האם רשות ניירות ערך תחייב חברות ציבוריות לדווח על הטרדות מיניות אצלן למשקיעים?

ברשות בוחנים חובת דיווח על אירועי הטרדה מינית בחברות ציבוריות כאירועים החורגים מעסקי התאגיד הרגילים, לאחר פניית עמותת "הצלחה" בנושא • כיום אירועי הטרדה מינית אינם מדווחים לבורסה, וברוב המקרים שמות החברות אינם מפורסמים

יו"רית רשות ני"ע, ענת גואטה / צילום: איל יצהר
יו"רית רשות ני"ע, ענת גואטה / צילום: איל יצהר

באוקטובר 2018 דיווחה לבורסה רשת האופנה הישראלית פוקס על ממצאי בדיקה שערכה השופטת בדימוס אורנית אגסי עבור החברה, בעקבות תלונות על הטרדה מינית נגד בעל השליטה והמנכ"ל, הראל ויזל - תלונות שנחשפו בערוץ עשר. בדיווח של פוקס לבורסה על ממצאי הבדיקה ציינה החברה כי "הדירקטוריון מייחס חשיבות רבה לנושא מניעת הטרדה מינית והנחה את הנהלת החברה להמשיך לפעול כדי להבטיח סביבת עבודה מכבדת ובטוחה".

הדיווח של פוקס לבורסה אולי נכפה על החברה, אבל הוא גם מגלם שקיפות שהיא חריגה במחוזותינו. לפי המצב המשפטי הקיים, אין דרישה מפורשת מחברות ציבוריות לפרסם דיווחים על אירועי הטרדה מינית שהתרחשו אצלן, גם לא כשהתלונות הן נגד מנהלים בכירים.

המצב הזה, של היעדר דיווח על מקרי הטרדה מינית בחברות ציבוריות, עלול סייע בפועל להשתיק את אותם אירועים וכן מונע מציבור המשקיעים הזדמנות לבחון את אופיו של התאגיד, את דרכי התנהלותו והתנהלות מנהליו, כמו גם את הליכי הממשל התאגידי בחברות. 

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: שוקה כהן, יח"צ
 הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס / צילום: שוקה כהן, יח"צ

אקלים ארגוני ראוי

כל זה עשוי להשתנות אם רשות ניירות ערך תחייב חברות ציבוריות לדווח לציבור המשקיעים בשוק ההון על אירועי הטרדה מינית שהתרחשו אצלן כאירועים החורגים מעסקי התאגיד הרגילים.

לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", ברשות ניירות ערך בוחנים את האפשרות הזו בעקבות פנייה שנעשתה אליה לאחרונה על-ידי תנועת "הצלחה".

באמצעות עו"ד ערן שחם-שביט, לשעבר יועמ"ש רשות ניירות ערך וכיום שותף במשרד עורכי הדין סבוראי, שחם-שביט, פנתה "הצלחה" לענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך, בבקשה להחיל חובת דיווח על מקרי הטרדה מינית.

"הרינו פונים אלייך על-מנת שתפעילי את סמכותך כדין ותורי לתאגידים המצויים תחת פיקוח רשות ניירות ערך לדווח על אירועים שעניינם עבירות מין ומעשי הטרדה מינית שבוצעו במסגרת התאגיד, לרבות טענות למעשים כאלה בידי נושאי משרה בכירים בתאגיד וכן פשרות והסכמים בסוגיות אלה. חובת הדיווח בדבר אירועי הטרדה ופגיעה מינית תקדם העברת מידע רלוונטי לציבור המשקיעים על התופעה, נורמות ניהוליות בחברה ודרכי הטיפול והתמודדות של התאגיד ביחס לאירועים אלה".

לפי המכתב, חובת דיווח על אירועים של הטרדה מינית תסייע לתאגיד להבהיר לציבור המשקיעים ולציבור בכללותו כי המעשה בוצע שלא לטובת התאגיד, ובכך יוכיח כי האקלים הארגוני והניהולי בתאגיד ראוי ומגונן. "באמצעות החלת חובת דיווח של התאגיד אודות מעשי הטרדה ופגיעה מינית, בחינתם על-ידו ודיווח אף על תוצאות הבדיקה והליכים הנוגעים להם, יחשוף התאגיד את התנהלות השדרה הניהולית הבכירה בו, יגביר את השקיפות ביחס להליכים פנימיים בתאגיד ובין השאר באשר לאופן הליכי יישום קוד אתי של התאגיד".

עוד כתב עו"ד שחם-שביט לגואטה בשם "הצלחה" כי בהחלת חובת הדיווח כאמור "יגביר התאגיד את אמון המשקיעים בהתנהלותו ויאפשר להם לקבל החלטות מושכלות יותר באשר לטיב השקעתם - גם במובן הכלכלי הצר וגם במובנים ערכיים מוסריים רחבים יותר. בנוסף, יש והדיווח יסייע להטמיע נורמות ראויות ויציג את טיבו של הממשל התאגידי בתאגיד. למותר לציין כי עצם החלת חובה על נושאי המשרה הבכירים לדווח לתאגיד על ביצוע מעשקי הטרדה ופגיעה מינית עשויה לצמצם משמעותית את התופעה הבעייתי עצמה". 

עורך דין ערן שחם שביט/ צילום: איל יצהר
 עורך דין ערן שחם שביט/ צילום: איל יצהר

ברקע הדברים "הצלחה" מציינת כי אין חולק שלתאגידים מעורבות רבה בחיי המשק והחברה, והם נוגעים כמעט בכל תחומי החיים. "השפעתם של התאגידים הציבוריים על הפרטים בחברה היא משמעותית, הן כמעסיקים והן כחברים מעורבים בקהילה. עובדים רבים מועסקים באמצעות תאגידים, ולעתים מזומנות אף נכפים על העובדים, מכוח העסקתם, כללי התנהגות ואמות-מידה המחייבים אותם בקשר למקום העבודה".

לדברי התנועה, התאגיד עלול להוות קרקע פורייה לתופעות של הטרדה ופגיעה מינית במקום העבודה, ובכוחו של התאגיד להפוך לסוכן של שינוי התנהגותי וחברתי להתמודדות עם התופעה. "יפים הדברים פי כמה כאשר עוסקים אנו בתאגידים ציבוריים ומדווחים, שאמות-המידה הנוגעות להם מוקפדות ומסודרות יותר".

את המקור הנורמטיבי שמכוחו צריכה לקום לחברות הציבוריות ולנושאי המשרה הבכירים בהן חובת דיווח בגין אירועי הטרדה מינית, מבססת הצלחה על החוק הקיים שמחייב חברות ציבוריות לדווח על אירועים מהותיים בחיי התאגיד. עו"ד שחם-שביט מציין כי לפי פסיקת בתי המשפט, גם התנהלות של חברה, נורמות הניהול שלה, מהימנות והגינות מנהליה, לרבות אופן קבלת ההחלטות בתאגיד, עשויים להיות פרטים רלוונטיים למשקיעים.

"מעבר לעובדה כי הליכים משפטיים בגין טענות להטרדה מינית עשויים לגרור חשיפה כספית משמעותית לתאגיד, ציבור המשקיעים מעוניין לדעת על ערכיות החברה, תדמיתה ועל הסטנדרט הניהולי בטיפול בטענות מעין אלה. אין דין חברה הנוהגת בשקיפות נוכח טענות כאלה, שקיפות ביחס להליכי הבחינה שלהן ושקיפות ביחס לתוצרים, כדין חברה שאין בה דיון על אירועים שקיפות ביחס להליכי הבחינה ושקיפות ביחס לתוצרים, כדין חברה שאין בה דיון על אירועים אלה או המעלימה את הטענות, נמנעת מלבדוק אותן או מגיעה במחשכים להסדר - לרוב כספי - בפשרה".

אם לסכם, לשיטת "הצלחה", "אירוע הטרדה מינית במסגרת תאגיד הוא 'מקרה פרטי' המהווה אירוע בעל מהותיות איכותית שיש לדווח אודותיו, ולעתים יש ואירוע כזה יסווג גם כפוטנציאל לאירוע מהותי".

מאחורי דלתיים סגורות

עמדת "הצלחה" עולה בקנה אחד עם המאבק ש"גלובס" והחתום מעלה מנסים להוביל בשבועות האחרונים, לחשיפת שמות של חברות ציבוריות ופרטיות שהוגשו נגדן תלונות על הטרדה מינית, ובעיקר כשכבר נקבע שהתרחשו הטרדות בקורבן.

המצב היום הוא שלא רק שאירועי הטרדה מינית משמעותיים בחברות ציבוריות לא מדווחים לבורסה ולא מגיעים לידיעת הציבור, אלא שגם כאשר כבר מתנהלות תביעות בבתי הדין לעבודה נגד חברות, הדבר נעשה מאחורי דלתיים סגורות, הרחק מעיני עובדי ועובדות החברה והציבור בכלל.

יתר על כן, לעתים גם לאחר מתן פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה, שקובעים כי החברות אחראיות להטרדות מיניות שהתרחשו אצלן, עדיין אסור לפרסם את שמן. זאת, עד לתום הליך הערעור שהן מגישות. במקרים רבים אחרים, חברות סוגרות סכסוכים עם עובדות שהתלוננו על הטרדה מינית בפשרות כספיות חשאיות הרחק מעין הציבור.

אנחנו מאמינים שחשיפת שמות של חברות ציבוריות וחברות בכלל שכשלו בטיפול בהטרדה מינית, יכולה לסייע במלחמה בבעיית ההטרדות המיניות בעבודה, ולהרתיע חברות אחרות מלנהוג באופן דומה. שקיפות כזו גם יכולה לעודד עובדים ועובדות בתוך אותן חברות ובחברות אחרות להתלונן על הטרדות ולהגביר את המודעות לסוגיה.

יתר על כן, אנחנו מאמינים שזהו גם אינטרס של החברות עצמן. ניסיון העבר מלמד כי חברות שנחשף באופן פומבי כי היו אצלן הטרדות מיניות, פעלו להעברת תהליך ארגוני למיגור הישנות התופעה. הן יצרו נהלים מוסדרים לטיפול בתלונות ומדיניות שמסדירה את הגבולות המטושטשים שהיו קיימים אצלן עד הפרסום.

היועמ"ש של תנועת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, מסר כי "בהתאם למסר השקיפות המקודם על-ידי 'גלובס', סבורה 'הצלחה' כי יש להגביר את השקיפות ולשפר את סטנדרט הגילוי בחברות הציבוריות בכל הנוגע להטרדות ופגיעות מיניות, ובכוונתנו להמשיך לפעול מול הרגולטורים הרלוונטיים בשבועות הקרובים".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "התקבלה פנייה בעניין לקביעת חובות דיווח בנוגע להטרדות מיניות, והיא תטופל ככל פניית ציבור המתקבלת ברשות". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988