תוכנת רחפן המחליפה אגרונום: ממודיעין צבאי לריגול אחרי צמחים

בזכות המוצר המתקדם אך הנגיש של אגרוסקאוט, החקלאי - גם במקום הכי נידח בעולם - יודע בדיוק כמה להשקות וכמה לרסס • "משקיעים שהתרשמו מהרקע שלי במודיעין שאלו אם אני עושה משהו שקשור לסייבר. כשאמרתי לא, הם אמרו לי, 'לא מעניין'" • תוצרת-הארצניישן, פרויקט מיוחד 

שמחה שור - אגרוסקאוט / צילום: סבטלנה שולגה
שמחה שור - אגרוסקאוט / צילום: סבטלנה שולגה

שמחה שור בילה שנים רבות בצה"ל בפיתוח מערכות מידע ואמל"ח במודיעין, חישה מרחוק, רחפנים ועיבוד תמונה. אבל כשפרש, בשונה מרבים אחרים, לא רצה להמשיך בפיתוחים ביטחוניים אלא דווקא "לקחת את זה לחקלאות. גדלתי בפרדסים ברחובות, אבא שלי עבד במכון וולקני, ופה קורה משהו שהוא אירוע עולמי - צריך לעזור לאנשים לגדל יותר מזון. יש עוד 2 מיליארד אנשים להאכיל". כאשר הציג את עצמו בפני משקיעים שהתרשמו מהרקע שלו במודיעין, "שאלו אותי אם אני עושה משהו שקשור לסייבר. כשאמרתי לא, אמרו לי, 'לא מעניין'".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הוא פנה לחממת טרנדליינס שבבעלות סטיב רודס וטוד דולינג'ר, שהיא חלק מקבוצת טרנדליינס - מהמובילות בהשקעות באגרוטק בישראל. הם השקיעו, וגם לקחו אותו לרשות החדשנות.

המוצר של אגרוסקאוט עובד באמצעות רחפן שטס נמוך כל-כך עד שההדף שלו מרים את העלים והוא יכול "להציץ" מתחתם ולגלות מזיקים, כמישה וכדומה. הרחפן הזה "מחליף" את האגרונומים, פקחי המזיקים והמחלות, שבמרבית העולם בכלל לא נמצאים, וכתוצאה מזה, 20%-40% מהתוצרת הולכת לאיבוד כל שנה במדינות המתפתחות, ואילו במפותחות, שבהן קיים פיקוח חקלאי, כמו ישראל, מדובר על 5%-10%.

שור, בן 47, נשוי ואב לארבעה, מכוון ליותר מ-500 מיליון חקלאים - "חלקם זעירים, עם דונם מאחורי הבית", הוא מבהיר, שזקוקים למוצר שלו ש"מסתובב בשדה כמו סופר אגרונום". את הרחפן הם קונים בעצמם. המוצר של אגרוסקאוט הוא למעשה תוכנה הנעזרת בבינה מלאכותית ושירותי ענן, שמנתחת את התמונות שהיא מקבלת ולומדת מהן כל הזמן עוד ועוד. היא יכולה להיות מונגשת כמעט לכל אחד על כדור הארץ בזכות הטלפון החכם שיש גם לחקלאי הדל והקטן אי שם באפריקה או באסיה, שאליו הוא מקבל דוח המודיע לו בדיוק כמה להשקות וכמה לרסס.

ופה אנחנו נוגעים ביתרון גדול שמאפיין את התחום הקרוי חקלאות מדייקת: החקלאי, בהעדר מידע, משקה יותר מדי ובעיקר מרסס יותר מדי, ליתר ביטחון. המשמעות מבחינת הזיהום העולמי, ברורה. "אנחנו מביאים מודיעין כמעט ברמת הצמח", אומר שור. לא מעט חברות רתמו רחפנים אוטונומיים לשירות החקלאות - לריסוס, קטיף תפוחים ואפילו האבקת תמרים. אולם רוב החברות הללו מוכרות שירות של רחפן שלהן, לרוב גדול יותר, מתוחכם ומטבע הדברים יקר יותר, בעוד שאגרוסקאוט מספקת מוצר שווה יותר לכל נפש, המורכב על רחפן קטן שהחקלאי רוכש בעצמו. "הייחוד שלנו זה הפשטות", אומר שור.

"והכול קורה פה בארץ הקודש", מדגיש שור, שמתגורר בגליל, באשחר - יישוב מעורב דתי-חילוני. "אנחנו יושבים במשגב, וההשקעה מקיבוץ בגליל היא סיפור מכוון. אנחנו רוצים שההייטק יהיה פה בגליל, לא רק בהרצליה ובתל אביב".

תוך כדי הקורונה התחילה החברה, לצד מכירות בישראל, לשווק ולמכור גם בצפון אמריקה, ועכשיו הפנים לדרום אמריקה ולאירופה.

אגרוסקאוט
יזם: שמחה שור 
מוצר: תוכנת רחפן שנעזרת בבינה מלאכותית ובשירותי ענן, המחליפה אגרונום, מזהה מזיקים ומיידעת את החקלאי כמה ריסוס ומים נדרשים לצמח
שנת הקמה: 2017
גיוס עד היום: קרוב ל־4 מיליון דולר מחממת טרנדליינס, רשות החדשנות, קיבוץ יראון, קרן בירד ו-ExitValley

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

סטריפ בורדו כהה / צילום: גלובס

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.

צרו איתנו קשר *5988