חברת טראניס (Taranis), הפועלת בתחום החקלאות המדויקת להגדלת תפוקה חקלאית, סגרה סבב גיוס C בסך 30 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו ורטקס Growth מסינגפור - קרן המשך של ורטקס ישראל וקרן K3. אל המשקיעים הקיימים הצטרפו בסבב הנוכחי, היטאצ'י ונצ'רס, מיצובישי UFG קפיטל, מיקרון ונצ'רס, UMC קפיטל, La Maison, מינדסט ונצ'רס, iAngels וגל ירדן. המשקיעים החוזרים בסבב הם ורטקס ונצ'רס ישראל, ויולה ונצ'רס, Finistere, ו-OurCrowd. בסך הכל גייסה החברה 60 מיליון דולר.
טארניס פועלת בתחום החקלאות המדויקת, והיא משתמשת בטכנולוגיות למידת מכונה כדי לעקוב אחר מצב השדות ולהציע פתרונות מידיים להתמודדות עם בעיות ביותר מ-80 מיליון דונם ברחבי העולם. במאי 2018 רכשה החברה את הסטארט-אפ Mavrx שפיתח טכנולוגיה לצילום אווירי של שדות חקלאיים.
החברה הוקמה ב-2015 על ידי מנכ"ל החברה אופיר שלם, אלי בוקצ'ין, איל כרמי ואסף הורביץ. בשיחה עם "גלובס" התייחס שלם לתמהיל המשקיעים בחברה וסיפר כי "בכל גיוס הבאנו משקיעים שלא מעולם האגריטק, אלא מעולם ה- AI , כאלה שלא הסתכלו על חקלאות, אבל רואים הזדמנות להשפעה אמיתית על התחום". עם זאת אמר שלם, "היה חשוב לנו להביא משקיעי אגריטק פרופר - Finistere - שהשקיעו גם בסבב הקודם וגם בנוכחי ויודעים לחבר אותנו לחקלאים ולמפיצים הגדולים של עולם החקלאות, חברות הזרעים והכימיקלים. מדובר בקרן שמשקיעה מאות מיליוני דולרים רק באגריטק".
שלם ציין גם את קרן K3 שהובילה את הגיוס יחד עם ורטקס, "מדובר בקרן במשרד ההשקעות המשפחתי של אחד מגופי החקלאות הגדולים בעולם, הפועל בתחום קנה סוכר באסיה, ונחשב מהיבואנים הכי גדולים של סויה באסיה שבחר בנו להשקעה משמעותית".
עוד לדברי שלם, "הכנסותיה השנתיות של טראניס הן בתחום החד ספרי הגבוה, במיליוני דולרים, והיא מעסיקה כיום 80 עובדים, מחציתם בישראל, כ-20 בארה"ב, והיתר בברזיל וארגנטינה. החברה פעילה בארגנטינה, ברזיל, רוסיה, ארה"ב, קנדה, מקסיקו, פרו, ואוסטרליה".
חברת טארניס מציעה פתרון לאתגר הדבקת קצב ייצור המזון בעולם לקצב גידול האוכלוסייה. כיום חקלאים בעולם מפסידים בכל עונת גידול כ-34% מהיקף היבול שלהם בהיקף המוערך בכ-500 מיליארד דולר בשנה. לדברי החברה, הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת לחקלאים להגדיל את פוטנציאל היבול ב-7.5%. הטכנולוגיה שפיתחה החברה יודעת לאסוף מידע ויזואלי מצילום על ידי מטוסים ורחפנים ברמת דיוק גבוהה, ולהוציא מתוכו תובנות אגרונומיות על מחלות, חרקים או כל בעיה אחרת הקשורה בגידולי שדה. כך, החקלאי יכול לבצע תכנון מדויק יותר הנוגע לאספקטים שונים של הגידול, כגון רכישת חומרי ההדברה, כוח עבודה והשקיה .
מתחרותיה העיקריות בחו"ל הן Sentera ו-Ceres. טראניס מחזיקה שותפויות עם הקמעונאים המובילים בתחום, חברות ציוד לחקלאות וספקיות של חומרי טיפול לשדות, בהן John Deere, Syngenta, Climate Corp, ו-BASF. החברות Syngenta, Bayer, ו-BASF נמצאות בין לקוחותיה המשלמים של החברה. לדברי שלם, "16 מבין 20 חברות החקלאות הגדולות בעולם הן לקוחות טראניס, בחוזים של מאות אלפי דולרים כל אחד".
הגיוס, לדברי שלם, אמור לתמוך בכיוונים האסטרטגיים של החברה - כעת, לדברי שלם, "הפוקוס של החברה הוא על 2 מיליארד דונם של גידולי תירס וסויה בארה"ב ובברזיל". לאחר מכן, לדבריו, בכוונת טראניס להתרחב לסוגי גידולים נוספים, ולהתבסס בשוק האסיאתי, כפי שמעידה לדבריו זהות המשקיעים שהצטרפו בסבב הנוכחי, וכן להגדיל את נפח העסקים עם לקוחותיה הקיימים של החברה. שלם הסביר כי מוצרי החברה משמשים רק עבור כאחוז אחד משטח השדות החקלאיים הכולל של 120 לקוחות החברה, וכי היא שואפת להגדיל שיעור זה באופן משמעותי - "מאחר שאנו מכסים אחוז אחד מהשטח, עם כל אחד מהלקוחות פוטנציאל הגדילה הוא אמנם פי מאה אך, אנו מכוונים לגידול פי שלושה מעונה לעונה". לדברי שלם החברה שואפת להגדיל את חוג לקוחותיה בקרב 600 החברות המובילות בתחום.
שלם, בן למשפחות חקלאים מהקיבוצים גינוסר ונהלל שיחד עם שותפיו, שכמוהו בוגרי מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות, פירט עוד בשיחה על הטכנולוגיה של טראניס , והסביר כי הייחוד של הטכנולוגיה שלהחברה הוא ביכולת לצלם בהפרדה גבוהה, גם מפלטפורמות שנעוטת במהירות כמו מטוסים ורחפנים. יכולת זו מגיעה לדבריו ליכולת של חצי מילימטר לפיקסל, בדומה ליכולת של חברות כמו גרינאיי (GreenEye) הישראלית, שמצלמת בהפרדה זו באמצעות התקנת מצלמות על זרועות של מרססים. לדברי שלם, "רזולוציית הצילום של Sentera , החברה המובילה בתחום היא פי 60 יותר נמוכה, והרזולוציה של CERES מקליפורניה היא פי 1,400 פחות טובה".
שלם הסביר: "כדי להגיע להפרדה של חצי מילימטר לפיקסל אפשר לצלם עם עדשת 200 מ"מ מגובה 20 מטרים, או עם עדשה של 400 מ"מ מגובה של 40 מטרים. הבעיה היא שהתמונה יוצאת מרוחה. אנו מסוגלים לצלם מגוף שנע במהירות 200 קמ"ש ועדיין לא לקבל תמונה מרוחה בזכות מערך סנסורים שנלווה למצלמה - של ג'ירוסקופ, ג'י.פי.אס ומד טווח לייזר. כך, בזמן אמת, מחשב הטיסה לוקח בחשבון את הזווית והתאוצה והמהירות ומפצה על תנועת כלי הטייס, כאילו הוא לא זז. קיבלנו על כך פטנט שאושר בסין ובארה"ב". היכולת הזו, לדברי שלם, "היא שפרצה לחברה את הדרך - "כך יכולנו לצבור דאטה על השדות מהר יותר מכל שחקן אחר. אספנו יותר מ-50 מיליון דוגמאות לצמחים פגועים ממחלה, חרקים, דשן בעיתי ועוד, ועל בסיס הדאטה יכולנו לפתח תובנות באמצעות למידת מכונה".
המטוסים שאוספים את המידע, הסביר עוד שלם, "מצלמים במשך כל יום, במשך חמישה חודשים של עונה חקלאית, עשרות אלפי דונם בשעה, באופן שיכול לאפשר לחברה לשרת אלפי חקלאים".
גם בהודעה שלכם על הגיוס הקודם דיברתם על כיסוי של 80 מיליון דונם. לאיזה כיוונים אם כן התפתחה החברה מאז?
"השטח לא גדל אבל ההיצע שלנו גדל. בשלבים הראשונים המערכת סיפקה תובנות רק על איכות הזריעה, ועכשיו היא מכסה גם את תחום גידול העשבים. אנו נותנים חבילת מידע לכל שבוע בעונה. כשחקלאי מגדל תירס, סויה או כותנה, יש לו כמאה החלטות לקבל במהלך העונה. עד היום ההחלטות הללו התקבלו על בסיסי ידע ואינטואיציה שעברו מדור לדור, וגישה לאגרונום טוב שמייעץ להם. אנחנו הופכים את מערכת ההחלטות הללו למוטת דאטה - עובדות מהשטח. אנו אוספים מידע מלוויינים, מטוסים וכך כבר בשבוע הראשון שמיד לאחר הזריעה יכולים להגיד לחקלאי כמה זרעים הופיעו בשטח, כיצד לנצל באופן מיטבי את חלון ההזדמנויות הקצר שיש לו לתקן כל עוד לא השתנה מזג האוויר. לאחר מכן, כשהחקלאי כבר יודע ת כמות הזרעים שנבטו, הוא כבר יכול להתאים לשטח את הדישון וכל הריסוסים. כך הוא יכול להשתמש בפחות ריסוס כדי להגיע ליבול מקסימלי על בסיס הסטטיסטיקות של השבוע הראשון".
"לאחר שלב הזרעים, מגיע שלב עשבים - שגורמים לנזקים בהיקף שנתי של 190 מיליארד דולר, משום שהם מתחרים על משאבי שמש מים דישון. אחרי כן בכל שבוע קורים דברים בשדה - לחות שונה, גשם שונה, חרקים שונים. אמנם החקלאי יודע, למשל, שבכל לשנה ביולי יהיו חרקים אבל הוא לא יודע באילו מהשדות ואיזה דונם תתחיל ההתפשטות. אנחנו עוקבים חרק-חרק, עלה-עלה. ומנתחים את זה ומציעים את כמות הריסוס שתשתלם כלכלית כי אם היא לא תבוצע הבעיה מתרחב. נזקים לחקלאות מתחילים מעלה בודד מתוך מיליארדים, ותוך שלושה ימים יכול להתרחב לכל השדה".
"כרגע המתחרים שלנו הם לא רק סטארטאפים אחרים אלא החקלאים שהולכים בשדה פעם בשבועיים שלושה ומקווים למצוא את אותם נגעים, אלא שהם לרוב מוצאים אותם באיחור, הכיסוי מאוד נמוך, והמאמץ דורש הרבה השקעה של זמן. לכן הם גם מפספסים בעיות כשהן מתחילות ומבחינים בהן רק כשכל השדה נגוע, והנזק הכלכלי גדול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
