קו המשווה | פרשנות

מתגבר החשש מפני נשיא מבודד, מריר ונקמן עם אצבע על הכפתור האדום

שמועות מתהלכות על תוכנית של הימין הקיצוני לחזור ולתקוף את וושינגטון ערב השבעתו של ביידן • הן מעניקות רקע לחרדה עמוקה מפני כוונותיו של טראמפ בימי נשיאותו האחרונים • המנהיגה הבולטת ביותר של הדמוקרטים ביקשה מהרמטכ"ל להבטיח שהנשיא לא יוכל לשגר את הטילים הגרעיניים

חייל מארינס נושא את "הפוטבול" עם הצפנים לפצצות הגרעין / צילום: Reuters, Kevin Lamarque
חייל מארינס נושא את "הפוטבול" עם הצפנים לפצצות הגרעין / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

כבר 90 שנה שלא ברור מדוע אמריקה צריכה לחכות כל כך הרבה זמן להעברת השלטון: חודשיים וחצי מאז סוף עונת ההצבעה. ההמתנה הזו מורטת עכשיו את עצביה של ארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ איבד את הלגיטימיות שלו, איבד את דרך הארץ ואת יראת הכבוד אפילו מצד חברי הקבינט שלו.

באופן חסר תקדים לחלוטין, כמעט נגד השכל הישר, הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים עומד להתחיל, כנראה היום (ב'), את ההליכים הידועים באנגלית כ"אימפיצ'מנט", זאת אומרת החלטה להגיש כתב אישום נגד הנשיא לשם העמדתו למשפט הדחה בסנאט. (אני משתמש במלה האנגלית, מפני שאין לה תרגום נוח לעברית. "אימפיצ'מנט" אינה הדחה. היא רק מתחילה תהליך משפטי של הדחה).

איש לא התנסה באימפיצ'מנט בין 1867 ל-1998. והנה, בתוך שנה אחת, מתחוללים שני סיבובים של אימפיצ'מנט נגד אותו הנשיא עצמו. המשבר המערכתי בארה"ב הוא עצום ממדים. הנוסחה החוקתית שעליה תפארתה של אמריקה - 230 שנה ללא שינויים מהותיים - עומדת עכשיו במבחן חסר תקדים; או אולי אינה עומדת בו.

הסיוט של 1932 חוזר

לפני 90 שנה, לאחר הבחירות של 1932, ארה"ב התקרבה להתמוטטות פיננסית. בעיצומו של השפל הגדול, קו האשראי יבש, אנשים הסתערו בפאניקה על הבנקים, שסגרו את שעריהם; הנשיא הרפובליקאי המובס, הרברט הובר, והנשיא הדמוקרטי המיועד פרנקלין רוזוולט, לא דיברו ביניהם ולא היו מסוגלים לשתף פעולה. אז ההמתנה הייתה ארוכה יותר, והנשיא החדש הושבע רק בתחילת מרץ. בקושי ניכר הוא הצליח להרגיע את דעת הקהל ולמנוע התמוטטות.

עתה, שוב, המובס והנכנס אינם מדברים; החלטות אינן מתקבלות; ביום ו', המגפה הרגה 4,000 אמריקאים והדביקה 300 אלף; וביום ד' שעבר, העולם צפה בפה פעור בפלישת "פטריוטים" תומכי טראמפ אל גבעת הקפיטול. אפילו רפובליקאים היו רוצים שהפרק הזה ייסגר. הדמוקרטים רוצים גם לסגור וגם להעניש.

אין זמן להדיח, אבל...

יש הליך פרלמנטרי, המאפשר לבית הנבחרים לדלג על תהליך השימועים בוועדה, ולהצביע מיד על אימפיצ'מנט. לדמוקרטים יש רוב קטנטן בבית התחתון של הקונגרס, ויתכן שקומץ של רפובליקאים יתמכו בהם. אבל אין די ימים בלוח השנה כדי לנהל משפט הדחה בסנאט.

עד ה-20 בינואר, הרפובליקאים הם השולטים בסדר היום של הסנאט. הם אינם יכולים למנוע את המשפט, אבל אין כל סיבה להניח שהם יזרזו אותו, או יתמכו בהדחה. מעולם לא נמצא רוב של שני שלישים בסנאט להדחת נשיא.

למרבה העניין והמוזרות, משפט יכול להיערך גם לאחר שכהונתו של טראמפ תגיע אל קיצה. או אז כמובן אי אפשר להדיח אותו, אבל אפשר להרשיע ולאסור עליו לחזור ולכהן בנשיאות אי פעם בעתיד. כאמור, הסבירות אינה גדולה, אלא אם כן יחול שינוי דרמטי בכיוון נשיבת הרוח בארה"ב בימים הבאים.

תהליך האימפיצ'מנט, אם ייפתח, יהיה סמלי מעיקרו. מטרתו העיקרית תהיה להציג את הפשעים המיוחסים לנשיא, להוקיע אותם ולתבוע את ענישתו. הפשע העיקרי, אולי היחיד, בכתב האישום יהיה כנראה הסתה למרי.

טיוטה אחת, מאת ציר הקונגרס הדמוקרטי, ג'יימי ראסקין (מרילנד), מגדירה את פשעי הנשיא במלים הבאות: "הוא העמיד בסכנה את שלמות המערכת הדמוקרטית, שיבש את תהליך העברת השלטון בדרכי שלום, וסיכן את אחת מרשויות השלטון. על כן, כנשיא, הוא מעל באמון וגרם פגיעה של ממש בעם של ארה"ב".

שאול המלך ודונלד הנשיא

אימפיצ'מנט הוא אמצעי מיידי של פריקת זעם. אבל הוא אינו מועיל לשיכוך חרדה. עניינה של החרדה הוא גלוי: איש אינו יודע את מניעיו של דונלד טראמפ, או את מצבו הנפשי בימים האלה. חובבי מטאפורות מוזמנים להרהר בשאול המלך, לאחר שנודע לו כי כתרו עומד להילקח ממנו. הוא התמלא תערובת של צער, חרון, רחמים עצמיים ואגרסיביות. התנהגותו האישית והמדינית הושפעה בהתאם.

הנשיא דונלד טראמפ שלא נראה בימים האחרונים / צילום: Associated Press, Alex Brandon
 הנשיא דונלד טראמפ שלא נראה בימים האחרונים / צילום: Associated Press, Alex Brandon

תהיה הדעה על ארבע שנות נשיאותו של טראמפ אשר תהיה, ברור למדי שבשבועות האחרונים התמעטה השליטה העצמית שלו והתמעט עניינו בניהול הממשלה. הוא שקע ראשו ורובו בניסיון להפוך על ראשן את תוצאות הבחירות.

נאום ההסתה שלו ביום ד' שעבר היה שזור ברמזים דקים ועבים, שחסידיו צריכים להשתמש בכוח כדי "להציל את הרפובליקה". לאחר שהם פלשו אל הקפיטול, הוא סירב לקרוא להם לסגת, אלא לאחר שכלו כל הקיצים. הוא נמנע מלשלוח את המשמר הלאומי להגן על הקונגרס, אלא לאחר שתומכיו פינו את הקפיטול. הוא סירב לקבל את תוצאות הבחירות במפורש גם לאחר שהקונגרס אישר אותן. הוא הודיע שיחרים את מעמד ההשבעה של יורשו, משהו ששום נשיא לא עשה מאז 1869.

גירוש טראמפ מטוויטר, ביום שבת, דחק אותו אל פינה לא מוכרת. הוא מעולם לא חסר שופר. את תיסכולו הוא נהג להביע בציוצים, או בציוצי-ציוצים. הוא עשה כן בתכיפות גוברת בימי משבר. אפשר לטעון שטוויטר העלה אותו לגדולה. נשיאותו היתה שרשרת בלתי פוסקת של ציוצים. באמצעות טוויטר הוא פיטר חברי קבינט, והודיע על פריצות-דרך מדיניות ועל סנקציות. הוא עכשיו מבודד ומוקצה מחמת מיאוס, לפחות בעיניהם של אדריכלי המדיה החברתית ומפעיליה. הוא תמיד תיעב אותם, ותמיד איים עליהם; אבל הוא השתמש בהם לטובתו.

"האם זה יחזור ויקרה?"

לצד גירושו מטוויטר עומדות ההתפטרויות מממשלו. שתי הנשים הבולטות ביותר בקבינט שלו, שרת התחבורה ושרת החינוך, פרשו למחרת ההתקפה על הקפיטול ובקשר מפורש איתה. שרת התחבורה, איליין צ'או, היא אשתו של מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט. שתיהן כיהנו בקבינט מיומו הראשון. שרת החינוך, בטסי דבוס (DeVos), היתה בעלת ברית אידיאולוגית נאמנה של הנשיא, שנואת-נפשו של השמאל. אחיה, אריק פרינס, קצין קומנדו לשעבר, הוא המייסד של 'בלאקווטר', המספקת שירותים צבאיים לכל דיכפין ("שכירי חרב", בלשון מבקריו).

גם ראש הסגל לשעבר של הנשיא, מיק מאלווייני, איש הימין הנוקשה של המפלגה הרפובליקאית, התפטר מכהונתו הנוכחית, כשליח מיוחד של ארה"ב בצפון אירלנד. "לא לזה התגייסנו", הוא אמר על כיבוש הקפיטול בידי הימין הקיצוני. "התגייסנו כדי להחזיר לאמריקה את גדולתה. התגייסנו כדי להוריד מסים ולצמצם את הפיקוח. לנשיא יש רשימה ארוכה של הצלחות, שבהן אנחנו רשאים להתגאות. אבל כל זה הלך אתמול לכל הרוחות, ואני חושב שהצדק עם אלה השואלים, 'איך זה קרה?'" (הוא דיבר בראיון עם רשת הטלוויזיה הפיננסית CNBC).

האם הרמטכ"ל התבקש לא לציית למפקד העליון

בזה בדיוק העניין, וזה מקור החרדה. מאין לנו תשובה ברורה על "איך זה קרה", אין לנו תשובה ברורה על "האם זה יחזור ויקרה".

ביום ו', הדמוקרטית רבת הכוח ביותר בוושינגטון, יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, הרימה טלפון לגנרל מרק מילי, יושב ראש המטות המשולבים של צבאות ארה"ב (למעשה, רמטכ"ל), כדי לשאול אותו מה אפשר לעשות כדי להבטיח את אמריקה מפני ניסיון של הנשיא להשתמש ב'פוטבול' שלו. בעגה הביורוקרטית זה הכינוי לאוסף של צופני-שילוח לטילים גרעיניים, אשר איש מארינס נושא ליד הנשיא לכל מקום שהוא הולך.

איננו יודעים מה בדיוק השיב הגנרל. חרדה כפולה כרוכה בשיחה הזו: החרדה שנשיא לא-יציב, מר ושומר טינה ישתמש לרעה בכוחו; והחרדה מפני עצם הבקשה, במפורש או ברמיזה, מקצין-הצבא הבכיר ביותר בארה"ב לסרב לפקודה אפשרית מן המפקד העליון. סירוב כזה, מוצדק או לא מוצדק, יהיה שקול כנגד מרידה. הייתכן שהברירה האמריקאית עכשיו היא בין אבדן שליטה לבין הפיכה צבאית?

מי פילל ומי מילל.

הדרך הקלה ביותר לסלק את טראמפ היא באמצעות התיקון ה-25 לחוקה, המאפשר לסגן הנשיא ולרוב של חברי הקבינט להעביר את הנשיא מכהונתו באופן זמני. "זמני" יהיה ארוך מספיק כדי לחלץ את הפוטבול מידיו עד 20 בינואר. אבל אין כל סיבה להניח בינתיים, שמייק פנס ייתן את ידו לסילוק הנשיא, שהוא הרעיף עליו דברי חנופה בלתי פוסקים במרוצת ארבע השנים האחרונות.

הנהלת טוויטר הודיעה במהלך השבת, שהיא גילתה חילופי מסרים על תכנית של הימין הקיצוני לחזור לתקוף יעדים בוושינגטון ב-17 בינואר. אולי אין לזה שחר, ואולי יש. בהיעדר ידיעה יש חרדה. חרדה עמוקה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988