ההבטחה של המיזוג בין נקסטג'ן וסנטק לשוק אבחון הקורונה

סנטק פיתחה מעין "ינשוף" המבוסס על חיישן בטכנולוגיה חדשה, אשר מודדת את תנועת היונים בתוך שדות חשמליים • "כשנכנסנו לתחום הקורונה הבנו שיש הרבה בדיקות קורונה ואפילו מספר חברות שעובדות על מוצר נשיפה. אנחנו נהיה אלה שמתמחים באיסוף המידע, שיאפשר לקשר בין סמנים שונים בגוף לבין המצב המאובחן"

הניסוי של סנטק בבית החולים שמיר / צילום: אורן אביבי
הניסוי של סנטק בבית החולים שמיר / צילום: אורן אביבי

לאחר שנים כשלד בורסאי, נראה שנקסטג'ן סוף סוף מצאה את הכלה שלה. באפריל 2020 הודיעה החברה על כוונתה למזג לתוכה את חברת Scentech אשר מפתחת בדיקות קורונה בנשיפה. המוצר של סנטק נמצא בניסויים בבית חולים בישראל. לאחרונה הודיעה החברה כי בנוסף לאבחון קורונה, היא תוכל גם לבדוק האם החיסונים נגד קורונה מובילים לפיתוח נוגדנים.

בעקבות ההודעה על המיזוג הצפוי, החלה מניית נקסטג'ן לעלות באפריל, ואחרי עלייה של כ-1100% שרובה בחודשים האחרונים, היא שווה כ-122 מיליון שקל. החדשות האחרונות של החברה שהזניקו את המניה היו העובדה שרכשה, עוד לפני המיזוג המיוחל עם סנטק, טכנולוגיה רפואית אחרת (המוצר Eyepen של חברת ערך פיננסים, לשעבר אינסוליין), אשר מאפשרת לה לשוב ולהגדיר את עצמה כחברת מו"פ במקום כחברה דלת פעילות, ולחזור להיסחר ברשימה הראשית בתל אביב. הודעה משמעותית נוספת הייתה על מינוי הדירקטור יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי.

בדיקות קורונה בנשיפה של סנטק / צילום: אורן אביבי
 בדיקות קורונה בנשיפה של סנטק / צילום: אורן אביבי

נקסטג'ן מוחזקת על ידי הציבור ללא בעלי עניין מרכזיים, ומנוהלת היום על ידי היו"ר שלום לפידות (מנכ"ל אי.די.יב לשעבר) והמנכ"ל יניב חברון (לשעבר הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס), שהם גם בעלי סנטק. הם הפכו למנהלי נקסטג'ן באפריל, לאחר שהובילו קבוצת משקיעים לרכישת 30% מידי נקסטג'ן מחברת קפיטל פויינט, מחזיקת המניות הגדולה והותיקה בשלד. את ההשקעה הובילה פיור קפיטל, שמאז כבר אינה בעלת עניין בחברה.

בתקופה הזו ידעה החברה גם דרמה, סכסוך בין בעלי המניות של סנטק. בעל המניות סטיב ברמייסטר טען כי חברון ולפידות פעלו בניגוד אינטרסים במהלך המיזוג, ואף סיפקו מידע מטעה בדיווחים של החברה. חברון השיב כי הדברים חסרי אחיזה במציאות, והם נובעים מ"מסע האיומים שאתה מנהל כנגד החברה וכנגדי באופן אישי מזה מספר שבועות".

במכתב טען חברון כי ברימייסטר זייף השקעה בחברת סנטק, אך לא העביר את הכספים בפעול, וכי הוא מציג את עצמו כמנכ"ל סנטק אף שהדבר אינו נכון. לאחר שמניית החברה צנחה בעקבות הדברים הללו, היא שבה והתאוששה ומעבר לכך. ולפני כמה שבועות הסתיים הסכסוך בפשרה במסגרתה ניתנה תמורה לברמייסטר, במזומן ומניות, עבור חלקו בהקמה וניהול של סנטק. הסכם הפשרה שחרר את המניה לעליות שראינו בשבועות האחרונים.

אז מהי בעצם ההבטחה של סנטק לשוק אבחון הקורונה?

"אנחנו חברה לדיאגנוסטיקה בנשיפה", מספר המנכ"ל יניב הברון. "המבוססת על כמעט 10 שנים של מחקרים בחברות קודמות, שאנחנו יישמנו כדי לפתח בדיקות לזיהוי וירוסים או סרטן השד. הטכנולוגיה התפתחה, אבל לשווק את המוצר לבתי חולים וחברות ביטוח, זה היה יקר וקשה. הסיפור של הקורונה פתח את הדלת".

החברה פיתחה מעין "ינשוף" המבוסס על חיישן בטכנולוגיה חדשה, אשר מודדת את תנועת היונים בתוך שדות חשמליים. כתוצאה מכך מתקבלת יכולת לזהות כימיקלים שונים, יכולת שפותחה על ידי החברה גם עבור השוק הרפואי וגם עבור התעשייה.

חברון: "כשנכנסנו לתחום הקורונה הבנו שיש הרבה בדיקות קורונה ואפילו מספר חברות שעובדות על מוצר נשיפה, ושאף אחת מהחברות בתחום לא תהיה השליטה היחידה בשוק. לכך החלטנו שאנחנו נהיה אלה שמתמחים באיסוף המידע, שיאפשר לקשר בין סמנים שונים בגוף לבין המצב המאובחן. היתרון שלנו הוא לא באיך שעושים את החיישנים. יש כל מיני דרכים לעשות חיישנים ומכשירי "ינשוף", וחברות רבות שעושות זאת, בין היתר בשוק הישראלי, ואפילו יותר מאחת שעוסקת בקורונה. אבל זה לא התפתח בגלל שהצורך לא קיבל את ההכרה של השוק. זאת למרות שהוא יכול להתאים לבדיקה של תרופות חדשות, לזהות זיהומים נרכשים בבתי חולים, ניטור תגובה של חולים לטיפולים בזמן אמת - זה העתיד".

חברון מציין כי החברה אפיינה בעבר את התרכובות בנשימה המעידות על סרטן, שחפת ואיידס. "ובעתיד נחזור לעולמות התוכן האלה. כעת, כאמור, ישנה הקורונה, וניסוי שנערך בבית חולים מאיר הראה כי הינשוף יודע להבדיל בין חולים לבריאים, והכוונה היא להגיע ליעד של 4,000 נבדקים". התשובה מתקבלת תוך מספר דקות.

בשוק היום קיימות בדיקות המזהות את וירוס הקורונה בדיוק רב, בדיקות ה- PCR המזהות ממש את הגנים של הווירוס, אך מורכב מאוד להפוך אותן למהירות וזמינות. לעומת זאת ישנן בדיקות מהירות, שבוחנות למשל אנטיגנים, את התגובה של מערכת החיסון למחלה, והן פחות מדויקות, אבל יותר מהירות.

סנטק בודקת חומרים שמאפיינים את תגובת הגוף למחלה וגם תרכובות שמקורן בנגיף עצמו, כך מסבירה קרן אור עמר, מנהלת המחקר הקליני של החברה, בעבר מנהלת השיווק הרפואי של פנאקסיה: "ככה אנחנו יכולים להבחין במקביל גם בין קורונה למחלות אחרות וגם בין חולים עם ובלי תסמינים". הרכיבים האלה שניתן לחוש באמצעות הינשוף והם גם מבדלים חולי קורונה מחולים אחרים, הם הביומרקרים של המחלה, והחברה מאמינה שהם יהיו הקניין הרוחני יוצא הערך שלה.

"אנחנו זהירים מלומר מהי רמת הדיוק, כי הניסוי עוד לא נגמר", אומר חברון, "אבל אנחנו מאמינים שנוכל לבצע בדיקות שיבחינו גם בקורונה עם מוטציה ולהבדיל אותן ממחלות נשימה אחרות". חברון מדגיש כי הקורונה היא כרטיס כניסה. "ברגע שאנשים יתרגלו לנשוף בשדות התעופה ולהתייחס לתוצאות הללו כקבילות, נוכל לאמץ את השיטה הזו גם לאבחון מחלות אחרות ותהליכים אחרים בגוף שהם לא נורמליים".

הבדיקה יכולה להיות מהירה וביתית?
חברון: "אין היום ינשוף שניתן לנשוף לתוכו בבית והוא נותן תוצאה ברמה של מעבדה. צריך להשקיע בזה עשרות מיליוני דולרים. לכן אנחנו מרוכזים בפיתוח הביומרקר, ומקווים שנוכל בהמשך להתאים אותו למגוון מכשירים. היום המכשירים שיכולים לעבד את הבדיקה שלנו, מגיעים למחיר של עד 100-150 אלף אירו למכשיר, כלומר זה רלוונטי רק לגורם מרכזי שיקנה אותם כדי לבדוק הרבה אנשים. טכנולוגית, אין סיבה שהמחיר לא ירד לכמה מאות דולרים ומטה, אבל עד היום לא היה לשוק מספיק תמריץ כדי ליצר מוצר כזה. אם הקורונה היא התמריץ, ובעיית הביומרקרים נפתרה - על ידנו, אז החברות ייצרו מכשירים זולים".

אתם הולכים עם הבדיקה עצמה ל- FDA?
עמר: "אנחנו מעריכים כי נגיש את הבדיקה ל-FDA בעוד שלושה חודשים, אחרי שנסיים את הניסוי. אנחנו משווים את הבדיקה שלנו ל-PCR, ואחר כך נראה שאנחנו יותר טובים".

החברה יצאה למחקר מיוחד שתפקידו לבחון האם המתחסנים מציגים נוגדנים. חברון: "ראינו נבדקים עם נוגדנים וגם עם תסמינים שלא היו חיוביים בבדיקת PCR, לכן אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לזהות חולים לפני שבדיקת PCR מזהה אותם. מצאנו גם סמנים ביולוגיים לחיסון עצמו - הרכיבים שאנחנו מודדים משתנים בין טרום החיסון, אחרי החיסון ואחרי המנה השנייה".

תייצרו את המכשיר בעצמכם?
חברון: "עם ספק חיצוני. לא נתחיל בבניית שרשרת היצור עד ההגשה ל-FDA".

המיזוג של סנטק לתוך נקסטג'ן עדיין לא התרחש. על פי ההסכם, שכבר נחתם סופית אך עדיין לא בוצע, בעלי המניות של סנטק יקבלו מניות שיהוו בערך שני שלישי משווי החברה, כך שמחיר מניית נקסטג'ן היום מקנה לחברה הממוזגת שווי של 390 מיליון שקל.

כאמור, השבוע עלתה החברה לרשימה הראשית אחרי שביצעה הנפקה פרטית למשקיעים פרטיים וגייסה כ-4.4 מיליון שקל ואחרי שרכשה את הפעילות eyepen מערך פיננסים, אשר מאפשרת לה להגדיר את פעילותה כפעילות מו"פ, באופן המקל על תנאי הקליטה שלה לרשימה הראשית. המוצר נרכש תמורת מניות. חברון מציין כי החברה בהחלט מתכוונת לפתח את eyepen לצד הפעילות שלה בשוק הקורונה. מדובר במכשיר שפותח על ידי חברת אינסוליין שנסחרה בתל אביב ונרכשה על ידי ערך פיננסים.

המכשיר מאפשר לחבר כל מזרק אינסולין קלאסי ולהפוך אותו למזרק חכם, אשר מתעד את הזריקות ומאפשר למשתמש לקיים יומן טיפולים ולקשר אותו למצב הסוכר שלו בפועל, כדי לטייב את הטיפול. כיום קיימות בשוק טכנולוגיות יותר מתוחכמות לתיעוד רמות הסוכר, אך ייתכן שהמוצר יהיה רלוונטי לשווקים פחות מפותחים או לתחומים שאינם סוכרת.

צרו איתנו קשר *5988