פרשת בני שטיינמץ: התובע בשוויץ התפטר, נמשך המו"מ להסדר עם הרשויות בארץ

המיליארדר בני שטיינמץ במגעים להסדר עם רשויות התביעה בארץ הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי המתנהלים נגדו. אולם הוא ממשיך להסתבך בשווייץ בגין כתב אישום שהוגש נגדו בגין אותה פרשה פלילית הנחקרת בארץ. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", דחה לאחרונה בית המשפט השווייצרי הפדרלי בקשה של שטיינמץ וסנגוריו לפסול את התובע במשפטו בשווייץ. בהמשך, התפטר התובע בעצמו.

שטיינמץ, אחד מהישראלים העשירים בעולם, נתון בארץ כבר ארבע שנים לחקירה פלילית בחשד למתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה לשעבר, אלפא קונדה, ולרעייתו. זאת, לפי החשד, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012. זוהי אחת מחקירות הדגל של הפרקליטות סביב העבירה של מתן שוחד לאישי ציבור בחו"ל לשם קידום אינטרסים עסקיים. זאת, כחלק משיתוף פעולה בינלאומי בניסיון למיגור התופעה

בנוסף, נגד שטיינמץ מתנהל בארץ מזה שנים גם הליך אזרחי, שבמסגרתו דורשת רשות המסים מאיש העסקים מס בסכום כולל של 4 מיליארד שקל.

במקביל לחקירה בארץ, מנהלות הרשויות בשווייץ הליך פלילי בבית משפט נגד שטיינמץ בגין מתן השוחד לכאורה בגינאה. בדומה לחשדות בפרשה העולים מהחקירה בארץ, שטיינמץ, העומד בראש קבוצת "שטיינמץ יהלומים" הפועלת ברחבי העולם, הואשם על ידי הרשויות בשווייץ כי שילם שוחד לנשיא גינאה לשעבר בתמורה לרישיון כרייה במכרה עופרת ברזל במדינה.

על פי כתב האישום שהוגש בשווייץ, שטיינמץ ושני נאשמים נוספים שילמו שוחד בהיקף של 10 מיליון דולר לאחת מנשותיו של נשיא גינאה לשעבר, לנסנה קונטה. זאת, לכאורה במטרה שחברת BSGR הקשורה למיליארדר הישראלי תקבל את רישיונות הכרייה באזור סימנדו במדינה וכדי למנוע מחברה מתחרה לקבלם. הסיבה שהחקירה התנהלה בשווייץ ושכתב האישום הוגש בז'נבה היא העובדה שמטה חברת BSGR באותה תקופה היה רשום בעיר.

שני ביקורים

בקשתו של שטיינמץ לפסול את התובע במשפטו בשווייץ, קלאודיו מסקוטו, הוגשה בעקבות ביקוריו החשאיים של האחרון בישראל. התובע ביקר בישראל פעמיים, ב-2017 וב-2018. שטיינמץ אף פנה לרשויות התביעה בשווייץ וביקש לקבל את כל חילופי הדברים לפני נסיעתו של התובע לישראל ובעקבותיה.

בקשתו של שטיינמץ הוגשה על בסיס פרסום בעיתון "הארץ" אודות ביקוריו של התובע מסקוטו בישראל ועל פרסום ב"גרדיאן" הבריטי מדצמבר 2016 שדיווח על פגישה בניו יורק בין הרשויות האמריקאיות, הישראליות, השווייצריות והגינאיות.

במסגרת בקשתו לפסול את התובע השווייצרי, טען שטיינמץ כי הקשרים בין התובע לרשויות בישראל ונסיעותיו לישראל לא הוזכרו בתיק החקירה. התביעה השווייצרית סירבה למסור מידע בעניין, אך ציינה כי לא הועברו ראיות בין המדינות מעבר לערוצי העזרה המשפטית ביניהן.

ביקורת והתפטרות

בית המשפט לערעורים בשווייץ דחה את בקשתם של שטיינמץ ושותפיו לפסול את התובע בשל ביקוריו בארץ. ביהמ"ש קבע כי לא הוכח שנסיעתו של התובע השווייצרי לישראל יכלה להשפיע על איסוף הראיות בתיק, וכי המידע על נסיעות התובע לא צריך להימצא בחומר החקירה.

דחיית הבקשה התבססה גם על האיחור בהגשת בקשת הפסילה על ידי שטיינמץ. נקבע כי הבקשה הוגשה באיחור, כאשר עוד לפני דצמבר 2019 ידעו שטיינמץ ושותפיו על הנסיעות, זאת "בהתבסס במיוחד על סירובו השיטתי (של התובע, נ' ש', ח' מ') להסביר את קשריו (אופי, תאריך ותוכן) עם הרשויות הזרות".

עם זאת, ביהמ"ש בשווייץ ביקר את התובע על התנהלותו. "ההתנהגות שאימץ התובע, סירוב שיטתי להסביר את דיוניו עם הרשויות הזרות אינה חפה מכל ביקורת, והשופט בערכאה הנמוכה יצטרך להחליט בעניין", נאמר בהחלטת ביהמ"ש. בהמשך, בעקבות הביקורת של ביהמ"ש התפטר מסקוטו מתפקידו כתובע והוא יוחלף באחר.

השפעה על ההסדר

להליך המתנהל נגד שטיינמץ בשווייץ עשויה להיות השלכה דרמטית על ההליכים נגדו בארץ. זאת, לא רק בשל התנהלות התובע השווייצרי ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות בארץ, אלא גם בגלל שהמשך ההליך בשווייץ יכול להביא לסיומם של ההליכים בארץ נגד שטיינמץ בהסדר. זאת, בדומה למודל ההסדר שנחתם ב-2018 עם חברת טבע בפרשת "התשלומים המושחתים לעובדי ציבור זרים". בהסדר הסכימה טבע לשלם למדינה 75 מיליון שקל, בתמורה לסגירת החקירה נגדה.

על הרקע הזה התקדמו המגעים בין סנגוריו של שטיינמץ, עוה"ד נתי שמחוני, רונן רוזנבלום ואורי קורב, לבין הרשויות בארץ. במסגרת המגעים הגיעו הצדדים להבנות כי כל הסדר שיושג צריך לכלול פתרון כולל לתיקים המתנהלים נגד שטיינמץ.

כבר לפני כשנה, פורסם ב"גלובס" כי שטיינמץ נמצא במגעים להסדר כופר עם הרשויות בארץ שיביא לסיום ההליך האזרחי והפלילי נגדו, בתמורה לכך ששטיינמץ ישלם קנס משמעותי. אולם בעוד שהרשויות בארץ עמדו על כך ששטיינמץ ישלם מיליארדי שקלים, המיליארדר היה מוכן לשלם "רק" מאות מיליוני שקלים.

גורם בתיק אמר אז ל"גלובס" כי "מזה תקופה מתנהלים מגעים מתקדמים בין הצדדים, כשכל צד שם את דרישותיו על השולחן, אך עדיין אין פריצת דרך במו"מ". גורם נוסף אמר שההתקדמות במו"מ איטית, כאשר המטרה היא לסיים את כל התיקים יחד. "יש הבנות, ויש כיוון כללי, יש מסר שמעוניינים להתקדם בהינתן מספר תנאים ודרישות - אבל התנאים האלה מהותיים, מורכבים, ואין עליהם כרגע הסכמה", אמר.

כשנה חלפה והמגעים עם שטיינמץ נמשכים, אך בעצלתיים. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", בקרוב צפויה להיערך פגישה נוספת בין סנגורי שטיינמץ לבין אנשי רשות המסים ופרקליטות מיסוי וכלכלה, בניסיון להתקדם לפתרון מוסכם.

שטיינמץ: "קנוניות"

מטעמו של שטיינמץ נמסר בתגובה: "ראשיתו של הסיפור בעובדה שחברת BSGR זכתה כדין בזיכיון לכריית עפרות ברזל בגינאה ששוויו מיליארדי דולרים, תוך שהיא עוקפת תאגידי ענק מהגדולים בעולם. למן אותו רגע מתמודדת החברה ומתמודד שטיינמץ עם קנוניות חובקות עולם תוך שהוא נלחם על צדקתו, חפותו והמוניטין העסקי שלו.

"בשנים האחרונות נאלץ שטיינמץ להיאבק משפטית כנגד הממשלה החדשה בגינאה שלאחר בוררות בינלאומית חזרה בה מכל טענותיה, ולאחרונה אף זיכה ביהמ"ש הגינאי את הנאשמים הגינאים, לרבות מי שתוארה כאשת הנשיא; נאבק שטיינמץ משפטית וניצח את תאגיד הכרייה 'ריו טינטו' תוך שמנהליו באותה עת מואשמים בשחיתות: נאבק נגד קמפיין ההשמצה שהוביל ג'ורג' סורוס וארגונו, שכנגדו הגיש שטיינמץ תביעה בניו יורק של 10 מיליארד דולר.

"יודגש, שהחקירה נפתחה בשווייץ בשל בקשת ממשלת גינאה, אשר במסגרת הליך בוררות בינלאומית חזרה בה זה מכבר מטענותיה, מכאן שמדובר באישום מופרך. חברת BSGR ושטיינמץ טענו כי נפלו פגמים חמורים בפעולות שבוצעו על ידי התובע מאסקוטו. באוגוסט 2020 הודיעו התובע על התפטרותו מהתיק.

"כשם שממשלת גינאה חזרה בה מטענותיה, כשם שביהמ"ש הרומני זיכה את שטיינמץ זיכוי מוחלט מאישומי השווא נגדו, כך גם כאן יוכח שלא דבק שום רבב בפעילותו.

"שטיינמץ דוחה מכל וכל את הטענות שהופנו כלפיו גם במסגרת החקירה בישראל והוא נחוש להמשיך ולהיאבק על צדקתו, חפותו והמוניטין העסקי שלו". 

***חזקת החפות: ההליכים הפליליים בעניינו של בני שטיינמץ עודם מתנהלים בשווייץ. בישראל טרם הסתיימה החקירה בעניינו. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות. 

שוחד של עשרות מיליוני דולרים לעובדי ציבור זרים

תיק החשד במתן שוחד נגד בני שטיינמץ נחשב לאחד מתיקי הדגל של הפרקליטות במאבקה בתופעה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים לקידום אינטרסים עסקיים.
פרשת השוחד בגינאה התפוצצה בדצמבר 2016, אז עצרה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה (יאחב"ל) את שטיינמץ לחקירה באזהרה, בחשד למתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה, אלפא קונדה, ולרעייתו. זאת, לפי החשד, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012. שטיינמץ נחקר בפרשה מספר פעמים, והפקיד ערבויות כספיות של 100 מיליון שקל.

באוגוסט 2017 נעצר שטיינמץ ונחקר בפרשה נוספת. לפי החשד, ב-2009 הוא ביצע עסקה פיקטיבית ברומניה שכללה רכישת קרקע בשווי 3 מיליון אירו תמורת 9 מיליון אירו. המשטרה חשדה כי 6 מיליון האירו שנשארו נכנסו ל"קופה קטנה", ששימשה לצורך העברת כספי שוחד לגורמים שונים בעולם - בין השאר 1.5 מיליון אירו שהועברו לאשתו של נשיא גינאה לשעבר.

ביוני אשתקד הודיע בא-כוחו של שטיינמץ ב"פרשת רומניה", עו"ד יובל ששון, כי בימ"ש ברומניה זיכה את שטיינמץ מהאישומים בהונאה. למרות זאת, חקירתו של שטיינמץ בפרשה זו נמשכת בישראל.

מחלוקת המס האזרחית בין שטיינמץ לרשות המסים נחשפה ב"גלובס" בפברואר 2012 עוד הרבה קודם להסתבכויותיו הפליליות. הרשות דורשת משטיינמץ כ-4 מיליארד שקל - ההפרש לכאורה בין המס ששילם בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות שונות, בעיקר בחו"ל, לבין המס שלטענת הרשות היה עליו לשלם. במסגרת תיק זה חייב המחוזי בת"א ב-2014 את שטיינמץ למסור לרשות המסים שורת מסמכים על הנאמנויות והחברות שהוא מחזיק בחו"ל.

במהלך ניהול התיק והעברת החומרים על ידי שטיינמץ, נחשפה בפני המדינה תמונה רחבה יותר של עסקיו ושל הכנסותיו, דבר שהוביל כפי הנראה לחקירה הפלילית הראשונה שנפתחה נגדו בישראל בגין השוחד בגינאה.

ההליכים בארץ ובעולם

■ פברואר 2012: "גלובס" חושף מחלוקת מס בין שטיינמץ לרשות המסים, שבמסגרתה נדרש שטיינמץ לשלם 4 מיליארד ש' בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות בחו"ל

■ דצמבר 2016: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד למעורבות בפרשה, שעניינה מתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה ולרעייתו. ממשלת גינאה חזרה בה מכל ההאשמות כלפיו, אך חקירתו בארץ נמשכת

■ אוגוסט 2017: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד כי יחד עם אחרים ביצע ב-2009 עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כספים שהועברו לטובת תשלומי שוחד

■ יוני 2019: בימ"ש ברומניה זיכה את שטיינמץ מאישומים בהונאה בתחום הקרקעות ברומניה - לפרשה זו אין קשר לפרשת רומניה הנחקרת בישראל

■ אוגוסט 2019: התביעה הכללית בשווייץ הגישה כתב אישום נגד בני שטיינמץ, בחשד ששיחד בכירים בגינאה וזייף מסמכים, באותה פרשה הנחקרת גם בישראל

■ אוקטובר 2019: מו"מ בין הפרקליטות לשטיינמץ להסדר כולל בהליך הפלילי והאזרחי נגדו בתמורה לתשלום מס וקנס גבוהים

■ אוגוסט 2020: בימ"ש בשווייץ דוחה את בקשת שטיינמץ לפסול את התובע במשפטו. התובע מתפטר