התפוצצה הפשרה: שטייף סירבה להצעת ביהמ"ש לפצות את זהבי ב-200 אלף שקל ולהתנצל

במסגרת הדיון בערעור על החלטת בימ"ש השלום בתביעת לשון הרע של נתן זהבי נגד הדס שטייף, שופטת המחוזי יהודית שבח הציעה כי שטייף תשלם לזהבי 200 אלף שקל, במקום 390 אלף שקל שהושתו עליה בבימ"ש השלום, וכי תתנצל בפניו - אך שטייף סירבה

הדס שטייף, נתן זהבי / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי
הדס שטייף, נתן זהבי / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נדון היום (ה') הערעור שהגישה הדס שטייף באמצעות פרקליטות המדינה על החלטת בית משפט השלום במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדה נתן זהבי.

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, השופטת יהודית שבח, דחקה בצדדים להגיע להסדר פשרה, תוך שהיא מבהירה כי לא עומדת לשטייף הגנת תום-הלב בפרסומים, אולם ייתכן כי תעמוד לה הגנת "אמת דיברתי" לגבי גרעין הסיפור בכמה מן הפרסומים.

השופטת שבח הציעה כי שטייף תשלם 200 אלף שקל, במקום 390 אלף שקל שהושתו עליה בבית המשפט השלום, וכי שטייף תבהיר כי היא "מצרה על כשלים שנפלו באופן התחקיר והדיווח ומתנצלת בפני המשיב (זהבי, א"ג) על כך".

לצד זאת הציע בית המשפט כי זהבי "מצדו יביע צער והתנצלות בפני העדות שהעידו בבית משפט קמא, משהוא קשוב לדבריהם ומכבד את כאבן".

ל"גלובס" נודע כי זהבי, באמצעות עורך דינו ליאור אפשטיין, הסכים למתווה המוצע, אולם שטייף סירבה ואמרה בסיום הדיון בבית המשפט כי כלל לא טעתה בתחקיר.

את שטייף ייצגו בערעור עורכי הדין ניר גנצ'רסקי וליאת גור מהמחלקה הביטחונית בפרקליטות המדינה, לצד היועצת המשפטית של גלי צה"ל, עו"ד מאיה בלומנפלד, ועו"ד דורון נגרין מהלשכה המשפטית של משרד הביטחון וכן עו"ד רוני אלוני-סדובניק. כמו כן, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הגיעה גם היא לתמוך בערעור של שטייף.

את זהבי ייצגו בדיון עורכי הדין ליאור אפשטיין, מאיר אבו ומאור זינגר.

כזכור, שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, אושרי פרנקל-פרוסט, קיבלה לפני כשנה את תביעת לשון הרע שהגיש זהבי נגד שטייף, בעקבות 13 פרסומים של שטייף שבהם היא טענה כי זהבי הטריד מינית נשים במקרים שונים.

"קמפיין ME TOO והעלאת המודעות לתופעת ההטרדות המיניות הם חשובים וראויים, אך דווקא לאור הקמפיין ו'רוח התקופה', על עיתונאי ותיק ומקצועי לבדוק היטב כל ידיעה שמגיעה אליו בנושא זה. הדס שטייף לא פעלה כעיתונאית סבירה ואחראית" - כך לדברי השופטת פרנקל-פרוסט.

זהבי תבע במקור 1.8 מיליון שקל, והשופטת פסקה כי שטייף תפצה אותו ב-390 אלף שקל.

לאחר מתן פסק הדין צייצה שטייף בטוויטר: "לכל המלעיזים והשמחים - אני אלחם עד הסוף, כי יש אמת אחת... לקרוא את פסק הדין ולהבין כמה הוא הזוי". עוד צייצה שטייף: "פסק הדין של השופטת הוא סטירה מצלצלת לקמפיין ME TOO. עוד לא נאמרה המילה האחרונה, והצדק יצא לאור". בהמשך כאמור ערערה שטייף על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, באמצעות פרקליטות המדינה. 

13 הפרסומים של שטייף שנדונו בתביעה הציגו את זהבי כמי שביצע הטרדות מיניות בברים בתל-אביב, בהם "השופטים" ו"סטפן בראון", לפני שנים רבות. חלק מהפרסומים חזרו על עצמם מספר פעמים. במשפט העידו 7 נשים על התנהגות זהבי. ואולם השופטת לא השתכנעה מהעדויות כי הפרסומים של שטייף לגבי זהבי היו פרסומי אמת. "שטייף לא הוכיחה את האירועים בנטענים ברף הראייתי הנדרש בהתאם לחומרתם והמיוחס להם", נפסק.

לדברי השופטת, "טרם כל פרסום, שטייף לא ביצעה בדיקה עיתונאית ראויה וסבירה, כמו גם בדיקה עיתונאית קפדנית וזהירה, טרם פרסום מעשים כה חמורים לגבי זהבי, שהוא איש תקשורת מפורסם ומוכר, כאשר עסקינן בטענות כלפי זהבי, אשר ניצבות לטעמי ברף הגבוה ביותר, בכל הקשור להוצאת דיבתו של אדם".

במסגרת הפרסום הראשון והמרכזי של שטייף על זהבי, שבעקבותיו באו שאר הפרסומים שלה, סיפרה שטייף בגלי צה"ל ב-12 בנובמבר 2017 כי טלפנה אליה האישה ק.ש. וטענה כי 15 שנים קודם לכן יצאה עם אחותה ועם חברה לבר "סטפן בראון", וכי זהבי התיישב לידה. לפי הפרסום של שטייף, האישה הוסיפה ואמרה לה כי זהבי החמיא לה ואז התנפל עליה ב"נשיקה צרפתית" בכוח, בניסיון להכניס את לשונו לפיה. לדבריה, היא התנגדה, וזהבי הלך.

אותה אישה, ק.ש., מסרה עדות במשפט, ולפיה "הוא (זהבי) דיבר איתי כמה משפטים, ופתאום הוא פשוט התנפל עליי, תפס ונישק אותי בכוח. ממש הצמיד את השפתיים שלו, ניסה לדחוף את הלשון שלו לתוך הפה שלי...". גם אחותה של ק.ש. העידה על המקרה.

זהבי העיד מנגד כי לא היו דברים מעולם, וטען כי הוא לא יודע מי הן ק.ש. ואחותה והחברה.

שופטת השלום קיבלה את גרסתו של זהבי וכתבה כי "עסקינן בעדות של שתי אחיות ללא עדות חיצונית אובייקטיבית שאינה תלויה, כאשר ניתן היה ליצור קשר בנקל עם החברה שנכחה באירוע ולאמת גרסת האחיות, בדיקה הכרחית שלא נעשתה".

פרסום נוסף של שטייף עסק במקרה של מ.א. שטייף פרסמה בגלי צה"ל ב-15 בנובמבר 2017 כי במהלך בילוי בפאב ה"פרי לנד" בשנת 2000, כשהייתה בת 20, נתן זהבי הטריד מינית את מ.א., ובהמשך היא מצאה את עצמה עירומה במיטתו. "התעלפתי באותם רגעים ולא הייתי שם בהכרה מלאה, והוא פשוט עשה את מה שעשה", תיארה מ.א.

זהבי טען כי הסיפור הזה לא היה ולא נברא. לדבריו, מדובר בבר מסוג "פיק-אפ" שבו באים גברים ונשים לתפוס סטוץ. "בחורה בת 20 שמגיעה בשעת לילה מאוחרת למועדון מהסוג הזה, היא לא באה לקרוא פרקי תהילים", העיד זהבי.

השופטת העדיפה גם כאן את גרסת זהבי על פני גרסתה של שטייף. "גם אם אקבל את טענת שטייף כי מ.א. סיפרה את מה שאירע לה בצורה אמינה ביותר - עדיין אין כל עדות, גם לא של מ.א., שהאירוע כולו היה ללא הסכמתה ו/או שלא רצתה לקיים יחסים עם זהבי, ויודגש כי מדובר באירוע שהתרחש לפני כ-17 שנה", נכתב בפסק הדין.

כאמור, בנובמבר 2017 הגיש זהבי לבית משפט השלום את תביעת לשון הרע נגד שטייף, לאחר שזו פרסמה בגלי צה"ל ובעמוד הפייסבוק שלה שורה של עדויות של נשים שלטענתן הוטרדו מינית או הותקפו מינית על-ידו. התביעה נוגעת, כאמור, ל-13 פרסומים שונים של שטייף - כשבגין כל פרסום דרש זהבי פיצוי בסך של 140 אלף שקל, ובסך-הכול כ-1.8 מיליון שקל. בפסק הדין היום נקבע כי זהבי יקבל פיצוי בסך 30 אלף שקל על כל אחד מהפרסומים ובסך-הכול, כאמור, 390 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

בא-כוחו של נתן זהבי, עו"ד ליאור אפשטיין, מסר: "ההתקפה האישית על השופטת אושרי פרנקל-פרוסט מצד גורמים שלא היו במשפט, ואין להם שמץ יושרה לבחון ולבדוק עובדות, מלמדת יותר מכל עד כמה אידאולוגיה, חשובה וראויה ככול שתהיה, מעוורת את חסידיה ומפתחת מחוץ לכל כלל תרבותי ואנושי עיתונאות שהיא עריצות והטלת מורא. במקום תגובתי, נדמה שנכון יותר שיונח לינק לפסק הדין, וכל אדם שליבו וסקרנותו פעילים יוכל לקרוא ולהסיק את מסקנותיו. די לנו בציוצים וצווחות, יש גם תוכן בחיים ומקצועיות ואחריות כלפי בני אדם. עיתונאות היא מקצוע מתיש ומחייב, והכללים שלה ברורים. כך בשוחד, כך בבגידה וכך בעבירות מין שהתרחשו כולם בדמיונה של המפרסמת, שלא טרחה לפעול באופן עיתונאי לפני הפרסומים".

מטעם שטייף נמסר: "העיתונאית הדס שטייף מאמינה בצדקתה ועומדת מאחורי הדברים ששידרה ולכן אינה רואה מקום להתפשר וסומכת על בית המשפט שיקבל את ההחלטה הנכונה".