פודטק | פיצ'ר

השניצל שנולד מעבודת קיץ סטודנטיאלית

הצורך לעשות שימוש בבוצה שנותרת מייצור יין והגילוי שהיא עשירה בערכים תזונתיים הביא את חברת נוטריליס ליצור חומר גלם, שעתיד להיות הבסיס למזונות רבים • "הזדמנות לטפל בשפע שמבוזבז מול המחסור במזון וגם להביא ערך ליקבים" • תוצרת-הארצניישן, פרויקט מיוחד 

מימין: היזמים הראל, ד"ר שליסל וגרבר; ועובד החברה איתי כץ (השני מימין) / צילום: איל יצהר
מימין: היזמים הראל, ד"ר שליסל וגרבר; ועובד החברה איתי כץ (השני מימין) / צילום: איל יצהר

הסיפור של נוטריליס נולד לפני שלוש שנים, כשד"ר מאיר שליסל (58) הבין שמתהליך ייצור היין נותרת כמות פסולת עצומה - שכרגע אף אחד לא עושה בה שימוש מועיל. "ראיתי שיש שני סוגי פסולת: האחת היא הקליפות (של הענבים - ש"ל) שמשתמשים בהן בעיקר למאכל בהמות, והשנייה היא שאריות השמרים, ששוקעות בתחתית המכל לאחר תהליך התסיסה", מספר שליסל, מומחה לכימיה של היין בחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל חי. "זו בוצה חמוצה מאוד עם ריחות לא נעימים, והיקבים צריכים לטפל בה, לייבש אותה ואז להטמין אותה. זה עולה להם כסף.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

"עשיתי אנליזה גסה מאוד לבוצה הזאת, וראיתי שלמרכיבים בה יש ערכים תזונתיים גבוהים מאוד. יש בו חלבון שמגיע מהשמרים והוא עשיר מאוד בחומצות אמינו - יותר מחלבון הסויה - וגם בנוגדי חמצון שמגיעים מהיין. הבעיה היא שזה חמוץ ומסריח ובלתי ניתן למאכל".

ביקב הניסויי של מכללת תל חי מעסיקים בכל קיץ סטודנטים כפועלים. אחד מהם, דווקא ממדעי החברה, היה השף יוחנן גרבר (30), עתיר ידע קולינרי ויזם באופיו - כך זיהה שליסל. לבקשתו, גרבר הצליח למסך על הטעמים. המטרה המשותפת: להכין שניצל מפסולת היין.

בשלב הזה החליטו השניים להשקיע זמן בסילוק המרכיבים הלא רצויים מהבוצה. הם זכו במקום הראשון בתחרות של קרן היזמות של המכללה וקיבלו 50 אלף שקל. באמצעותם הם הגיעו לתוצר שאמור להיות חומר הגלם למוצרי העתיד: אבקה חסרת טעם וריח בצבע סגול עם 50% סיבים תזונתיים ו-30% חלבון. הם הרגישו מוכנים ללכת הלאה, נפגשו עם ד"ר גלי ארצי, מנהלת מעבדת החדשנות של IFF ׁׁ(תאגיד בינלאומי שעוסק בייצור ושיווק חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח, international flavors & fragrances), שהתלהבה והזמינה אותם לפגישה עם הסגל. בפגישה הזאת, מספר ד"ר שליסל, "יוחנן פתח שולחן עם שישה-שבעה מאכלים שונים שהכין, כולל השניצל המפורסם, פסטה, מאפים ואפילו שוקולד".

נוטריליס. חומר הגלם (האבקה) ותוצריו / צילום: איל יצהר
 נוטריליס. חומר הגלם (האבקה) ותוצריו / צילום: איל יצהר

הטועמים כנראה ממש אהבו, והוחלט על תמיכה של החממה ומעבר לשלב הבא - מענק מרשות חדשנות. "מכיוון שאני לא מבין בביזנס" נדרשו השניים לגייס מנכ"ל. "הרמתי טלפון ליקי הראל (58, בעבר מנכ"ל של חברת החטיפים מחומרים טבעיים רפאל’ס - ש"ל). "הייתה שמועה שהחברה שלו נמכרה, ורציתי לשאול אם הוא פנוי". למזלו של שליסל, הראל באמת היה פנוי - וגם סבר שפתרונות לפסולת המזון הוא בדיוק התחום שהוא רוצה להיכנס אליו כרגע.

"אחרי שמכרנו את החברה, שאלתי את עצמי מה מעניין אותי, והגעתי למסקנה שאני רוצה להביא ולקדם סטארט-אפים חדשים בתחום המזון לשוק", מספר הראל. "ראיתי שמצד אחד יש הרבה מאוד רעיונות והמצאות, כמו בשר שמפותח במעבדות, ומצד שני, מול המחסור הצפוי במזון, יש המון שפע שמבוזבז. בשיחה עם מאיר הבנתי שזו הסנונית הראשונה של טיפול בפסולת הרבה שמייצרת תעשיית היין, והצטרפתי".

בימים אלה, אחרי תשעה חודשים וחצי בתוכנית המעבדות של רשות החדשנות ו-IFF, הם נערכים לגיוס נוסף, של 1.25 מיליון דולר. "השותפים הטבעיים שלנו הם יקבים בארץ ובעולם", אומר הראל, "כי אנחנו מביאים להם ערך. אז נגייס יקבים כשותפים, נמשיך להישען על IFF, בעיקר בחטיבת השיווק שלו, והצלע השלישית תהיה גוף פיננסי".

ומה המוצר שתשווקו? אבקה?
"אבקה לתעשייה תהיה השלב הבא. עכשיו אנחנו רוצים לפתח מוצרי צריכה מאבקת הנוטריליס. מוצרי צריכה לצרכן הסופי".

אז מה תמכרו בסופרמרקט? שניצל נוטריליס? פסטה נוטריליס?
"אני מעדיף לא לומר מה המוצר הראשון, אבל מעריך שבתוך כשישה חודשים הוא יהיה. יחד עם זאת, אנחנו פועלים לקבל אישור למכירת האבקה בארצות הברית, כי שם הרגולציה עבור מוצרים המוגדרים מזון חדש ידידותית יותר".

ד"ר שליסל מעלה עוד צורך חשוב שנוטריליס יכולה לענות עליו. "אני תושב קריית שמונה, ויש לנו סטודנטים נפלאים שמגיעים למכללת תל חי ומתאהבים באזור. אבל אין מספיק מקומות עבודה להשאיר אותם כאן. מלבד היותנו סטארט-אפ ועניין האקזיט והכסף, אנחנו רוצים ליצור אימפקט על האזור ולגדול ולייצר מקומות עבודה".

נוטריליס
יזמים:
ד"ר מאיר שליסל, יוחנן גרבר, יקי הראל
מוצר: שניצל ומוצרי מזון מהבוצה המסריחה של תהליך ייצור היין
שנת הקמה: 2019
גיוס עד היום: מיליון שקל מחממת IFF (פרוטרום) ומרשות החדשנות. בימים אלה בסבב גיוס נוסף, של 1.25 מיליון דולר
עובדים: 4

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

סטריפ בורדו כהה / צילום: גלובס

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.