הונאה | ניתוח

מאמיר ברמלי ועד אורן קובי: כל השיטות של היזמים הכריזמטיים להעלים את כספכם וכל הדרכים להיזהר

בשנים האחרונות התפוצצו בישראל מספר פרשות בהן ירדו לטמיון מאות מיליוני ש' מכספי המשקיעים • מה גרם לאלפי ישראלים להפקיד את מירב חסכונותיהם בידי יזמים שהבטיחו להם תשואות חלומיות, וכיצד ניתן לזהות סימני  אזהרה שיקטינו את הסיכון של המשקיע הסביר ליפול בפח • פרויקט מיוחד

שלט עצור / צילום: pexels
שלט עצור / צילום: pexels

הרשעתו של אמיר ברמלי השבוע הציפה שוב את נושא ההונאות הפיננסיות. ברמלי הוא לא הראשון ולמרבה הצער כנראה גם לא האחרון שמצליח לפתות משקיעים עם הבטחות על תשואות חלומיות, אך בפועל כספם (או לפחות רובו הגדול) נעלם. כך, נעצר השבוע איש עסקים מוכר (ששמו טרם הותר לפרסום) בחשד להונאה. 

בד בבד, "מככבת" בשבועות האחרונים בכותרות פרשת קריסת עסקיו של יזם הנדל"ן אלדד פרי. אמנם יש להפריד בין ברמלי שהורשע בביהמ"ש, לבין פרי, שלא נחשד בפלילים ושהטענות נגדו טרם התבררו בביהמ"ש, אולם כך או אחרת, אירועים אלה מדגימים בבהירות איך שילוב של יזם כריזמטי ואופטימיות יתרה עלולים להפיל מגוון של  משקיעים, תוך מחיקת הון עתק שיכול להצטבר למאות מיליוני שקלים. 

מלבד ברמלי ופרי עלו לכותרות בשנים האחרונות שמותיהם של עוד מספר יזמים, שלזמן מסוים נראה כי דרך כוכבם, ובהמשך התברר כי מאחורי ההצלחה המסחררת, שבדרך כלל סוקרה בהרחבה בתקשורת, ניצבת התנהלות כושלת ולעיתים בלתי חוקית. 

בין הפרשות שהתפוצצו ניתן למנות גם את אלה של יזמי הנדל"ן ענבל אור ואורן קובי, ומנהלי ההשקעות חיליק טפירו ועמי סגל. כל אחד מהם נמצא כיום בשלבים שונים של התמודדות משפטית - מהרשעה (ברמלי וטפירו), דרך הגשת כתבי אישום (עמי סגל, אורן קובי וענבל אור), ועד הליכים משפטיים שנכונותם תוכרע על-ידי ביהמ"ש בשנים הבאות (אלדד פרי).

בצד המפסיד של כל אותן פרשות עגומות ניצבים אלפי משקיעים פרטיים, אזרחים מהשורה שצברו חסכונות של כמה מאות אלפי שקלים, ולעיתים מיליונים, והפקידו בידי אותם יזמים את מיטב הונם הפנוי בחיפוש אחר תשואה גבוהה, בעולם שכבר שנים ארוכות מציע תשואות אפסיות באפיקי ההשקעה המסורתיים דוגמת פיקדונות וחסכונות בבנקים.

לצידם של המשקיעים שאינם בקיאים ברזי הפיננסים, יכולתם של אותם יזמים לשרטט בפירוט ובדיוק רב את תוכניותיהם הגרנדיוזיות ואת נגזרות הרווח הפוטנציאלי מהן, הפילה גם שחקנים מנוסים בשווקים הפיננסיים, ששיתפו פעולה יותר מפעם אחת עם אותן יזמויות, בדרך כלל בסכומי כסף גדולים של עשרות מיליוני שקלים ואף יותר.

"אין פיקוח - יש בעיה"

ובכל זאת, יש כמה סימני אזהרה שעמידה על קיומם תקטין את הסיכון של המשקיע הסביר ליפול בפח.

"כאשר יש פיתוי להוציא כסף מאנשים תמימים שלא מודעים לאופן קבלת החלטות השקעה, תמיד יימצאו הגורמים שינסו לנצל זאת ולגרוף רווחים קלים", אומר עו"ד מוטי ימין, ראש מחלקת שוק הון במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו, ששימש בעבר כמנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך. 

"ישנן עבירות שונות בתחום הפיננסי", הוא מפרט, "יש הונאות פונזי או פירמידה, שהמפורסמת ביותר מסוגה הייתה ההונאה של ברני מיידוף בארה"ב, וכך פעלו גם ברמלי וחיליק טפירו - מבטיחים תשואות, בהרבה מקרים פנומנליות, מדברים על סיכון נמוך, בחלק מהמקרים משלמים בתחילת הפעילות ריביות גבוהות למשקיעים הראשונים, ובכך מפתים אותם להזרים עוד כספים. ב'ניתוח שלאחר המוות' של ההשקעה מגלים שחלק גדול מהכספים הועברו לחשבונות פרטיים ולרכישת נכסים, וזו תרמית לכל דבר ועניין.

"לצד ההונאות הללו ישנן השקעות לא מפוקחות, שהן לא בהכרח תרמית אך מבוצעות תוך הפרת דיני ניירות ערך: יזם שפונה ליותר מ-35 ניצעים מבלי שקיים את החובה לפרסם תשקיף. אפילו שזו לא בהכרח תרמית, זה מנוגד לחוק ועתיר סיכונים, כי אין פיקוח ואין רגולציה של גילוי ושקיפות שמתקיימת בהשקעות מפוקחות. מעבר לכך, בניגוד להשקעות שנעשות לפי תשקיף, פה אין שומרי סף כמו חתמים שעושים בדיקת נאותות, עו"ד, רו"ח, ואין משקיעים מוסדיים מתוחכמים - אלו משקיעים רק בהשקעות מפוקחות. וכמובן פיקוח של רשות ניירות ערך, שאמנם בהשקעות המפוקחות היא לא בודקת את הכדאיות הכלכלית של ההשקעה, אבל בהחלט מהווה בקרה מאוד חזקה".

מהם סימני האזהרה?
"יש מספר דגלים אדומים שאמורים להתרומם כשמוצעת השקעה לניצע פוטנציאלי. ראשית - הבטחת תשואה, ללא קשר לגובהה; עצם היכולת להבטיח תשואה עשויה לשמש דגל אדום, בפרט אם התשואה גבוהה במיוחד ומובטחת על רקע סיכון נמוך - כי כידוע, אין ארוחות חינם.

"שנית, דרכי השיווק: אם הצעת ההשקעה מגיעה בשיחת טלפון אנונימית או במייל לתיבת דואר פרטית.

"שלישית, שיווק אגרסיבי ולחץ על המשקיע לקבל החלטה מהירה. נכון גם להיזהר מהשקעות עליהן שומעים מפה לאוזן - הייתה תופעה של בתי כנסת שבהם הקהילה דיברה בינה לבין עצמה על יזם כריזמטי, ולבסוף ההשקעה ירדה לטמיון. דבר נוסף שצריך לבדוק הוא קיומם של עו"ד או רו"ח שמלווים את ההשקעה ויודעים לאשר את הפרטים שמוצגים למשקיע".

לדברי ימין, "בהצעות שמופנות למשקיעים בישראל צריכה להיות עירנות מיוחדת להשקעות פיננסיות בחו"ל, כי יכולת הבקרה עליהן מטבע הדברים נמוכה ביחס להשקעות בישראל. לא פעם שומעים על השקעות אקזוטיות - לא בהכרח תרמיתיות אך לא שגרתיות - ולכך צריך תשומת לב מיוחדת.

"דוגמה מהעבר: פוליסות ביטוח חיים של אזרחי ארה"ב; המשקיעים בישראל הפכו למעשה למהמרים על תוחלת החיים של קשישים אמריקאים. כשנרכשת הפוליסה האזרח האמריקאי פודה את הפוליסה ונהנה מהכספים בחייו, ומצד שני המשקיע שרכש את הפוליסה משלם לחברת הביטוח את הפרמיה בתקווה שהאמריקאי יסיים את חייו במהירות, והוא יקבל את כל כספי פוליסת החיים. לאור החריגות של ההשקעה, מתחייבת תשומת לב מיוחדת".

ימין ממליץ "לנסות לברר מי היזם, מה הרקע שלו, הרקורד - בדיקה שתאפשר למשקיע להניח את דעתו שהגורם אמין ושהוא מקבל את כל המידע הנחוץ ובכך מצמצם סיכון, גם אם לא נמנע מסיכון לחלוטין. כמובן שאפשר להתייעץ עם עו"ד או כל ייעוץ כלכלי אחר".

האם יש משהו שמאפיין את המשקיעים שמתפתים להשקעות כאלה?
"הניסיון מראה שלא רק משקיעים חסרי ידע וניסיון כלכלי נופלים בזה. בין המשקיעים אצל ברמלי היו כאלה שהיינו מצפים מהם לגלות עירנות גבוהה יותר. אמנם ככל שהמודעות של המשקיע לעולם הפיננסי נמוכה יותר, הסיכון שיתפתה עולה - אך אף אחד אינו חסין מהפיתוי.

"ב-2018 רשות ני"ע עשתה משהו מעניין: היא הקימה אתר השקעות מזויף כחלק מתהליך של חינוך פיננסי והגברת מודעות. כשהאתר פעל כשבוע כבר נכנסו אליו אלפי משקיעים, ומאות מתוכם התפתו להשקיע כספים והגישו בקשות להצטרף. אלה שהביעו עניין קיבלו הודעה שנפלו לתרגיל להגברת המודעות".

הרגולציה כיום מספקת?
"הרגולציה בהרבה מצבים יודעת לתת מענה אכיפתי בדיעבד. הכללים ברורים לעניין אופן הפנייה למשקיעים והדרך לשווק השקעות. מי שפועל במחשבה תרמיתית ממילא לא מתחשב ברגולציה, לכן קשה לומר שהיא לבדה יכולה למנוע מקרים כאלה. החשיבות הגדולה של הרגולציה היא בהיבטי אכיפה והרתעה, שגם אם לא ימנעו לחלוטין את התופעה, בוודאי יתרמו לצמצומה".

עו"ד מוטי ימין / צילום: אייל פישר, גלובס
 עו"ד מוטי ימין / צילום: אייל פישר, גלובס

"בהיבט הרגולטורי - ישראל בפיגור"

ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון ורגולציה פיננסית במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה, לשעבר ממונה האכיפה ברשות ני"ע, סבור שהדרך למניעת מקרי הונאה נוספים בעתיד היא באמצעות רגולציה נחושה, ומבקר את המצב בישראל. "ההגנה על המשקיעים מושגת באמצעות מערך רגולטורי טוב ואכיפה יעילה ונחושה", אומר גבאי, "אני חושב שבצד הרגולטורי - ישראל נמצאת בפיגור בכל הקשור בפיקוח על קרנות השקעה אלטרנטיביות".

איך מקרים כאלה חוזרים שוב ושוב?
גבאי: "כשיש לאנשים סכומי כסף פנויים להשקעה הם צריכים להחליט מה האפיק המתאים להם. כלל האצבע הוא שככל שאפיק ההשקעה בטוח יותר והסיכון נמוך יותר, כך גם התשואה תקטן בהתאם.

"הבעיה מתעוררת כשמשקיעים טועים בהערכת הסיכון. לעיתים הטעות נובעת מחוסר הבנה של הסיכונים: בקרן שמשקיעה בנדל"ן הנכסים יכולים להיות טובים, אך אם המשקיע לא לוקח בחשבון ניהול שגוי של הקרן, הערכת הסיכונים תהיה שגויה.

"לעיתים הטעות נובעת מסיכון שאינו תואם את היכולות הכלכליות של המשקיע - כמו אדם שבמודע לוקח את כל חסכונותיו ומשקיע אותם בקרן שאסטרטגיית ההשקעה שלה מסוכנת בהגדרה. ולעיתים, הטעות נובעת מהטעיה מכוונת, ומשקיע יכול ליפול ברשת מבלי שהייתה לו יכולת לזהות את הסכנה".

ד"ר צבי גבאי / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 ד"ר צבי גבאי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

לדברי גבאי, " משקיעים צריכים להיזהר. רשות ניירות ערך מפרסמת אזהרות מעת לעת כדי לעזור לציבור לזהות מלכודות דבש, ומומלץ מאוד להקשיב טוב לאזהרות אלה. בנוסף, אנשים צריכים להתייחס להשקעות אלטרנטיביות בחשדנות, לשאול שאלות ולדרוש לקבל תשובות מניחות את הדעת. אם צריך, כדאי להסתייע ביועצים מקצועיים. לעיתים מספיקות כמה שאלות מצד עורך דין המייצג משקיע או יועץ השקעות מיומן, כדי להבין שבצד השני נמצא מנהל השקעות לא מקצועי מספיק, או חלילה נוכל". 

סימני האזהרה לזיהוי הונאות פיננסיות

(ע"פ עו"ד מוטי ימין)

● הבטחת תשואה - בעיקר אם היא גבוהה ומובטחת על רקע סיכון נמוך
● דרכי השיווק - בטלפון אנונימי, מייל פרטי
● שיווק אגרסיבי ולחץ על המשקיע לקבל החלטה מהירה
● השקעות עליהן שומעים "מפה לאוזן"
● אין עו"ד או רו"ח שמלווה את ההשקעה

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי
 אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

אמיר ברמלי

הגוף המגייס: קבוצת רוביקון, קרן קלע
מה הבטיח: תשואה שנתית בשיעורים דו-ספרתיים, בשילוב מפתה של ריבית גבוהה וסיכון נמוך. ברמלי הציג למשקיעים מצב שלפיו כספיהם ישמשו כהלוואות לטווח קצר, הלוואות ביניים (מזנין) הניתנות לסיוע לעסקים בנטילת אשראי מבנקים ומוחזרות תוך 72 שעות, ועל בסיס המצגים שלו שכנע מאות אנשים להשקיע אצלו את כספם.
כמה הצליח לגייס: כ-340 מיליון שקל
כיצד התגלה "הבלוף": חקירת רשות ני"ע

סטטוס משפטי: ברמלי הורשע על-ידי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בשלל עבירות, בהן גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס כספים ללא תשקיף ועבירות הלבנת הון, באחת מפרשות ההונאה הגדולות בישראל.

כפי שתיאר ביהמ"ש, ברמלי הוגדר כ"אדם חריף ושנון, בעל אישיות עוצמתית שהילך קסמים על סביבתו, יכולת שכנוע מרשימה" וזאת ותוך שימוש במניפולציות והבטחת תשואות גבוהות למשקיעים.

בהחלטתו כתב השופט חאלד כבוב, בין היתר, כי התכנית שהציג ברמלי "הבטיחה למשקיעים תשואה גבוהה, הרבה יותר מהמקובל בשוק, אבל לא הייתה בה כל היתכנות מעשית אלא הטעיה והונאה של מאות משקיעים".

חיליק טפירו  / צילום:שלומי יוסף
 חיליק טפירו / צילום:שלומי יוסף

חיליק טפירו

הגוף המגייס: קרן אור
הבטחה: השקעה בפרויקטים של תמ"א 38 ובאשראי חוץ-בנקאי, תוך הבטחת תשואה גבוהה וידועה מראש, בסיכון נמוך ועם ביטחונות מלאים.
כמה הצליח לגייס: 125 מיליון שקל
כיצד התגלה "הבלוף": חקירת רשות ני"ע

סטטוס משפטי: טפירו הורשע על-ידי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בשלל עבירות, בהן גניבה בידי מורשה (בסכום של כ-45 מיליון שקל), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כספי משקיעים (כ-80 מיליון שקל), עבירות מנהלים בתאגיד, גיוס משקיעים ללא תשקיף.

ביהמ"ש קבע בין היתר, כי בניגוד להתחייבויותיו של טפירו, חלק ניכר מהכספים שהוא גייס שימש לביצוע החזרים למשקיעים, למימון הוצאות תפעול, לצרכיו האישיים שלו ושל שותפו לשעבר, עו"ד אמיר בירמן (שהורשע בשותפות בביצוע חלק מההונאה), ולשימושים נוספים שלא תאמו את מה שהציג למשקיעים.

לפי הפרקליטות, כספים שגייסה החברה של טפירו הועברו לחברות פרטיות שבבעלותו, לכאורה כהחזרי הוצאות, אולם ללא רישום בזמן אמת של מהות ההוצאות, נרכשו דירות על שמו של טפירו ללא הסכמים המאשרים זאת, הועברו כספים לצורך תשלום שכר טרחה לעורכי דין ועוד.

אורן קובי / צילום: תמר מצפי
 אורן קובי / צילום: תמר מצפי

אורן קובי

הגוף המגייס: חברת אדמה, חברת טרה
מה הבטיח: עסקאות נדל"ן כאפיק השקעה בעל רווחיות גבוהה, בעסקאות חסרות סיכון ותוך שמירה על כספי המשקיעים בנאמנות.
כמה הצליח לגייס: עשרות מיליוני שקלים
כיצד התגלה "הבלוף": חקירת מס הכנסה והמשטרה, בעקבות תלונות של לקוחות חברת אדמה.

סטטוס משפטי: בתחילת השנה הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום, שבו מואשם קובי בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, איסור הלבנת הון ועבירות נוספות.

מכתב האישום עולה, כי קובי השתמש ב-26.5 מיליון שקל מכספים שהופקדו בחשבונות הבנק של החברות למימון הוצאותיו, חובותיו, מימון סגנון חייו הראוותני ולצבירת נכסים אישיים, וסך הלבנת ההון שבה נאשם קובי עומד על כ-60 מיליון שקל.

לפי כתב האישום, קובי פיתה משקיעים להפקיד בידם את כספם תוך הצגה במרמה של עסקאות לרכישת קרקעות כאפיק השקעה בעל רווחיות גבוהה, בדרך של מצגי-שווא בדבר מהות העסקה, ערך הקרקע ופוטנציאל עליית שוויו, וכן מצג-שווא לגבי היתכנות גבוהה של הפשרת הקרקע ואפשרות בניית דירות מגורים עליה.

עוד תואר בכתב האישום, כי כדי ליצור מצג-שווא של ביטחון, חוסן כלכלי ואמינות לקובי ולעסקאות שהוא מציע, קובי שכר ושיפץ משרדים יוקרתיים וטען כי העסקאות והליכי הפשרת הקרקע מקודמים ומלווים על-ידי משרדי עורכי דין ואדריכלים מפורסמים.

חזקת החפות: קובי הוא בבחינת חשוד. מדובר בשלבים ראשונים של ההליך המשפטי, ושמורה לו חזקת החפות.

מארגן קבוצות הרכישה אלדד פרי  / צילום: איל יצהר, גלובס
 מארגן קבוצות הרכישה אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס

אלדד פרי

מה הבטיח: חלופה זולה לרכישת דירה באמצעות קבוצת רכישה
כמה הצליח לגייס: כ-420 מיליון שקל מקרנות אשראי וממשקיעים פרטיים
כיצד התגלה "הבלוף": הגשת בקשה בהולה לביהמ"ש למתן צו לפתיחת הליכים וצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לקבוצת אלדד פרי, שאותה הגיש איש העסקים השוויצרי חיים חמו, בגין חוב של כ-220 מיליון שקל.

סטטוס משפטי: קבוצת אלדד פרי עברה מידיו של פרי לשליטת נאמנים. חמו, באמצעות חברת "גמי וחיים בע"מ", טוען כי ההלוואות שהעניק לקבוצה ניתנו "על סמך מצגי שווא", כי הסכומים שהלווה לקבוצה נעלמו, וכי הקבוצה חייבת כ-300 מיליון שקל לנושים שונים נוספים. קרן אקספו, העוסקת במתן אשראי למטרות שונות, ונחשבת לאחד הנושים הגדולים של פרי, הגישה בקשה למנות נאמן לאיתור ושמירת נכסיו האישיים, משום שחתם עימה על הסכמי הלוואות של כ-200 מיליון שקל, בצוותא עם החברות שלו. גם חלק מרוכשי הדירות בפרויקטים של פרי מתארגנים לפניות משותפות לביהמ"ש.

בחודש אוגוסט האחרון, טרם פניית הגורמים השונים לבתי המשפט, הטיל משרד השיכון עיצום כספי של 800 אלף שקל על חברת פרי נדל"ן, בשל הטעיית לקוחות החברה בחלק מהפרויקטים שלה בקשר להגדרת תפקיד החברה בפרויקט.

חזקת חפות: יצוין כי כנגד פרי לא מתקיים הליך פלילי

ענבל אור / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 ענבל אור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ענבל אור

הגוף המגייס: אור סיטי נדל"ן
מה הבטיחה: דירות במחירים מוזלים באמצעות קבוצות רכישה
כמה הצליחה לגייס: מאות מיליוני שקלים
כיצד התגלה "הבלוף": חשדות להעלמת מס באמצעות העלמת עסקאות וחשבוניות כוזבות.

סטטוס משפטי: בשנה שעברה הוגש נגד אור כתב אישום, שכלל אישומים בגין עבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות וכלפי מנהל סניף בנק ועבירות על חוק הגנת הצרכן. באחרונה אישר ביהמ"ש לאור לייצג את עצמה מול כתב האישום. זאת אחרי שבשנים קודמות ניתן צו פירוק לחברות שבבעלותה וצו כינוס לנכסיה.

ביהמ"ש קבע בין היתר כי הערכותיה של אור לגבי מצבה היו אופטימיות ולא לקחו בחשבון את סך התחייבויותיה. עוד נמצאו אי-סדרים בהתנהלות הקשורה לכספי הרוכשים, היעדר הפרדה בין כספי פרויקטים שונים וכשלים רבים בדוחות הכספיים של החברות, ששיקפו נתונים לא מציאותיים. לפי ביהמ"ש, כל אלה עוררו "תמיהות קשות באשר להתנהלות הכספים והכלכלית של החברות ולהשלכה שיש להתנהלותן על מצבן".

חזקת החפות: אור היא בבחינת חשודה. מדובר בשלבים ראשונים של ההליך המשפטי, ושמורה לה חזקת החפות

עמי סגל / צילום: תמר מצפי
 עמי סגל / צילום: תמר מצפי

עמי סגל

הגוף המגייס: קבוצת החברות פורום ובית ההשקעות אלפא פלטינום
מה הבטיח: השקעה באמצעות קרנות בינלאומיות המנוהלות על-ידי גופים פיננסיים מוכרים ובעלי מוניטין וחברות המשקיעים בפרויקטים של נדל"ן בישראל.
כמה הצליח לגייס: 100 מיליון שקל
כיצד התגלה "הבלוף": חקירת רשות ני"ע בעקבות תלונות של לקוחות אלפא פלטינום שלא הצליחו למשוך את כספיהם.

סטטוס משפטי: בשנה שעברה הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א נגד עמי (עמיחי) סגל, בגין גניבה, תרמית בניירות ערך, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

בין היתר נטען בכתב האישום, שהוגש כשש שנים לאחר שהתפוצצה פרשת התרמית לכאורה בבית ההשקעות אלפא פלטינום, כי סגל העביר עשרות מיליוני שקלים של משקיעים לקרנות שבשליטתו או כאלה שיש לו בהן עניין אישי, תוך שהוא מציג מצגי שווא למשקיעים בנוגע להשקעותיהם. בנוסף נטען כי סגל השתמש בחלק מהכספים שגייס לטובת צרכיו האישיים, ובין היתר לכיסוי חובות שלו ושל החברות שבשליטתו, וכי חלק מהכספים שגייס הועברו לחשבונו הפרטי.

לפי כתב האישום, סכום הגניבה הכולל המיוחס לסגל עומד על כ-40 מיליון שקל, לאחר שבשנת 2016 סגל נעצר בחשד כי רימה לקוחות בכ-100 מיליון שקל.

עוד לפי כתב האישום, סגל גייס עשרות מיליוני שקלים באמצעות בתי ההשקעות שבקבוצת פורום, ממשקיעים שונים, ישירות על-ידיו או באמצעות מנהלי התיקים, תוך מסירת מצגי שווא בנוגע למהות השימוש בכספים המושקעים. 

חזקת החפות: סגל הוא בבחינת חשוד. מדובר בשלבים ראשונים של ההליך המשפטי, ושמורה לו חזקת החפות

צרו איתנו קשר *5988