אגרוטק | פיצ'ר

להציל מיליארדי אפרוחים, ולחסוך מיליוני דולרים

יותר מ־200 מיזמים ברחבי העולם עובדים על טכנולוגיות לזיהוי מוקדם של מין האפרוחים • סווס טכנולוגיות הישראלית יצרה פריצת דרך מכיוון אחר: שינוי מין האפרוח באמצעות גלי קול • תוצרת-הארצניישן, פרויקט מיוחד

יעל אלטר. מקווה שבתוך 18 חודשים יהפוך הפתרון למסחרי / צילום: איל יצהר
יעל אלטר. מקווה שבתוך 18 חודשים יהפוך הפתרון למסחרי / צילום: איל יצהר

כ-15 אלף אפרוחים זכרים נגרסים בישראל ביום, יותר מחמישה מיליון בשנה. זמן קצר לאחר שהם בוקעים מן הביצה, במדגרות תעשיית הביצים עוברים האפרוחים מיון קפדני, בעוד הזכרים שבהם מוצאים את מותם; חלקם מושלכים למגרסה ונטחנים במהירות, אחרים מושלכים למכלים ושקיות, בהם הם נמעכים למוות, נחנקים או גוועים ברעב. מותם המייסר הוא תולדה של אי כדאיות כלכלית - זכרים לא יטילו ביצים, ובשל שיוכם לגזע המטילות - זן שעוות גנטית כדי להגדיל את תפוקת ההטלה, לא משתלם לגדלם לשם אכילת בשרם.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

ישראל איננה ייחודית בנוף העולמי; ברחבי העולם, מוצאים את מותם באופן אכזרי 8 מיליארד אפרוחים בשנה, הנחשבים לפסולת. הפתרון המוסרי ביותר הוא להימנע מאכילת ביצים, ובכך לצמצם את רווחי התעשיות שבסופו של דבר מסיבות סבל רב לבעלי החיים. אך בשנים האחרונות, צוברים תאוצה מיזמים שמטרתם לנסות ולמזער את הסבל בתעשיית הביצים וגם לחסוך כסף רב (השמדת הזכרים מביאה לפגיעה כלכלית בענף, שכן ההוצאה על השמדת כל אפרוח זכר מוערכת בכחצי דולר).

יותר מ-200 מיזמים ברחבי העולם עובדים על טכנולוגיות לזיהוי מוקדם של מין האפרוחים, אך אחת החברות היחידות הפועלת לשינוי מין האפרוח היא חברה כחול-לבן; סווס (SOOS) טכנולוגיות, שפיתחה פטנט ייחודי לזיהוי מוקדם והפיכת מין האפרוח בשלב מוקדם, באופן שימזער את לידתם של זכרים ויוביל לצמצום סבל וכן לחיסכון כספי רב.

איך זה עובד? מחקרים מראים שגלי קול בתדרים מסוימים משנים ייעוד של תאים שונים. ביצה היא התא הגדול ביותר בטבע, ולכן במהלך תקופת הדגירה, החברה מנטרת ומשנה את התנאים במדגרה - בהם רמת הלחות והטמפרטורה, במקביל לחשיפת תדרי קול בעוצמות משתנות, באופן המשפיע על התמיינות והתפתחות של תאי מין מוקדמים, עוד לפני היום ה-16 לדגירה. תדרי הקול המשודרים אינם מסוכנים או פולשניים, והפתרון ישים בהיקפים גדולים, כשפרופיל ההדגרה מופעל על אלפי ביצים בבת אחת בכל תא הדגרה.

SOOS (אפרוח בערבית). שינוי התנאים במדגרה משפיע על התמיינות תאי המין / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 SOOS (אפרוח בערבית). שינוי התנאים במדגרה משפיע על התמיינות תאי המין / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

החברה נוסדה לפני כשלוש שנים, לגמרי במקרה; נשאת חאג’ מוחמד (46), מנהל מעבדה במרכז הרפואי פוריה, גידל לול קטן בחצר ביתו בגליל. כאיש מדע, שם לב שיש יותר נקבות מזכרים. הוא החל לחקור את הנושא כדי להבין מה הסיבה, וגילה שמקור רעש קרוב כלשהו הוא זה שיוצר את ההבדל. הוא חקר את התופעה במשך חמש שנים, ותוצאות המחקר הפכו לפטנט של החברה.

בכנס חקלאי הוא פגש את יעל אלטר, מנהלת בכירה עם 20 שנות ותק בתעשיות חקלאיות וענף הלול, וסיפר לה על הרעיון שלו. אלטר הבינה מיד את הפוטנציאל המסחרי, והחליטה לחבור אליו ולקדם את החזון. יחד הם הקימו את SOOS (אפרוח בערבית), והחלו לבצע ניסויים במדגרות בגדלים שונים.

בשנה שעברה זכתה החברה בתחרות "פודטק ישראל 2019", ובימים אלה היא מקיימת פעילות פיילוט מסחרית באיטליה. החברה גייסה עד כה 2.5 מיליון דולר, ויוצאת כעת לסבב גיוס נוסף, בתקווה להפוך את הפטנט למסחרי ונגיש עבור חברות רבות. "במדגרות מעבדתיות קטנות, הצלחנו להמיר 80% מהזכרים לנקבות", מספרת אלטר.

"במדגרות של אלפי ביצים, אנחנו מצליחים להמיר כ-60%, ועובדים היום כדי לשפר את התוצאה הזו. בחלקים מסוימים במדגרה, יחס ההמרה גבוה יותר, שכן סאונד מתפזר בצורה לא אחידה במרחב. לכן, אנחנו אוספים דאטה על התפזרות גלי הקול ומבצעים אופטימיזציה של שידור התדרים".

אלטר מקווה שבתוך 18 חודשים, יהפוך הפתרון שמציעה החברה למסחרי, וישווק ברחבי העולם. הפוטנציאל הכלכלי עבור ענף הלול הוא כפול, היא מסבירה; "אפרוחה נמכרת במערב ב-1.5 דולר בממוצע, בעוד עלות ההשמדה של הזכרים היא כ-0.5 דולר לאפרוח. אנחנו נאפשר חיסכון של עלות ההשמדה וגם ייצור של אפרוחה נוספת, כך שהתוצאה היא חיסכון של 2 דולר לאפרוחה.

"מדגרה מסחרית שמדגירה 10 מיליון ביצים בשנה ומקבלת 4 מיליון נקבות, תוכל להגדיל את התפוקה שלה ב-800 אלף נקבות רק במצב הנוכחי, שבו אנחנו ממירים 60% מהביצים. התוספת להכנסות במצב הזה, היא כ-1.6 מיליון דולר בשנה בממוצע". וזאת בלי לומר מילה על מניעת סבל והתעללות, גם אם אין להם שורת רווח בסופו של דף.

Soos Technology
יזמים: יעל אלטר ונשאת חאג' מוחמד
מוצר: היפוך מין האפרוח בשלב מוקדם, על מנת למנוע השמדת אפרוחים זכרים בתעשיית הביצים
שנת הקמה: 2017
גיוס עד היום: 2.2 מיליון דולר (קרנות ההשקעות SIBF ,TAKWIN LABS ומייקל גרופ. כולן ישראליות). בימים אלה יוצאת לסבב גיוס נוסף
עובדים: 10

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

סטריפ בורדו כהה / צילום: גלובס

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.