"לציבור מגיע לדעת": אלו המפעלים המזהמים בישראל

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום את "הרשימה האדומה" של המפעלים המזהמים בישראל. בצמרת: רותם אמפרט, פז אשדוד, בזן, כאו"ל ומפעלי ים המלח • אסדת הגז תמר קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר שניתן על פליטות לאוויר

תחנת הכוח במישור רותם / צילום: רפי קוץ
תחנת הכוח במישור רותם / צילום: רפי קוץ

המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר את מדד ההשפעה הסביבתית, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-100 מפעלי תעשייה גדולים, כ-40 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-800 תחנות תדלוק ציבוריות. המדד המתפרסם מתייחס לנתוני שנת 2018, ורואה אור בעיכוב ניכר של כשנה.

בדומה לדירוג הקודם, גם השנה רותם אמפרט נגב דורגה כחברה בעלת ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה נוספת של 7% בניקוד. אחריה "מככבים" בראש הרשימה האדומה: בית זיקוק פז אשדוד, בזן, מפעל כרמל אולפינים, מפעלי ים המלח, גדיב, שמן תעשיות, אסדת תמר (שנבחנה לראשונה במסגרת המדד), שניב תעשיות נייר ומט"ש איילון.

למדד השנה מצטרפות לראשונה אסדות תמר (מקום 8) ואסדת הגז מרי-B (מקום 29), שכילתה את מלאי הגז במאגר בשנת 2018, ויצאה מכלל שימוש. ארבעת מפעלי מתחם בזן מופיעים בין שבעת המפעלים הראשונים במדד. לפי המשרד להגנת הסביבה, סך כל ההפרות שנוקדו במדד עלה ב-80%, כתוצאה מעלייה בהיקף הפיקוח והאכיפה.

המדד מייצג את ההשפעה הסביבתית של החברות באמצעות שקלול פרמטרים שונים כגון רמת הציות של החברות לדין הסביבתי, כמות החומרים המזהמים או הפסולת הנפלטים או מועברים, סיכונים הנובעים משימוש בחומרים מסוכנים וכדומה, והינו הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה - הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה. על בסיס המדד, אנליסטים ויועצי פנסיה יכולים לעזור למשקיעים לבחור את אפיק ההשקעה עם החשיפה הנמוכה ביותר לסיכון סביבתי, וכיום כל חוסך לפנסיה יכול לבחור קרן פנסיה עם ציון השפעה סביבתי מיטבי.

בראש המדד נמצא מפעל רותם אמפרט נגב עם עלייה של 7% בניקוד משנה שעברה, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר. בשנת 2018 התקיימה במפעל אכיפה על הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, נוסף על הניקוד משנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי ורעיל של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. אירועים נוספים משנת 2018 כוללים הפרות על תנאי היתר הפליטה, אי עמידה בזמנים של הגשת מסמכים ודיווחים ועוד. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. החקירה הפלילית שמבצעת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה נגד החברה נמצאת בעיצומה בימים אלה. כמו כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי.

פז בית זיקוק אשדוד ממוקם השנה במקום השני, עם עלייה של 19% בניקוד, בשל כמות עולה של פליטות והעברות לסביבה. במקום השלישי מדורגת בזן, עם עליה של 6% בניקוד, אך בשתיים שקדמו למדד הנוכחי - דורג המפעל במקום השני. בשנת 2018 הורשע המפעל בפלילים על זיהום נחל גדורה וקישון בשפכים, אירוע שהתקיים בשנת 2010. בנוסף בוצע שימוע למפעל על אירוע חומרים מסוכנים, והוצאו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי ואי ביצוע ניטור פליטות לאוויר. במהלך השנה תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.

מפעל כרמל אוליפינים מדורג במקום ה-4, אך הראה שיפור של 13% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות תפעול, פליטות לאוויר והפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים. ניקוד נוסף ניתן על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר.

מפעלי ים המלח עלו למקום ה-5 עם עלייה של 29% בניקוד, ונכנסו לעשירייה הראשונה של מדד ההשפעה הסביבתית. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות הנוגעות בעיקר לתחזוקה, תפעול ותשתית בתחום החומרים המסוכנים והאוויר. בנוסף, ניקוד משמעותי ניתן למפעל כתוצאה מכמות הפליטות לסביבה.

אסדת תמר מופיעה לראשונה בדירוג ההשפעה הסביבתית ונכנסת לעשירייה הראשונה במקום 8. לאסדה ניתן ניקוד גבוה על רכיב פוטנציאל ההשפעה על הסביבה, שעיקרו נובע מפליטות והעברות לסביבה, כאשר האסדה קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר שניתן על פליטות לאוויר. אסדת תמר הפרה את הוראות הדין הסביבתי בעיקר בתחום של חומרים מסוכנים וכן חריגות בדיגומי השפכים ומי הייצור. חשוב לציין כי למרות שאסדת תמר פועלת משנת 2013, עד היום היא פועלת ללא היתר פליטה. במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי ב-2019 ביצועיה הסביבתיים השתפרו, כתוצאה מהתקנת מתקן לעיבוי והשבה של הגזים הנפלטים בתהליך, במארס 2019. במקום התשיעי ממוקמת שגיב תעשיות נייר, ואת העשירייה סוגר מתקן טיהור שפכים איילון - שנכנס לעשירייה הפותחת את המדד עם עלייה של 78% בניקוד.

החברות שהראו שיפור במדד

עשרת המפעלים שהתדרדרו משנת 2017 הינם: מט"ש נתב"ג - מי מנשה; מתקן טיהור שופכין איילון; אלקון מרכז מיחזור - נאות חובב; פז בית זיקוק אשדוד; פקר ידפז מפעלי גילוון אשקלון; מפעלי ים המלח; שמן תעשיות; חח"י - טורבינות גז; רותם אמפרט נגב - מפעל צין; ושפיר מחצבות - מחצבת עמק האלה. עשרת המפעלים המשתפרים ביחס ל-2017, הם נייר חדרה, חח"י - תחנת הכוח רוטנברג, מגנזיום ים המלח, כרמל אוליפינים, חח"י - תחנת הכוח בחיפה, מט" קולחי השרון, טבע טק - אסיא תעשיות כימיות, חח"י - תחנת הכוח אשכול ולאחריה אלון תבור ואורות רבין.

המדד מאפשר לבחון גם את החברות הציבוריות בנפרד, ומציג את שיעור החשיפה, בבעלות ישירה או עקיפה, של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, להשפעה הסביבתית של מתקנים בבעלותם. 10 החברות הציבוריות בעלות דירוג ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוה ביותר הן פז חברת נפט, כימיקלים לישראל, דור אלון אנרגיה, קבוצת דלק, חברת החשמל לישראל, החברה לישראל, בתי זיקוק לנפט, אלקטרה, חברת הדלק טן, טבע תעשיות.

המדד המפורסם רואה אור באיחור ניכר, לאחר שאמור היה להתפרסם בספטמבר. לפי המשרד להגנת הסביבה, העיכוב התרחש בין היתר בשל העובדה ש-2019 הייתה שנת בחירות, והעובדה שעדיין חלות מגבלות על תקציב המשרד, באין תקציב מדינה מאושר. השרה גילה גמליאל שנכנסה לתפקידה לאחרונה, הורתה על פרסום המדד ואמרה: "לציבור מגיע לדעת מי הם המפעלים המזהמים, ופרסום מדד ההשפעה הסביבתית חושף בפניו את הסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה וחברות ציבוריות. ראינו בשנים האחרונות כיצד סיכונים סביבתיים הופכים לסיכונים כלכליים בפרשות כגון עברונה, דיזל-גייט ואשלים, והמדד נותן למשקיעים כלי לניהול סיכונים אלו. עלינו להבטיח שחסכונות הציבור לעתיד, בקרנות הפנסיה ובאפיקי החיסכון הנוספים, לא יהיו רק בטוחים פיננסית, אלא גם לא יסכנו את בריאות הציבור והסביבה".

הדוח אף מעלה שאלות כבדות משקל שיש לקחת בחשבון: מהו האפקט של האכיפה והפיקוח הסביבתיים? האם החברות 'לומדות לקח' ואכן מנסות לצמצם את הפגיעה בסביבה, ודאי כאשר בפתח ממתין חוק ההסדרים בו מבקש משרד האוצר להפחית במחצית את הקנסות לגופים המזהמים, ולתת שורה של הקלות לאותם מפעלים על חשבון הרגולטור?

"קריאה בדוח של המשרד מעלה את השאלה הפשוטה: איך זה שפעם אחר פעם אותם המפעלים ואותן חברות מדורגים כמפעלים המזהמים בארץ, ושום דבר לא משתנה?", תוהה פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

"התפקיד של המשרד הוא לא רק להודיע לציבור המשקיעים בבורסה על ההשפעה של המפעלים על הסביבה, אלא להוביל לשיפור במגדי ההשפעה על הסביבה של המפעלים. מה שבטוח הוא, שקריאה בדו"ח מחדדת את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה לא מגיע כמעט אף פעם לכדי אכיפה מול המפעלים המזהמים ולא מייצר מספיק הרתעה".

ארגון אדם טבע ודין אומר על הדברים, לאור חוק ההסדרים השנוי במחלוקת שיובא לממשלה בקרוב, כי "המדד מוכיח יותר מתמיד את הצורך בחיזוקו של המשרד להגנת הסביבה לאור חוק ההסדרים המנסה לשלול את סמכויותיו. אנו רואים פעם אחר פעם את אותם מפעלים המככבים בדו"ח זה, ולרשימת ההפרות הסביבתיות הארוכה שלהם יש משמעות אחת: נזק בריאותי וסביבתי בלתי הפיך. אותם מפעלים, מייצרים זיהומים ומחלות, לא עומדים בתקנים, לא נותנים על כך את הדין וכעת עם חוק ההסדרים הם גם ישלמו הרבה פחות קנסות על הנזק שלהם. אנחנו דורשים מהמשרד להגנ"ס לעמוד על רגליו האחוריות כנגד היוזמה לקצץ בסמכויותיו החשובות בהגנה על בריאות הציבור ולהפוך אותו לבן ערובה של האוצר".

ארגוני הסביבה מגמה ירוקה, צלול ומנקים את מפרץ חיפה הגיבו לדברים גם הם ואמרו כי "עשרת המפעלים המזהמים ביותר הם תעשיות זיקוק הדלקים הפוסילים בעיקר לסקטור האוויר והפסולת. מדינת ישראל חייבת לעמוד ביעדים הבינלאומיים לצמצום והפחתת הפליטות וכדי לשמור על בריאות האזרחים נדרש להיגמל מתעשיות האנרגיה המבוססות על משאבים פוסילים, נדרש לסגור את התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, לבסס אכיפה משמעותית כלפי מפעלים המזלזלים באוויר לנשימה וליישם את עקרון "המזהם משלם" כפי שנקבע במספר חוקים" .

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ', מסרה בתגובה לדברים; "מברכת על פרסום מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים המזהמים בישראל. רק ככה ניתן להתחיל להחזיר את אמון הציבור שאבד במערכת- להציג נתוני זיהום מהימנים באופן שקוף ופתוח, תוך הגברת הניטור והאכיפה. ללא שמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור אין כלכלה. זוהי משימה ראשונה במעלה בעידן של משבר אקלים ומשבר קורונה. במקום תעשיות מזהמות יש לטפח תעשיות מתקדמות וירוקות שיתרמו לקופת המדינה וישמרו על עתידנו ועתיד הילדים שלנו".

תגובת בזן למדד: "בזן צמצמה בהתמדה בעשור האחרון את ההשפעה הסביבתית שלה בעשרות אחוזים כתוצאה ממדיניות סביבתית אחראית שהיא מנהלת. למעשה, חלקה היחסי של הקבוצה בהשפעה על הסביבה במפרץ חיפה הנו נמוך מאוד ועומד על 3%-11% בלבד, כך על סמך הדוחות המעודכנים ביותר של המשרד להגנת הסביבה".

מרותם אמפרט נמסר: "הדוח כולל נתונים מ-2016 ועד 2018 ועל כן אינם תקפים לימים אלו. כל מפעלי ICL נמצאים בשיפור משמעותי בעקבות השקעות עתק אותם ביצעה החברה בתיאום עם המשרד, זאת במטרה להביא לשיפור הביצועים הסביבתיים. העלייה בדירוג מפעלי רותם נובעת בין השאר בשל מקרה נחל אשלים. מאז ועד היום ביצעה רותם פעולות שיקום וניטור בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות וכידוע הנחל נפתח לאחרונה למטיילים".

איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים, המייצגת את כל הגופים במדד מלבד מט"ש איילון, ביקשו להגיב לדברים ומסרו כי "הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה טרם הגיע לידנו. עם קבלתו, נלמד אותו ואת ממצאיו בכובד ראש. נכון יהיה אם המשרד להגנת הסביבה ישלב בדו"חותיו גם ממצאים ממגזרים נוספים - דוגמת התחבורה או פעילותם של עברייני סביבה ושריפת פסולת פיראטית. אלה הוכחו כמזהמים משמעותיים ביותר ולמיטב ידיעתנו, בחינה שלהם תשים בפרופורציה נכונה יותר את הממצאים המפורסמים בדו"ח".

יחד עם זאת, ראוי לציין לאור תגובתם, כי ישנם דוחות שנתיים דוגמת המפל"ס אותם מוציא המשרד להגנת הסביבה, העוסקים במקורות נוספים לפליטות מזהמים לסביבה, כגון מגזרי הפסולת והתחבורה, אך הדוח המדובר עוסק בניהול סיכונים עבור משקיעים ומכאן בחברות ציבוריות או נסחרות, בזמן שפסולת פירטית איננה נסחרת בבורסה. יתר על כן, באשר להתייחסות לזיהום אוויר ממכוניות - חלק מהחברות במדד עוסקות באופן ישיר בזיקוק או במכירת דלקים מאובנים, הנשרפים בעת שימוש במכוניות בעלות מנוע בעירה פנימי ומהווים סיכון בריאותי וסביבתי.

מחברת נובל אנרג'י המפעילה את אסדת הגז תמר נמסר בתגובה: "במהלך שנת 2019 השלימה נובל אנרג'י פרויקט להפחתת הפליטות באסדת תמר (המרוחקת כ-24 קילומטרים מחופי ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים) בהשקעת עתק של כ-175 מיליון שקל. למערכת פוטנציאל הפחתה של 98% בהיקף הפליטות.

"יודגש כי גם בטרם הפעלת מערכת הפחתת הפליטות בתמר, לא היתה לאסדה השפעה על איכות האוויר בחוף. נובל אנרג'י ממשיכה להתמקד באספקה בטוחה ואמינה של גז טבעי לשוק המקומי והאזורי, שיחליף את הפחם המזהם ויביא לשיפור באיכות האוויר".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988