"40% מהחולים שעוברים השתלת מוח עצם מתים בסופו של דבר מזיהום"

חברת קריוס פיתחה בדיקה שמזהה במהירות אילו חיידקים גורמים לזיהומים במטופלים בבתי החולים, לפי עקבות הדנ"א שהם מותירים במערכת הדם

מיקי קרטס, מנכ"ל חברת קריוס / צילום: יח"צ
מיקי קרטס, מנכ"ל חברת קריוס / צילום: יח"צ

אחת הבעיות הקשות של הרפואה היא התמודדות עם זיהומים אצל חולים. אצל חולי סרטן ואנשים שעברו השתלה, שמערכת החיסון שלהם מדוכאת, הבעיה חריפה במיוחד, משום שרבים מהם מתים לבסוף מזיהום. הזמן עשוי להיות גורם קריטי. לעתים קרובות רופאים לא יודעים מהו הזיהום שבו לקה המטופל, ועד שהם מזהים אותו ומתאימים לו טיפול, זה עלול להיות מאוחר מדי.

"40% מהחולים שעוברים השתלת מוח עצם מתים בסופו של דבר מזיהום", אומר מיקי קרסט, ממייסדי קריוס, סטארט-אפ שפיתח טכנולוגיה לזיהוי חיידקים לפי עקבות הדנ"א שלהם בדם. חיידקים לא תמיד מסתובבים במערכת הדם בעצמם, לפעמים הם משחררים את החומר הגנטי שלהם שם. "אנחנו מזהים היום זיהומים שלא ניתן לזהות אחרת", אומר קרטס. "אנחנו יכולים לתת את התשובה תוך יום אחד". החברה התחילה את פעילותה בארה"ב, וכעת מתרחבת גם לישראל.

מה ההבדל בין הטכנולוגיה שלכם לבדיקות התרבית שעושים היום לחיידקים, או טיפול באנטיביוטיקה בעלת טווח פעילות רחב, כלומר כזו המחסלת את רוב סוגי החיידקים?

"אנחנו לא מדברים כאן על אדם בריא שמרגיש קצת לא טוב והולך לרופא, אלא על חולה שמאושפז במשך חודשים עם אנטיביוטיקה לווריד ולא יודעים מה יש לו, ולא יודעים אם האנטיביוטיקה באמת עוזרת או שכדאי להפסיק אותה. מחליפים מתרופה אחת לשנייה לשלישית, כי אולי זה זה ואולי משהו אחר. שם נמצא רוב הכאב והמוות והבלבול אצל חולי סרטן ובעיקר אצל חולים מושתלים. אם היו יודעים מה יש שם, יש סיכוי טוב שהיו יכולים לטפל בזה".

אתם יכולים לזהות את החיידק בסבירות גבוהה?

"הבדיקה שלנו מזהה בבת אחת 1,400 חיידקים, במקום לבדוק אותם אחד אחרי השני. אין הגבלה על מה שאפשר לבדוק, אך הבדיקה עדיין מוגבלת רק על ידי הידע של האנושות אילו חיידקים קיימים ומה התרופה עבורם. היתרון הוא שאין צורך בביופסיה, גם אם הזיהום עצמו הוא במוח או בעומק הריאה".

הילד שדרבן את הפיתוח

השימוש הראשון במערכת של החברה הגיע במהירות ובמפתיע. "הרופאים ידעו שאנחנו אוספים דגימות ופחות או יותר מה אנחנו מנסים לעשות איתן. פתאום נכנס אליי רופא ואמר 'מאושפז אצלי ילד בן 4, מושתל מוח עצם. נראה שיש לו זיהום, אבל הוא חלש מדי לביופסיה של הריאה'.

"קיבלנו אישור מיידי וחריג להשתמש במוצר וצללנו למרתון של כמה ימים כדי לשפר את התוכנה שעושה את האנליזה. עבדנו בטירוף שלושה-ארבעה ימים, עד שאחד הרופאים האחרים שאיתם עבדנו בא וסיפר לנו שהילד נפטר.

"ברגעים הראשונים לא רצינו לחשוב על זה ובעצם המשכנו בטרפת של עבודה, ורק אחרי חצי שעה אולי הבנו. אבל יחד עם ההבנה שלא הצלחנו לעזור במקרה הזה, הפנמנו שאם היינו מצליחים לתת תוצאה באופן יותר מהיר או מדויק, היינו יכולים להציל אותו. זה אושש בניתוח שאחרי המוות, שבו התברר שהילד אכן היה חולה בחיידק שהמערכת שלנו הצביעה עליו, מאוחר מדי".

האירוע הזה דרבן את הצוות. ב-2014 הוקמה קריוס באופן רשמי, והיום הבדיקה שלה כבר נמצאת בשוק ומשרתת יותר מ-100 בתי חולים.

מה היו האתגרים הטכנולוגיים בפיתוח הבדיקה?

"בדם האנושי יש לפחות 100 אלף חלקי דנ"א של האדם עצמו מול חתיכה אחת של חיידק. אז איך מפרידים? זה האתגר. פיתחנו כל מיני שיטות, חלקן מוגנות פטנט וחלקן סוד מסחרי".

ואיך יודעים שהחיידק שזיהית הוא באמת זה שגורם לבעיות?

"באמצעות בינה מלאכותית. החיידקים יכולים להיות מאוד דומים זה לזה, והאלגוריתם צריך להגיד איזה חיידק באמת היה בחולה ולהשוות את הדנ"א ברצף למאגרי מידע ענקיים. זו משימה חישובית כבדה, והבעיה היא שמחלות רבות באמת נגרמות מחיידקים שנמצאים בגוף שלנו באופן טבעי ו'משליכים' את הדנ"א שלהם לדם שלנו, ולא תמיד יוצרים בעיה. אנחנו מוציאים לרופא רשימה של חיידקים שהכמות שלהם בדם גבוהה מהרגיל בהשוואה למדגם רחב מאוד של אנשים בריאים, והרופא עדיין צריך להשוות את החיידק החשוד לתסמינים. לפעמים המשימה קלה, נניח אם מצאנו 50 אלף יחידות טוקסופלזמה ובאדם בריא החיידק הזה כמעט לא מופיע אף פעם. לפעמים זה יותר מורכב, למשל אם ראינו 500 חתיכות אי-קולי ובאדם בריא יכולים להיות עד 300. לפני שלוש שנים לא ידענו להגיד זאת, אבל היום אנחנו יודעים שהרמה הזאת יכולה לאותת שהאי-קולי הוא שגורם למחלה".

על פי מחקר שפרסמה החברה, היא יכולה למנוע 87% מהביופסיות בבית חולים לילדים המשתמש בטכנולוגיה שלה. "אנחנו רואים שהבדיקה שלנו משנה טיפול ב-50% מהמקרים. לרוב, השינוי יהיה להפסיק למטופל תרופה לא רלוונטית".

זיהומים הם רק השלב הראשון 

בעתיד, אומר קרטס, ייתכן שהבדיקה תוכל למפות את המיקרוביום של החולה, בין היתר כדי לנבא את התגובה שלו לתרופות שונות לסרטן. "התפקיד של החיידקים בגוף מתגלה כהרבה יותר משמעותי מכפי שחשבנו בעבר. אבל אנחנו עוד לא מפתחים מוצרים כאלה. אנחנו בינתיים במחלות זיהומיות. מצאנו את התחומים שבהם המוצר הכי שימושי. אם היינו מנסים לעשות הכול יחד לא היינו משיגים כלום".

החברה גייסה עד היום כ-90 מיליון דולר. בין המשקיעים קרן אינוביישן אנדבורז, לייטספיד, דאטה קולקטיב ו-aMoon הישראלית. לדברי קרטס, ההכנסות של החברה "לא רעות בכלל". 

צרו איתנו קשר *5988