אהבה כמערכת הפעלה: אכפתיות מביאה תוצאות

מחקרים מראים שתוצאות וביצועים מושפעים מגורמים רגשיים • ואכן, בשנים האחרונות אכפתיות, אנושיות וחמלה הפכו לחלק מהשיח הניהולי • דב לאוטמן עשה את זה כבר לפני יותר מ־20 שנה

אהבה כמערכת הפעלה / צילום: איור: חן ליבמן
אהבה כמערכת הפעלה / צילום: איור: חן ליבמן

באוניברסיטאות הטובות בעולם נלמדים עד היום שני טקסטים קלאסיים ששימשו ומשמשים השראה למיליוני מנהיגים. הראשון הוא "אמנות המלחמה וכיצד להימנע ממנה" מאת סון דזה, שנכתב בסין במאה הרביעית לפנה"ס, והשני הוא "הנסיך" מאת ניקולו מקיאבלי, שחובר באיטליה של המאה ה-16. ספרו של סון דזה נחשב לתורת הטקטיקה העתיקה בעולם. חיבורו הציני והמבריק של מקיאבלי הפך לספר חובה לפוליטיקאים ולמנהלים. המשותף לשניהם היא ההנחה כי על מנת לשלוט ולנצח יש להפעיל עורמה, מניפולציות וטקטיקות.

המדע הוכיח זה מכבר כי בני אדם מונעים בעיקר על-ידי רגשות ולא מתוך היגיון סיבתי. אלה מאיתנו העוסקים בשינוי עמדות בקרב המונים, צוברים הררי נתונים בנוגע לתהליכים של קבלת החלטות.

השפה הרווחת בהקשרים עסקיים היא לוחמנית ואגרסיבית: "נכבוש את השוק", "נאסוף מודיעין", "דם בעיניים, סכין בין השיניים" מהווים רק חלק זעיר מהלקסיקון. בנוסף, העיסוק היומיומי בהישרדות ותחרות, מחייב שימוש תכוף ביכולות אנליטיות, ועל כן, מטבע הדברים נראה שנותר מעט מקום לאמפתיה וחמלה.

חרף גישה עסקית זו, ידוע כי מלידתו ועד מותו שואף כל אדם לחום, לשייכות ולאהבה. בביתו, בקהילתו ולא פחות מכך בסביבת העבודה. טולסטוי טען שאפשר לחיות נהדר אם יודעים איך לעבוד ואיך לאהוב. פרויד אמר: "אהבה ועבודה, זה כל מה שיש" ואנחנו אומרות - רק השילוב ביניהן ינצח.

ביטויים רגשיים גורמים למנהלים רבים רתיעה אינסטינקטיבית. כבר במאות הקודמות נוצרה הפרדה מודעת בין הבית, שבו רגשות "רכים" הם לגיטימיים ורצויים, לבין עולם העבודה, המאופיין בתודעה שכלית ואגרסיבית. אולם במציאות המורכבת שבה אנו חיים, מתחזקת ההבנה שמשהו בסיסי צריך להשתנות. מילים כמו "אהבה", "מחוברות" או "תשוקה", שנתפסו כלא רלוונטיות לארגונים, הפכו במאה ה-21 לנוכחות בשיח האסטרטגי הן מול לקוחות והן מול עובדים.

מנהיגות שבאה מאהבה

החודש ימלאו שבע שנים למותו של מנהיג עסקי ענק, שדיבר אנשים ופעל מאהבה. דב לאוטמן ז"ל היה מייסדה ומנהלה הראשון של דלתא גליל תעשיות. דלתא הוקמה בכרמיאל ב-1975, בכוונה ליצור מקום פרנסה וקיום משותף לכל תושבי הגליל. בית חם שיאפשר דו-קיום, כבוד הדדי ומובילות עסקית.

לאוטמן היה מאמין אדוק בניהול נוכח ואנושי. הוא קרא לזה: MBW - Management By Walking. כבר לפני 20 שנה טען שככל שהטכנולוגיה הולכת ונעשית מרכזית, עולה חשיבותו של היחס האישי מצד המנהלים לעובדים בניהול היומיומי. בעיניו חום, אכפתיות כנה, דאגה ותמיכה באנשים - תורמים להצלחה עסקית וארגונית. "מנהיג אמיתי", נהג לומר, "רואה את העובדים שלו, מנהל איתם תקשורת ישירה ומבסס מערכות יחסים אותנטיות של אכפתיות ודאגה".

עם השנים והתפתחותה של דלתא גליל מחברה מקומית לחברה גלובלית גדולה, הוא שכלל את תפיסתו וקרא לה MBL - Management By Love. "אהבה היא המפתח להצלחה", היה נוהג לומר.

באותם ימים של ראשית שנות ה-2000, המילה "אהבה" בקונטקסט עסקי הייתה טאבו מוחלט. אולם לאוטמן נשא אותה בגאווה ובנחישות ודאג שתתורגם לתפיסת הכשרה ניהולית, המבוססת על עקרונות אלו. דורות רבים של מנהלים צמחו בחברה אל תוך תפיסה זו, ושמרו על צביונה הייחודי של דלתא - ארגון עם נשמה.

דב לאוטמן ז"ל / צילום: יוסי כהן
 דב לאוטמן ז"ל / צילום: יוסי כהן

חיבה וחמלה בימי קורונה

בשנים האחרונות חל מפנה, איטי אך עקבי, וביטויים רגשיים הפכו בארגונים רבים לחלק בלתי נפרד מהשיח הניהולי. במחקר שערכה פרופ’ סיגל בר שדה מאוניברסיטת וורטון עלה כי תרבות ארגונית המעודדת אהבה, כלומר ביטויי חיבה וחמלה בין העובדים, מצמצמת את מערכות היחסים השליליות בארגון ומעלה את רמת המחוברות לארגון ואת רמת הפרודוקטיביות.

דב לאוטמן היה חלוץ, אולם אחריו הבינו מנהיגים נוספים את כוחן של אהבה וחמלה, ובחרו להשתית עליהן ערכים מורים הן מול לקוחות והן פנימה, לתוך השפה הארגונית. רשת מזון הבריאות האמריקאית Whole Foods הגדירה עקרונות ניהוליים, שכולם מתחילים במילה "לאהוב" ונסובים סביב להט, חדשנות, שקיפות, אמון, ניהול עצמי, קהילה, השתייכות, גמישות, דיאלוג פתוח וניהול משתף. המייסד, ג’ון מקיי, הקדיש לכך פרק שלם בספרו "קפיטליזם מודע", שבו הסביר כיצד אהבה בארגון משפיעה על הביצועים.

גם חברת התעופה Southwest Airlines מעמידה את ערך האהבה והעזרה ההדדית במרכז עשייתה. ענקית הקמעונאות Costco שומרת על מובילות כמעסיקה מועדפת, כמו גם על נאמנות לקוחות גבוהה במיוחד. הם גאים בתרבות הארגונית שלהם Connection Culture, המתבססת על שלושה עקרונות: זהות משותפת, אמפתיה והקשבה לקולם של העובדים.

יותר ויותר מחקרים מראים איך תוצאות עסקיות וביצועים גבוהים מושפעים מגורם מרכזי אחד: אכפתיות. דאגה לעובדים, אכפתיות ללקוחות ואכפתיות כלפי ספקים מגדילים באופן משמעותי את היכולת להוציא לפועל ולהביא תוצאות מעולות.

אהבה בהקשר העסקי היא הלך רוח, תפיסת עולם וכוונה. אין רשימה מוגדרת של התנהגויות נדרשות, ולא פעם פגשנו מנהלים מעולים שמנהלים באהבה מבלי לנקוב בשם המפורש.

עם זאת, כמו שכל אחד יודע, אהבה היא לא רק פרפרים ופרחים. היא אינה מחליפה את הניהול הפונקציונלי של ביצועי האנשים והארגון, אלא משלימה אותו. לאוטמן נהג לומר שהצד השני של האהבה הוא אומץ. אומץ לנהל שיחות קשות, להתמודד עם קונפליקטים, לומר בישירות את האמת מבלי לרסק את האנשים. כשאומץ ואהבה נפגשים, נוצרת מנהיגות אותנטית.

בחודשים האחרונים, עם פרוץ הקורונה לחיינו, הריחוק הפיזי והעבודה ההיברידית מעמיקים את השיח הרגשי. מתוך עולם בהפרעה נישאות עיניים למנהיגות ראויה ולמנהיגים שישכילו לשלב בין תוצאות עסקיות לבין שייכות, קִרבה וכן, אפילו אהבה. 

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה. סמדר תדמור היא מנכ"לית ConnAction HR, מומחית בפיתוח מנהיגים וארגונים, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת דלתא גליל תעשיות בתקופתו של דב לאוטמן.

צרו איתנו קשר *5988