אגרוטק | פיצ'ר

להחזיר לקרקע את הפטרייה המופלאה שנעלמה

חברת גראונדוורק ביואג פיתחה טכנולוגיה ייחודית לייצור מיקוריזה, פטריות שניזונות מהצמח ובתמורה משדרגות אותו פי כמה • יבולים של מאות מיליוני דונם של תירס, אורז וחיטה עשויים לזנק בגדול • תוצרת-הארצניישן, פרויקט מיוחד 

ד"ר יוסי קופמן, מנכ"ל (מימין), דן גרוצקי, סמנכ"ל שיווק ומכירות (במרכז) ודני לוי, סמנכ"ל  מו"פ וייצור (משמאל) / צילום: איל יצהר
ד"ר יוסי קופמן, מנכ"ל (מימין), דן גרוצקי, סמנכ"ל שיווק ומכירות (במרכז) ודני לוי, סמנכ"ל מו"פ וייצור (משמאל) / צילום: איל יצהר

דן גרוצקי הוא בכלל איש של תוכנה, מערכות מידע, בינה מלאכותית. יזם סדרתי שבין השאר הקים את קבוצת האנג'לים הראשונה בארץ, Israel Aangels. אבל יום אחד ב-2008 עלה עם הבת שלו לרכבל בהר היהודים בברצלונה, ושם למעלה הסתכל מסביב, "והכול היה נורא ירוק ויפה, והמוח התחיל לרוץ, וחשבתי האם כאשר הבת שלי תבוא לכאן עם ילדיה זה עדיין יהיה כל כך ירוק ויפה? והתשובה ‘לא' היתה לי ברורה. כי אנחנו מתייחסים לעולם כאל בור ביוב. אז החלטתי שאני יותר לא עובד בתחומים שלא תורמים לשינוי לטובה משמעותי בעולם".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

גרוצקי (48) התחיל לחקור מה זה קלין טק, מהי קיימות, הקים שתי חברות (קרסקה וטרנובה) שעסקו בחקלאות בת קיימא במולדובה, בשיתוף משרד החקלאות המקומי והבנק העולמי.

באירוע בוגרים של MIT שבה למד ושהיה אחראי על מועדון הבוגרים שלה בארץ, הזמין את היזם הסדרתי יוסי קופמן להרצות. אחרי ההרצאה קבעו לקפה, שבעקבותיו החלו לחפש משהו בתחום החדשנות החקלאית.

השניים חשבו על טכנולוגיה לחיישנים למדידת חומרי הזנה בקרקע, ואז שמעו במרכז השל הרצאה של חוקר במכון וולקני, דני לוי (39), שתחום המחקר שלו הוא מיקוריזה - סימביוזה הנוצרת בין פטריות לבין צמחים.

זה הזמן להכיר קצת את המיקוריזה, שהיא הבסיס למוצרים של גראונדוורק. הפטריות הללו ניזונות מהסוכר שהצמח יודע להפיק, ומסייעות לו בקליטת חומרי ההזנה מהקרקע. הן קיימות 400 מיליון שנה, ונמצאות בכל קרקע טבעית. אבל לא בקרקע חקלאית. "כל הקונספט של חקלאות מודרנית", מסביר גרוצקי, "הוא שקודם כל צריך להרוג כל מה שיש בקרקע, ואז להתחיל לגדל מכלום". אבל יחד עם הדברים המזיקים שמפריעים לגדל, הורגים גם את האורגניזמים שמועילים לצמחים, ובייחוד את המיקוריזה.

אין אגרונום עלי אדמות שצריך הסבר או שכנוע עד כמה טוב יהיה להחזיר את המיקוריזה לאדמות הגידול. הפטריה חודרת לשורש הצמח, ויודעת לפרק נוטריינטים (חומרי הזנה) שהצמח אינו מסוגל לפרק. צמח עם מיקוריזה "אוכל" טוב יותר, עמיד יותר, בריא יותר וחוסך בדישון.

תרבית של המיקוריזה. הטכנולוגיה החדשנית שינתה את פני השוק / צילום: איל יצהר
 תרבית של המיקוריזה. הטכנולוגיה החדשנית שינתה את פני השוק / צילום: איל יצהר

בעיקר הדברים אמורים לגבי זרחן: צמח התירס לדוגמה, נטול מיקוריזה, מצליח לנצל 15% בלבד מהזרחן ששופכים לו בדישון. 85% הנותרים הופכים בלתי זמינים בעבורו, כי הזרחן שלא נוצל נקשר במולקולות של אדמה, והופך להיות זיהום זרחני. עם הזמן יזהם לא רק קרקעות אלא גם את מקורות המים שיגיע אליהם וייצר אצות רעילות (כחולות ירוקות).

אותו התירס עם מיקוריזה, מנצל 90% מהזרחן. בנוסף לכל אלה, הזרחן, שכל צמח וכל בעל חיים ניזון ממנו, הוא יסוד כימי שאין לו תחליף, והוא הולך ומתכלה בעולם, ומכרות הזרחן עומדים להידלדל. כך ששימוש חכם יותר ובזבזני פחות בזרחן נחוץ גם מהסיבה הזאת.

אלא שפטריות מיקוריזה קשה מאוד לייצר, מכיוון שהן לא גדלות לבדן אלא רק בסימביוזה עם צמח. מדובר בתהליך ייצור מורכב ויקר, ולא מאוד מרוכז ואפקטיבי. לכן השימוש במיקוריזה מוגבל לגידולים יקרים כמו קנאביס וירקות אורגניים, שבהם שולי הרווח רחבים מספיק כדי להצדיק את ההוצאה.

נחזור לקו העלילה. לאחר ההרצאה במרכז השל, ישבו השלושה יחד והבינו שהמעבדה של פרופ' יורם קפולניק במכון וולקני (שם עבד דני לוי במחקר) פיתחה טכנולוגיה ייחודית לייצור וליישום מיקוריזה, העולה באופן משמעותי על כל מה שקיים בשוק. הם קיבלו ממכון וולקני זיכיון על כמה זני מיקוריזה עם חיות גבוהה ועל טכנולוגיית ייצור ראשונית, וגם שאבו את לוי ממעבדות האקדמיה אל עולם המעשה, והתחילו לעבוד.

כיום, גראונדוורק היא אחת מחמש היצרניות המובילות של מיקוריזה בעולם. שתי סדרות המוצרים של החברה, Rootella לחקלאות ו-DYNOMYCO לקנאביס, מובילות בשוק מבחינת הריכוז והעלות הנמוכה למגדל, ומוצעות במגוון דרכים לשיטות גידול חקלאי. אחת מהן היא Rootella X, מוצר המיקוריזה המוביל בעולם, היוצר מעטה מגן לזרעים (בשונה מהמוצרים האחרים, המטפלים בצמח עצמו ולא בזרע).

שאר ארבע המתחרות בשוק מייצרות מיקוריזה בשיטות חקלאיות מסורתיות, ומכאן - ביעילות מופחתת ובמחיר גבוה יותר, שכן יותר קשה לייצר את המיקוריזה בשיטות אלה. המוצרים של גראונדוורק נמכרים ברוב השווקים החקלאיים הגדולים בעולם - ארה"ב, ברזיל, קנדה, הודו, צרפת ואוקראינה. לדברי גרוצקי, "היינו אמורים להיות רווחיים השנה. בגלל הקורונה זה נדחה לשנה הבאה". והחזון? "עם Rootella אנחנו יכולים להנגיש את המיקוריזה לגידולי שדה, למאות מיליוני דונם של תירס, אורז, חיטה, סויה. החזון הגדול שלנו הוא הרצון לראות כל קרקע חקלאית בעולם מכוסה במיקוריזה".

גראונדוורק ביואג 
יזמים: ד"ר יוסי קופמן, מנכ"ל, דן גרוצקי, סמנכ"ל שיווק ומכירות ודני לוי, סמנכ"ל מו"פ וייצור
מוצר: יצירת מיקוריזה - פטרייה שיוצרת סימביוזה עם הצמח ומשביחה את התוצרת החקלאית
שנת הקמה: 2014
גיוס עד היום: מיליוני דולרים (מסרבים לנקוב בסכום) מקרנות השקעה בחקלאות: MoreVC, Middleland Capital, AgriNation וקרנות נוספות
עובדים: 45

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

סטריפ בורדו כהה / צילום: גלובס

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.