גנץ: אקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות

שר הביטחון בני גנץ הודיע היום (א') כי קיבל החלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השייט, בהתאם לסמכותו על-פי סעיף 8א לחוק הממשלה.

בשבועות האחרונים קיים שר הביטחון התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית. לאור התייעצויות אלה והמידע העדכני שאליו נחשף, הגיע גנץ למסקנה כי ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השייט, לבחון את הנהלים ואת אופן ביצוע ההתקשרויות.

בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב שהיה הפרקליט הצבאי הראשי וכיהן גם כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לצידו מינה גנץ את יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מינהל הרכש במשרד הביטחון,; ואת אלוף (במיל') אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר.

על גנץ הופעל לחץ להקים את הוועדה הן כגוף אמיתי שיבדוק את התנהלות הרכש אז והן כאמצעי לחץ פוליטי על נתניהו. גנץ דיבר על כך במהלך מסעות הבחירות בשנתיים האחרונות, והוועדה היא מעין קיום הבטחה כזו.

עיקר עבודת הוועדה יהיה בסוגיית אישור רכש שלוש הצוללות החדשות מגרמניה והדרישה של ראש הממשלה להתכונן לרכש נוסף. הביקורת על נתניהו טוענת כי הוא עשה כן כדי לקדם את ענייניו העסקיים של בן-דודו נתן מליקובסקי, שלו קשר עסקי עם מספנות טיסנקרופ הבונות את הצוללות. כן נטען כי נתניהו הסתיר חלק מהמידע משרי הביטחון שכיהנו אז.

גנץ קצב לחברי הוועדה לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדוח הסופי. שר הביטחון הנחה את חברי הוועדה לעבוד מול הדרג המקצועי במשרד הביטחון והדגיש בפניהם כי הם נדרשים לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים.

כמו כן, גנץ הדגיש כי מסקנות הוועדה, לאחר ביצוע עבודת ביטחון המידע הנדרשת, יפורסמו באופן שקוף לציבור. משמעות ההנחיה היא כי הדרג הפוליטי לא יזומן לתת עדויות, לא שרי הביטחון שהיו מעורבים במהלכים ולא ראש הממשלה נתניהו שדחף לקיום עסקאות הרכש של הצוללות וכלי השייט האחרים.

בכתב המינוי שהכין גנץ לוועדה, מפורטים הנושאים הבאים שייחקרו:

- הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות.

- ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש, ובהם מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי.

- תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון.

- מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות יצוא של מערכת הביטחון.

הוועדה לא תבדוק את תהליך קבלת החלטת ראש הממשלה לאשר למכור את הצוללות המתקדמות למצרים. נתניהו הודה כי לא התייעץ עם שרי הביטחון וצה"ל בנושא.

בפני שר הביטחון הוצגו מספר סוגי ועדות אפשריים טרם גיבוש עבודת המטה, ביניהן: ועדת בירור פנימית משרדית, ועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת, ועדת חקירה צבאית וועדת בדיקה ממשלתית.

ועדת הבדיקה הממשלתית תהיה מוסמכת לפנות לכל אדם, ובכלל זאת למי שהיה שמעורב כיום או היה מעורב בעבר בהליכי רכש, ולזמנו למתן עדות בפניה. לשר הביטחון קיימת סמכות מכוח סעיף 8א לחוק הממשלה לפנות לשר המשפטים במטרה להקנות לוועדה סמכויות של ועדת חקירה, לצורך מיצוי הליכי הבחינה. דבר זה טעון אישור של הממשלה. כלומר אירוע שלא יקרה בממשלה הנוכחית.

דיוני הוועדה אשר לא יהיו מסווגים יפורסמו לציבור הרחב, והוועדה צפויה להתחיל בפעילותה בתוך פרק זמן של שבוע-שבועיים, עם השלמת המעטפת הנדרשת.

משמעות הקמתה של ועדת הבדיקה היא ודאות כמעט גמורה בכחול לבן שהולכים לבחירות, שכן מדובר בתקיעת אצבע בעינו של ראש הממשלה נתניהו, שעל התנהלותו שלו מתקיימת הבדיקה. הוועדה לא מוסמכת לחייב עדים להופיע בפניה, והיא תאסוף חומרים ועדויות בעיקר מתוך מערכת הביטחון, תחומי השליטה של גנץ.

החומר שייאסף עשוי להוביל להקמה של ועדה משמעותית יותר - אם וכאשר יתבררו דברים חדשים. אבל החשיבות העיקרית של המהלך היא בהשתלבותו במערכת בחירות אפשרית. הוועדה אמורה לתת את מסקנותיה בתוך ארבעה חודשים, כלומר עם אפשרות לפרסומן ממש בתוך מערכת בחירות כזו, ובמהלך החקירה מן הסתם יודלפו חומרים שיזינו את הביקורת כלפי נתניהו.

"התרסה נגד הליכוד והעומד בראשו"

חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד מיהר להגיב: "החלטתו של גנץ להקים ועדת בדיקה בעניין הצוללות היא לא פחות מהתרסה כנגד הליכוד והעומד בראשו. למרות שגנץ מודע היטב לכך שאין לנתניהו יד ורגל בסיפור הצוללות, הוא פועל כדי להכפיש את שמו תוך כדי סיכון שלמות הקואליציה.

"היום קיבלנו עוד הוכחה שגנץ גורר בכוח את ישראל לבחירות בעיצומו של משבר עולמי. צר לי כי במקום לסייע לראש הממשלה במאמצים להביא חיסונים לאזרחי ישראל, גנץ עוסק בניסיון להחזיר אליו מנדטים של כמה שונאי נתניהו". 

משרד המשפטים מסרב להשיב אם היועמ"ש אישר את הקמת ועדת הבדיקה, וכי בהליכים אחרים - היועמ"ש הורה לבקש מבית המשפט לעכב הליכים אזרחיים כדי שלא יפגעו בניהול ההליך הפלילי; עובדה שמעלה תמיהה איך ועדת הבדיקה תגבה עדויות מגורמים רלוונטיים להליך הפלילי בפרשת הצוללות עוד לפני שיעידו בבית המשפט.

מהליכוד נמסר כי "רק לפני 4 חודשים גנץ אמר שאין סיבה לחקור את הנושא, מכיוון שאפילו היועץ המשפטי לממשלה 'לא מצא לנכון לפתוח בחקירה, ואני מסתפק בזה'. מה נשתנה ב-4 חודשים? גנץ לא מצליח להתרומם מהמצולות בסקרים, אז הוא ממחזר צוללות כדי לקושש קולות, בזמן שהמפלגה שלו עסוקה במריבות פנימיות.

"הציבור הישראלי חכם ורואה את התרגילים שלהם. מוטב שכחול לבן תצטרף לראש הממשלה במאמצים למען הצלת חייהם של אזרחי ישראל והבאת חיסונים למדינה, במקום להתעסק בתרגילי סרק פוליטיים".

השר לשיתוף-פעולה אזורי, אופיר אקוניס מהליכוד, כבר אומר זאת מפורשות: "בהחלטתו של גנץ להקים ועדה שהוא עצמו אמר שאין בה כל צורך, הוא פירק את השותפות ואת האחדות הלאומית. הוא בחר לדרדר את ישראל לבחירות המיותרות ביותר בתולדותיה. בזמן הזה, שבו ישראל עדיין נאבקת בנגיף הקורונה, הוכיחה כחול לבן שאצלה הפוליטיקה הקטנה היא לפני הכול - ולא ישראל לפני הכול".

מנגד, משה (בוגי) יעלון, שהיה שר הביטחון והתנגד לרכש הצוללות, מסר כי הוא "מברך את שר הביטחון בני גנץ על ההחלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת רכש הצוללות וכלי השייט. אם הוועדה לא תוכל לחייב את נתניהו ואחרים להעיד בפניה, לא יהיה מנוס ממיצוי החקירה הפלילית ו/או הקמת ועדת חקירה ממלכתית. רק חקירה מקיפה ויסודית, בלי הנחות וללא תנאים מוקדמים, תחשוף את האמת לאור".

רקע

במרכז הפרשה שתי עסקאות בין ישראל לתאגיד הגרמני טיסנקרופ, שמיקי גנור היה נציגו בישראל: אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל.

בשנת 2016 התקיימו מגעים לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. צוללות אלה אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי הישראלי לתשע, או לפי גרסה אחרת - להחליף את שלוש הצוללות הישנות שנכנסו לשירות בשנים 1999-2000, אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה, למרות שתקופת הפעילות המבצעית של כל צוללת היא כ-30 שנה.

אישור עסקה זו היה במחלוקת בין ראש הממשלה נתניהו, שתמך בעסקה, לבין משרד הביטחון בראשות השר יעלון, שנסמך על חוות-דעת של צה"ל שחששו מהיקף העסקאות. יעלון התנגד לעסקה היקרה אשר לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל. אלא שיעלון התפוטר, ותוכנית הרכישה קמה לתחייה עם מינויו של אביגדור ליברמן לתפקיד.

בד-בבד נרקמה גם עסקת רכש ספינות הטילים החדשות. בשנת 2012, על רקע גילוי שדות הגז מול חופי ישראל, עלה הצורך בהגנה מוגברת על המים הכלכליים של ישראל, וחיל הים הודיע על הצורך בארבע ספינות לסדר הכוחות שלו. ב-2014 נקבע מכרז בין כמה מספנות, ובהן זו של יונדאי מקוראיה הדרומית, שהציעה ספינות במחיר של 80 מיליון דולר האחת. אלא שהמכרז בוטל באופן מפתיע, ובמקומו נחתם הסכם לרכישת ארבע ספינות ממספנות טיסנקרופ הגרמניות, אלה שסיפקו גם את הצוללות.

בהמשך, לאחר חשיפת הפרשה, התברר על-פי פרסומים בתקשורת כי גנור, שהפך לעד מדינה בפרשה, העיד כי עו"ד דוד שמרון, מקורבו של נתניהו, ניסה למנוע את נסיעת אנשי חיל הים ומשרד הביטחון לקוריאה הדרומית כדי לעמוד על מוכנות המספנות שם לבניית הספינות. הקוריאנים, כך דווח, היו מוכנים לרכש גומלין, בין השאר של מערכות כיפת ברזל.

מנגד המספנות גרמניות הודיעו כי ממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה ב-30%. ב-2015 נחתמה עסקה מול טיסנקרופ, שכללה גם היא סעיף רכש גומלי בישראל. שליש מעלות ארבע הספינות, כ-430 מיליון אירו, ממומן מתקציב הביטחון, והיתר מהתמלוגים ממאגרי הגז.

בנובמבר 2016 פרסם רביב דרוקר בתוכנית "המקור" בערוץ 10 דאז את החשדות כי היו-אי סדרים ולחצים לרכש מטיסנקרופ מצד שמרון וגנור. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הורה על פתיחת בדיקה ואחר-כך חקירה פלילית, שבמהלכה הודיע מנדלבליט כי נתניהו אינו חשוד בפרשה.

גנור הפך לעד מדינה, ולפני שנתיים בדיוק הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמיד לדין שישה מהנחקרים, ובהם עו"ד שמרון, על עבירות מרמה והלבנת הון. האחרים היו אלי מרום, שהיה מפקד חיל הים; אבריאל בר-יוסף, גם הוא בעברו בכיר בחיל הים ואחר-כך בכיר במטה לביטחון לאומי; ועוד שלושה מעורבים. לפני פחות משנה הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להעמיד לדין גם את את מיקי גנור, שחזר בו בינתיים מהסכם עד המדינה, ואת המעורבים האחרים. טרם הוגשו כתבי אישום. 

*** חזקת החפות: ההליכים הפליליים נגד חשודי תיק פרשת הצוללות עודם בעיצומם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות.