המשרד לשוויון חברתי, הרשות לקידום ועדת האשה, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת וקואליציית ארגוני נשים שותפים למתווה חדש להעלאת גיל הפרישה לנשים, שבמסגרתו יתוקנו גם עיוותים בשוק העבודה, שאחראים לפערי השכר בין גברים ונשים. להערכת גורמים המעורבים במתווה, עלותו הסופית עשוייה להגיע למיליארד שקל לשנה - סכום שווה לסכום שייחסך למדינה כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה בשנתיים (בהבשלה מלאה).
מדובר בהסכמה ראשונה בין גורמי ממשלה, הכנסת וקואלייית ארגוני הנשים, אחרי קרוב ל-20 שנה שהממשלה מנסה לקדם את העלאת גיל הפרישה לנשים. עם זאת, בדרך ליישום המתווה עומדים הפעם לא רק שיתוק פוליטי - אלא גם שר אוצר לעומתי.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן פנתה כבר בחודש שעבר לשר האוצר ישראל כ"ץ וביקשה להציג לו את המתווה, אך כ"ץ מתעלם מפניותיה. גורמים בסביבת שר האוצר אמרו ל"גלובס" כי "עדיף לשרה כהן לעסוק בענייני משרדה הזקוקים לטיפול דחוף, ולא בענייני משרדים אחרים היודעים לטפל היטב בתחומי אחריותם".
● בארגוני הנשים תומכים במתווה לגיל הפרישה, אבל לא כולן אופטימיות
הקרנות הוותיקות סובלות
נזכיר כי האוצר מנסה כבר שנתיים לקדם את העלאת גיל הפרישה לנשים, ללא הצלחה.
במקביל לוחץ שר האוצר על הממונה על שוק ההון, משה ברקת, לדחות פעם נוספת (שלישית במספר) את הקיצוץ הרוחבי המתחייב בגמלאות החוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות. החישובים האקטואריים של הקרנות התבססו על כך שגיל הפרישה לנשים יועלה ל-64 החל מ-2018, המבוי הסתום בנושא מכניס אותן לגירעון שהולך ותופח.
לא רק זכויות החוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות נמצאות בסכנה בשל אי-העלאת גיל הפרישה. הוצאות המוסד לביטוח לאומי על קצבאות זקנה גבוהות בכמיליארד שקל לשנה יותר מהמתוכנן, כתוצאה מכך שגיל תחילת התשלום של קצבאות הזקנה לנשים עומד על 62 ולא על 64.
הרוח החיה מאחורי המתווה הנוכחי היא מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי יעל מבורך. עבור מבורך מדובר בסוג של סגירת מעגל לאחר שבתפקיד קודם שלה, כסגנית הממונה על התקציבים באוצר, ניסתה להגיע למתווה מוסכם ללא הצלחה. שר האוצר דאז משה כחלון גנז את המלצות הוועדה הציבורית שמינה, לנוכח התנגדות חברות הכנסת שלי יחימוביץ', זהבה גלאון ואורלי לוי שהצטרפו לארגוני הנשים שהסתייגו מהמתווה.
הפעם החלו כהן ומבורך את העבודה אצל ארגוני הנשים והגיעו איתן להסכמות. עיקרי ההצעה היא הסכמה להעלאה הדרגתית של גיל הפרישה ל-64 (על-פני 10 שנים) בתמורה לחבילת פיצוי לנשים מבוגרות שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה, ביטול עיוותים בשוק העבודה בגילאים צעירים ופיתרון לבעיית עקרות הבית.
הגדלת פריון ושוויון
מדובר, בין היתר, על חינוך חינם לפני גיל שלוש, על חופשת לידה להורה השני של ארבעה שבועות שתינתן לאחר שההורה הראשון ימצה את חופשת הלידה שלו. העלויות הכבדות של המתווה הן בחינוך החינם, שמחייב בניית 7,500 מעונות יום. לדברי השרה כהן ניתן לפרוס את המתווה ולבצע אותו בהדרגתיות.
העלויות של המתווה החדש עשויות להסתכם בסכום מרבי של 10 מיליארד שקל, שאותו ניתן לפרוס על-פני 10 שנים. המספר הזה נשמע מבהיל, אבל הרבה פחות אם מביאים בחשבון את החיסכון הישיר בעלויות לביטוח הלאומי, שיגדל בהדרגה ככל שגיל הפרישה יועלה ויגיע בהבשלה מלאה לכמיליארד שקל לשנה.
לצד התועלות האלה יש למנות את הגדלת הפריון ושיעורי התעסוקה במשק, הגדלת הגמלאות לנשים המבוטחות בפנסיה צוברת ואחרון אחרון את ביטול הקיצוץ בקצבאות לעמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות.
"למדנו את כל הניסיונות שנעשו ובאנו עם רעיון אחר", מספרות כהן ומבורך, "יש את הנשים שעבורם העלאת גיל הפרישה זה נטו פגיעה. בנקודה הזו יש הסכמה על מה שגפני הציעה בזמנו בשני הבדלים: יש ויכוח לגבי הפיצוי, אם לתת להן 600 ימים של דמי אבטלה, כמו שגפני מציע, או 250, כפי שהאוצר מוכן לתת. נצטרך לסכם על מספר כלשהו באמצע. הבדל נוסף הוא קצבה חליפית לקבוצת נשים שיצאו משוק העבודה שיקבלו מענה יותר ממוקד. אבל בסוף זה חבילה מקיפה וטובה לנשים מבוגרות - העלאת גיל הפרישה בהדרגה עד גיל 64 ושני הנדבכים הנוספים שזה שוק עבודה שוויוני יותר ופיתרון לבעיית עקרות הבית".
מי מרוויח ומי מפסיד מהעלאת גיל הפרישה לנשים
מהעלאת גיל הפרישה לנשים צפויות להפגע שתי קבוצות של נשים, המהוות ביחד כ-45% מכלל הנשים בשנתון. הראשונה היא של נשים עובדות בשכר נמוך, שזקוקות לקצבת הזקנה כמקור להשלמת הכנסה. הקבוצה השנייה היא של נשים שהפסיקו לעבוד בגיל מאוחר ונפלטו למעשה משוק העבודה - עבור הקבוצה הזו קצבת הזקנה היא מקור הכנסה עיקרי. שתי הקבוצות אגב הן בגודל די דומה של 22%-23% מסך השנתון.
לעומתן צפויות להרוויח מהעלאת גיל הפרישה נשים עובדות שמרוויחות שכר גבוה יחסית. עבודה שערכה חטיבת המחקר בבנק ישראל הראתה כי כל שנת עבודה נוספת על חשבון הפנסיה שעובדות נשים אלו, תגדיל את קצבת הפנסיה שלהן ב-8%-9%.
הקבוצה הרביעית, של עקרות בית נשואות שאינן עובדות, אמורה להיות אדישה להעלאת גיל הפרישה. חברות הקבוצה הזו, המונה כ-12% משנתון הנשים, מתחילות לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי רק בגיל 69. המתווה החדש מציע לאפשר לנשים אלה לבחור במסלול שבו יוכלו להקדים את תחילת קבלת קצבת הזקנה לגיל 64 תמורת הפרשה חודשית קבועה לביטוח הלאומי.
ממשרד האוצר נמסר כי "נושא גיל הפרישה לנשים מטופל ע"י משרד האוצר על כל היבטיו, מתוקף האחריות המוטלת עליו, תוך כדי קשר עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל ארגוני נשים שתומכים ומתנגדים להעלאת גיל הפרישה לנשים, דוגמת ח"כ מירב מיכאלי, פרו' קרנית פלוג ואחרים. כל גורם רשאי להעביר את הצעותיו".
עיקרי המתווה
● גיל הפרישה לנשים יועלה מ-62 ל-64 במהלך שייפרס על-פני עשר שנים
● המדינה תעניק חבילת הטבות ופיצויים לנשים בגילאי 55 פלוס שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה
● יונהג חינוך חינם לפני גיל 3
● חופשת לידה לבני זוג בת ארבעה שבועות לאחר שבעת השבועות הראשונים
● יתאפשר לעקרות בית נשואות להקדים את תחילת קבלת קצבת הזקנה מגיל 69 כיום לגיל 64 תמורת הפרשות לביטוח הלאומי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
