוט, משרד התקשורת במילים פשוטות החליט שנמאס לו ממשחקי התמחור השונים, הבין שאין לו ברירה מלבד ללכת למודל של "ריטייל מינוס", וקבע לחברה שיעור הנחה לחברות הסיטונאיות של 20% ממחיריה לצרכנים.

המחירים הסיטונאיים החדשים יהיו לקצב של 100 מגה 54 שקל במקום 79 שקל היום; לקצב של 200 מגה 64.5 שקל במקום 90 שקל היום; ו-76.2 שקל לקצב של 500 מגה במקום 111.5 שקל היום. המחירים כוללים מע"מ.

ההערכות הן שהוט תתנגד למחירים החדשים ותנהל מאבק משפטי וכלכלי כדי להוכיח שלמשרד התקשורת אסור להשתמש בפרקטיקת "ריטייל מינוס". הוט עושה כל שביכולתה על-מנת למנוע יישום של שוק סיטונאי על גבי הרשת שלה, ולמען האמת היא הצליחה בכך לא רע לאורך כל השנים. עובדה שהוט הצליחה לעכב את יישום השוק הסיטונאי על גבי הרשת שלה, וסביר להניח שגם הפעם היא תפעל כדי לסכל יישום של המחירים החדשים, היות שמדובר במחירים שהופכים את השימוש ברשת שלה לאטרקטיביים יותר למתחרותיה, בעיקר במהירויות הגבוהות.