לאחר קריסת הלירה: לבנון מתכננת להכריז בשנה הבאה על מטבע דיגיטלי ריבוני

נגיד הבנק המרכזי של לבנון ציין כי הלירה הדיגיטלית עשויה להשיב את האמון בבנקים הלבנוניים ולקדם את המעבר למערכת פיננסית נטולת מזומנים במדינה, שסובלת ממשבר כלכלי חמור

חלפן כספים בביירות  / צילום: MOHAMED AZAKIR, רויטרס
חלפן כספים בביירות / צילום: MOHAMED AZAKIR, רויטרס

לבנון מתכננת להכריז בשנת 2021 על מטבע דיגיטלי ריבוני, בניסיון להשיב את האמון בבנקים הלבנוניים ולקדם את המעבר למערכת פיננסית נטולת מזומנים. הודעה זו נמסרה היום על ידי נגיד הבנק המרכזי של לבנון, ריאד סלמה, על פי דיווח בסוכנות הידיעות הממשלתית של לבנון.

לדברי הנגיד סלמה, על הבנקים הלבנוניים להתחיל בפעילות של ארגון מחדש, כולל היוון מחדש (recapitalization) בשיעור של 20%. היוון מחדש הוא שינוי מהותי במבנה הפיננסי של הבנקים מבחינת היקפי הון המניות המוחזקים בידי הציבור. "ללבנון אין כלל משאבים טבעיים, ועלינו לשמור על הזהב, מכיוון שזהו נכס שניתן יהיה להנזיל בשווקים זרים, אם נעמוד בפני משבר גורלי בלתי נמנע", אמר סלמה.

בשנים האחרונות, בנקים מרכזיים רבים בעולם, ובהם בין השאר הבנקים של סין, קנדה ושבדיה, עורכים ניסויים בהנפקת מטבע דיגיטלי ריבוני (CBDC). כבר ב-2017 השיקה שבדיה פרויקט ניסוי של מטבע קרונה דיגיטלי, e-krona, ואילו הבנק המרכזי של קנדה השיק פרויקט מחקר בנוגע ל-CBDC. הבנק המרכזי של יפן הודיע בתחילת אוקטובר כי הוא מתכנן להתחיל בשלבים ראשונים של ניסוי בתחום זה בשנה הבאה.

בעיתונות הלבנונית דווח היום כי המדינה צפויה להיכנס שוב לסגר כללי בעקבות התפשטות מגפת הקורונה. לבנון סובלת בשנים האחרונות ממשבר כלכלי חמור, שהוביל לשיעורי אבטלה גבוהים ולזינוק בהוצאות המחייה של תושביה, בעקבות הקריסה של הלירה הלבנונית מול מטבעות זרים והחובות הכבדים שבהם שקועה המדינה.

הבנק המרכזי מחזיק ב-60% מהחוב הלאומי

בלבנון קבוע כבר שנים ארוכות שער חליפין רשמי של 1,507.5 לירות לבנוניות לדולר ארה"ב. ואולם, שער החליפין הזה זמין כיום רק ליבואנים של סחורות חיוניות בלבנון, המייבאים חיטה, דלקים ותרופות. הבנקים הלבנונים, שבשנים האחרונות מקשים על משיכות מזומנים ובולמים אפשרות של החלפת מטבע, מציעים בשנים האחרונות לבעלי פיקדונות דולריים שער חליפין של 3,900 לירות לדולר. למרות זאת, ברחובות ביירות איבדה הלירה הלבנונית בשנה האחרונה כ-80% מערכה.

קריסת הלירה הובילה לעלייה שנתית של יותר מ-120% באינפלציה בלבנון, נכון לאוגוסט 2020. על פי נתוני חברת המחקר InfoPro ביוני האחרון, המגזר העסקי הפרטי בלבנון איבד שליש מכל המשרות בו בשנה האחרונה. מספר המובטלים במדינה נסק ל-550 אלף איש - כ-30% מכלל כוח העבודה בלבנון, המונה 1.8 מיליון איש. נתונים אלה הוצגו עוד לפני האסון הקשה שהיכה בלבנון באוגוסט האחרון, עם הפיצוץ בנמל ביירות שגבה את חייהם של 190 בני אדם, עם אלפי פצועים ונזקים כבדים לרכוש ולעסקים.

מוקדם יותר השנה הכריזה לבנון על חדלות פירעון בנוגע לחובותיה העצומים במטבע זר. החוב במדינה טיפס מ-131% תוצר ב-2012 לכ-176% תוצר בסוף 2019 - משיעורי החוב לתוצר הגבוהים בעולם. ממשלת לבנון הוציאה כ-50% מכל הכנסותיה בשנת 2019 רק על תשלומי ריביות על חובותיה. נכון לאוגוסט האחרון, החוב הלאומי ברוטו של לבנון גדל ליותר מ-94 מיליארד דולר, על פי נתוני התאחדות הבנקאות של לבנון, כאשר כשליש מהחוב הוא על איגרות חוב הנקובות באירו.

בשנים האחרונות הבנקים והממשלה בלבנון מחליפים ביניהם האשמות בנוגע למשבר הכלכלי במדינה. מתוך החוב הלאומי הנקוב בלירה לבנונית בהיקף של 59 מיליארד דולר, מחזיקים הבנקים הלבנוניים 28%, ואילו הבנק המרכזי של לבנון מחזיק ב-60% מהחוב.