"החינוך הוא המפתח היחיד שיכול לסייע לחברה הערבית להשתלב בחברה הישראלית"

את הדברים אמר עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר במגזר הערבי במשרד החינוך בכנס על שילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק • ראש האגף ברשות לפיתוח כלכלי ערבי במשרד לשיוויון חברתי על החלטת הממשלה 922:"עמדנו ביעדים של ההשכלה הגבוהה בתוכנית 922 שלוש שנים לפני הזמן"

"אין ספק שהחינוך הוא המפתח היחיד שיכול לסייע לחברה ערבית להשתלב בחברה הישראלית". כך אמר היום (ב') עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר במגזר הערבי במשרד החינוך, בפאנל במסגרת כנס "גלובס" על שילוב האוכלוסייה הערבית בעולם ההייטק בישראל שנערך תחת הכותרת "משנים את הקודים - מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית".

חטיב סיפר כי על פי נתוני משרד החינוך, בשש השנים שחלפו הוכפל מספר התלמידים במגמות מדעי המחשב והמסלולים הטכנולוגיים באוניברסיטאות - "היינו 1,800 תלמידים וכיום כמעט 4,000 סטודנטים לומדים במגמות הייטק באקדמיה הישראלית". חטיב שיבח את הפעילות הממשלתית בנושא ואמר כי "אין ספק שיש יתרון בראייה ההוליסטית במשרדי הממשלה השונים שפועלים במסגרת תוכנית אחת עם משרד החינוך, רשות החדשנות ומשרד המדע והמשרדים השונים כי אנו עושים איגום משאבים ממשלתיים ויכולים לתת מענה בבית הספר - שהם הזירה המרכזית להתכוונן אליה".

חטיב דיבר על החסמים המרכזיים להשתלבות בתעסוקה והאקדמיה - הפסיכומטרי, והשפה העברית. "בהייטק כאשר בוגרים ערבים מגיעים לראיונות, לפעמים הם מתקשים לבטא את עצמם, ולא יכולים לבטא את הכישורים בפני העמיתים".

חטיב אמר בפאנל כי "תיכלול תוכנית אחת להרחבת הנגישות לתחומי הייטק בתוך החברה הערבית אמורה להיות יעד מרכזי כי לשם החברה מתכווננת. בעוד 10-20 שנה נראה שיותר הולכים לשם".

בהמשך הפאנל התייחס רועי אסף, ראש האגף ברשות לפיתוח כלכלי ערבי במשרד לשיוויון חברתי, להחלטת הממשלה 922 ואמר כי "הממשלה היא אמנם גוף אחד, אבל יש לה הרבה פרצופים ומגרות שהמפתח אליהם שונה. הדרך להשיג אמה שאתה רוצה עשויה להשתנות ממשרד למשרד. כמי שמתכלל את החלטה 922 יש שיתוף פעולה טוב מאוד בין המשרדים, הם סינרגיים עם ות"ת מל"ג ועם משרד החינוך, ורשות החדשנות. כרגע משרד המדע הוא לא חלק אבל הוא היה בעבר ויהיה בעתיד. אנו עורכים ישיבת ועדת היגוי כל חצי שנה וכל המשרדים מדווים על כל מה שהם עושים".

אסף ציין עוד כי בחלק מהמקרים "יש סנכרון טוב ולא טוב. נקודת המבט היא של האזרח. השירותים שהאזרח צריך לקבל מהממשלה, צריכים להיות מונגשים ושם יש קשיים". עוד לדבריו, "כשהתוכניות נכתבו ב-2010 התקציב היה 5 מיליון שקל. היום הוא עומד על כמיליארד שקלים, ועמדנו ביעדים של ההשכלה הגבוהה בתוכנית 922 שלוש שנים לפני הזמן. כמות הנשים שלישה את עצמה".

מנהלת תכניות בתחום ההייטק והיזמות, ברשות החדשנות, חיר עבדל ראזק, אמרה "אנו מנסים לעבוד יחד למען המטרה. ברשות החדשנות שי מסלול מיוחד ליזמים ערבים שבו מקבלים מענק גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית. אנו מפעילים גם קרן הון אנושי לתמיכה בין היתר באוכלוסיות בתת ייצוג או אוכלוסיות שנפגעו ממשבר הקורונה, שמקבלים כסף להכשרות והנבטה של תוכניות שמטפחות שימור או הכשרה של עובדים והכנסתם לתחום ההייטק".

מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד המדע והטכנולוגיה, רינת שפרן, אמרה "יש לנו המון תוכניות חדשות שהיינו רוצים להוציא, רובן ככולן מיועדות לצמצום פערים, גם למגזר הערבי וגם לאחרים, חוסר היכולת להוציא תוכניות חדשות פוגע בציבור מעבר לתסכול שלנו. בשבוע שעבר הודעתי לשתי תוכניות שהן לא נפתחות בינתיים".

צרו איתנו קשר *5988