מייסד WeWork אדם נוימן תובע את סופטבנק: "ניצלה את כוחה לרעה"

מייסד WeWork מאשים את מנכ"ל התאגיד היפני כי השפיע על משקיעים ונקט פעולות סודיות כדי לבטל את הצעת הרכש, ממנה היה אמור להרוויח נוימן כמיליארד דולר

אדם נוימן, מייסד WeWork, ומסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק / צילומים: Noam Galai, flicker, shutterstock
אדם נוימן, מייסד WeWork, ומסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק / צילומים: Noam Galai, flicker, shutterstock

מייסד WeWork ומנכ"ל החברה לשעבר, אדם נוימן, תובע את התאגיד היפני סופטבנק. נוימן מאשים את סופטבנק כי נסוגה מסעיף מרכזי בתוכנית החילוץ לחברת חללי העבודה המשותפים, בסך של כמעט 10 מיליארד דולר, לה הסכים התאגיד היפני באוקטובר. העסקה העניקה לסופטבנק שליטה בחברה וכללה הצעת רכש בהיקף 3 מיליארד דולר לבעלי המניות המוקדמים בחברה, ממנה נסוגה סופטבנק בחודש שעבר. נוימן היה צפוי להיות המרוויח העיקרי מההצעה ולמכור ממניותיו בהיקף של 970 מיליון דולר.

נוימן טוען כי סופטבנק ניצלה את כוחה לרעה, וכי מצבו הפיננסי המתערער של התאגיד השפיע על ההחלטה לסגת מההתחייבות. הוא מאשים את מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן ואחרים כי השתמשו בהשפעתם כדי ללחוץ על משקיעים. התביעה גם מאשימה את סופטבנק ב"נקיטת פעולות בסודיות" כדי לחתור תחת ההסכם.

בתגובה לתביעה, עורך הדין הראשי של קבוצת סופטבנק, רוב טאונסנד, מסר כי החברה "תגן על עצמה נמרצות נגד הטענות חסרות הבסיס הללו", וכי "לא הייתה לה שום התחייבות להשלים את הצעת הרכש".

באמצע חודש מרץ האחרון, הודעה שנשלחה לבעלי מניות WeWork ציינה כי סופטבנק מאמינה שהחקירות בהן מעורבת WeWork, שמבוצעות בין היתר על-ידי רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) ומשרד המשפטים הפדרלי, מהוות סיבה ליציאה מהעסקה שהושגה לפני כמה חודשים לקנות מניות של WeWork ב-3 מיליארד דולר מבעלי המניות הקיימים.

סופטבנק קיבלה לאחרונה בקשה למידע מה-SEC וממשרד המשפטים, וכן ממדינת ניו יורק, על נוהלי העסקים של WeWork והתקשורת שלה עם המשקיעים.

לפני כן הודיעה סופטבנק לבעלי מניות WeWork כי היא מתכננת להתחיל את קניית המניות הקיימות מהם ב-1 באפריל.

אותה קנייה של 3 מיליארד דולר, שסופטבנק נסוגה ממנה, הייתה חלק מפתח בעסקת החילוץ של WeWork באוקטובר. סופטבנק הצילה את WeWork ממחנק מזומנים בעקבות ביטול ההנפקה המתוכננת שלה, על-ידי הסכמה לספק לה מימון בסך כ-5 מיליארד דולר ולזרז התחייבות קודמת להשקיע עוד 1.5 מיליארד דולר בחברה בתמורה למניות חדשות. ההנפקה, שבוטלה בגלל רתיעה של וול סטריט ממנה, הייתה אמורה לגייס מעל 3 מיליארד דולר במזומן.

אחרי דיונים עם חברים במועצת המנהלים של WeWork, סופטבנק הסכימה כי נוימן, שהסכים לוותר על מושבו במועצת המנהלים ועל זכויות ההצבעה של מניותיו, יקבל דמי ייעוץ בסך 185 מיליון דולר. נוימן חזר בחודשים האחרונים לישראל, שבה הוא נולד וגדל.

לנגיף הקורונה יהיה כנראה אפקט גדול על עסקיה של WeWork, כאשר חברות ברחבי העולם שולחות את עובדיהן לעבוד מהבית, ופוגעות בכך בביקוש לשולחנות עבודה או לחלל משרדים לטווח קצר. כמה ערים ומדינת בארה"ב, ביניהן סן פרנסיסקו, הורו לתושביהן להסתגר בבתיהם. מיתון כלכלי אפשרי יפגע בחברות הקטנות שהיו הלקוחות החשובים יותר של WeWork.

מודל העסקים הבסיסי של WeWork, חוזי חכירה ארוכי-מועד עם הבעלים של המשרדים והשכרה של חללי עבודה לטווח קצר לחברות, משאיר אותה פגיעה לירידות בביקוש למשרדים, מאחר שהיא חייבת עדיין כספים לבעלי הנכסים. לפני כן היא טענה כי תוכל להחזיק מעמד במצבי מיתון, מפני שהחברות יעדיפו לשכור משרדים לטווחים קצרים.

צרו איתנו קשר *5988