איך יושפעו ההליכים נגד שטיינמץ בישראל מהרשעתו בשווייץ

המיליארדר, שנגדו מתנהלים הליכים פליליים בשלוש מדינות, נידון לאחרונה לחמש שנות מאסר הן בשווייץ והן ברומניה בשתי פרשות שונות • גלובס בוחן את מצבו המשפטי, היכן ירצה מאסר, ומהי ההשפעה של ההרשעה בשווייץ על חקירתו באותה פרשה בישראל

בני שטיינמץ בשווייץ. מתכוון לערער / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE
בני שטיינמץ בשווייץ. מתכוון לערער / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE

"בני שטיינמץ הוא פחדן ולא חש ייסורי מצפון כשעירב את חבריו במעשיו", כך טען התובע השווייצרי במשפטו של המיליארדר בני שטיינמץ, שהסתיים בסוף השבוע בהרשעתו במתן שוחד ובעונש מאסר בן חמש שנים וקנס של 50 מיליון פרנק שווייצרי.

בית המשפט בז’נבה קבע כי שטיינמץ וחברת BSGR (Benny Steinmetz GroupResources) שבשליטתו היו מעורבים במתן שוחד בסכום של 10 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר, לנסנה קונטה, שהלך לעולמו בשנת 2008 ולאשתו הרביעית ממדי טורה. זאת, בתמורה לקבלת הזכויות על המכרה בסימנדו שבגינאה, שנחשב לאחד ממרבצי עפרות הברזל הגדולים בעולם.

עונש המאסר מתווסף לעונש מאסר נוסף בן חמש שנים שהוטל על שטיינמץ ברומניה לפני חודש בגין הונאת קרקעות יחד עם יועץ התקשורת טל זילברשטיין. בזמן ששטיינמץ נאבק משפטית בהרשעה ברומניה, הוא ייאלץ להמשיך ולנהל מאבק גם בשווייץ בתקווה לנקות את שמו.

במקביל מתמודד שטיינמץ עם חקירה בישראל בפרשת השוחד לנשיא גינאה, שבה הורשע בשווייץ. גלובס בוחן את מצבו המשפטי של שטיינמץ, היכן הוא אמור לרצות את מאסרו ומהי השפעת הרשעתו בשווייץ על חקירתו בישראל באותה פרשה.

מצבו של שטיינמץ בעייתי יותר ברומניה מאחר ששם מדובר בערכאה סופית, ולמעשה בפסק דין חלוט. עם זאת, שטיינמץ ממשיך להיאבק בכל דרך אפשרית, הן באמצעות פנייה נוספת לבית המשפט העליון הרומני והן באמצעות פנייה לערכאה בינלאומית. זאת, בטענות להליך לא הוגן.

בשוויייץ הורשע שטיינמץ בבית משפט בז’נבה בערכאה הראשונה, ובכוונתו לערער לערכאת הערעורים (המקבילה לבית המשפט המחוזי) ולהגיע עד לבית המשפט העליון השווייצרי. לשטיינמץ 20 ימים להגשת הערעור.

טל זילברשטיין. הורשע עם שטיינמץ ברומניה / צילום: אמיר גוטפריד
 טל זילברשטיין. הורשע עם שטיינמץ ברומניה / צילום: אמיר גוטפריד

הליכים יעילים

מהם סיכוייו של שטיינמץ להביא לזיכויו בערכאת הערעור בשווייץ? שיטת המשפט השווייצרית מבוססת על שיטת המשפט הקונטיננטלית ושונה במידה רבה מהשיטה הישראלית. עו"ד יהודה לנדא מנהל סניף ציריך של משרד עורכי הדין רוזנברג אברמוביץ שנלר (Rosak), מסביר כי ערכאת הערעור בשווייץ לא נסמכת על ממצאים עובדתיים של בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר, כפי שנהוג בישראל. המשעות היא שערכאת הערעור עשויה להתערב בקביעת העובדות ולא רק ברמה המשפטית. זאת, באופן המעלה את סיכויי הערעור של שטיינמץ.

מצד שני, מסביר עו"ד לנדא, כי בניגוד למצב בישראל, שבמסגרתו המשטרה חוקרת והפרקליטות מעמידה לדין, בשווייץ הפרקליטות מלכתחילה מנהלת את החקירה, עושה זאת ביסודיות ותוך מתן הגנה על זכויות החשוד. כך, שלדבריו, לבתי המשפט נטייה טבעית להסתמך על הראיות המוגשות, לצד הסמכות לקבוע אחרת.

שלב ההוכחות במשפט של שטיינמץ בשווייץ נפתח ב-11 בינואר והסתיים בתוך שבועיים, סד זמנים שלא מוכר במערכת המשפט בישראל. בתי המשפט בארץ מנהלים משפטים הנמשכים לכל הפחות חודשים ולעיתים קרובות גם שנים, בוודאי כאשר מדובר בפרשות חמורות ומורכבות.

לדברי עו"ד לנדא, "ההליכים המשפטיים בשווייץ הם יעילים, מתנהלים מיום ליום (בדרך כלל) ופסקי הדין ניתנים במהירות יחסית. הענישה (בהכללה) קלה יותר מאשר בישראל, ובתי הכלא הם בסטנדרט גבוה בהרבה עם דגש ניכר על שיקום". כך, למשל, קובע החוק השווייצרי כי פסק הדין יינתן ככלל בתוך חמישה ימים מסיום שמיעת התיק ולרוב בתי המשפט לא סוטים מכלל זה.

משך הזמן הקצר של ההליך המשפטי בשווייץ קשור גם לעובדה שלא נשמעו עדים למעט הנאשמים עצמם שהעידו במשך שעות. זאת, לאחר שהעדים שזימן שטיינמץ לא התייצבו. הרשעתו של שטיינמץ התבססה על ראיות שהגישה התביעה ללא שמיעת העדים במשפט, כפי שנהוג במשפט בשווייץ. לעומת זאת, בישראל, שמיעת עדים וחקירתם הנגדית היא אחת הדרכים המרכזיות לגילוי האמת.

לדברי עו"ד לנדא, "לפי חוקי שווייץ, יש לבית המשפט שיקול-דעת להסתפק בעדויות שנגבו טרם המשפט והוא אינו חייב לשמוע עדויות בעצמו או לאפשר חקירה נגדית בפניו". לפיכך, הוא מסביר, בית המשפט בשווייץ רשאי להסתמך על עדות שניתנה בחו"ל מכוח כללי העזרה ההדדית בין המדינות, כאשר לנאשם זכות לנוכחות עורך דין בעת חקירה משטרתית.

בהתאם למשפט הקונטיננטלי הנהוג בשווייץ, זכויות החשודים נשמרים במהלך החקירה באופן שניתן לעשות שימוש בחקירות גם ללא עדות העד בבית המשפט. העדים שעליהם התבסס בית המשפט השווייצרי נחקרו נגדית על-ידי עורך דין מטעמו של שטיינמץ בשלב החקירה.

לפי פרסום בתקשורת זרה, במהלך החקירה אחד העדים בפרשה - עופר קרז’נר, משקיע אוקראיני ישראלי ושותף עסקי לשעבר של שטיינמץ - נחקר על-ידי התובע השווייצרי קלאודיו מוסקטו יחד עם שטיינמץ. השניים מסרו פרטים שונים בעניינים שבלב האישום ותקפו אחד את השני. שטיינמץ טען כי קרז’נר משקר ולא בריא בנפשו, ואילו קרזנ’ר אמר "אני לא יודע אם הוא יותר שקרן או יותר ביליונר?".

שאלת התושבות

שטיינמץ נחוש להיאבק על חפותו בכל דרך משפטית אפשרית. כל עוד הוא משתף פעולה עם המשפטים המתנהלים נגדו בחו"ל, אין הכרח כי שווייץ או רומניה יגישו בקשה לישראל להסגרתו. במשפט ברומניה העיד שטיינמץ באמצעות "ווידיאו קונפרנס", ואילו במשפט בשווייץ העיד פיזית ונכח בדיונים. עם סיום מתן גזר הדין בשווייץ, הודיעו גורמים משפטיים כי הוא חופשי לעזוב את המדינה עד לבירור העניין בערכאה המשפטית הגבוהה יותר.

אם לאחר המאבק המשפטי בשווייץ וברומניה, יוותרו עונשי המאסר על כנם, נשאלת השאלה היכן ירצה שטיינמץ את עונשו ? האם בשווייץ, ברומניה או בישראל? ישראל לא מסגירה אזרחים שהם תושביה למדינה אחרת לצורך ריצוי עונש מאסר, אם התושב מבקש לרצות את עונשו בישראל. כך שאם שטיינמץ יבקש לרצות את העונש בישראל, תיבחן סוגיית התושבות שלו.

סוגיית התושבות של שטיינמץ תיבחן בעת ביצוע העבירות שבגינן הורשע. רשויות החוק בישראל יצטרכו לבחון היכן התגורר בשנים שבהן ביצע את העבירות. שטיינמץ התגורר במשך שנים בשווייץ ועד לשנת 2016. לצורך הכרעה אם שטיינמץ היה תושב ישראל בזמן ביצוע העבירות, יבחנו הרשויות בישראל אם שטיינמץ העביר את מרכז החיים שלו למקום אחר מחוץ לישראל, האם משפחתו עברה עימו והיכן מרבית הזיקות שלו.

לצד זאת, גם אזרח ישראלי שאינו תושב ישראל, יכול לזכות לריצוי עונשו בארץ. זאת, מאחר שהחוק מאפשר לשר המשפטים לפטור אותו מהדרישה של התושבות כדי לרצות את המאסר בישראל.

הרשעה כפולה?

כאמור, נגד שטיינמץ מתנהלת בישראל חקירה בפרשת השוחד לנשיא גינאה, שבגינה הורשע בשווייץ. הרשעתו של שטיינמץ בשווייץ משליכה, בין היתר, על הטענות שטען המיליארדר במהלך חקירתו בארץ בכל הנוגע לקשר שלו לחברת BSGR. שטיינמץ טען כי הוא רק מעניק לחברה שירותים, אך הוא אינו הבעלים שלה - וטענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט בשווייץ.

בתוך כך לגלובס נודע כי קיים הסכם בין ישראל לבין שווייץ, לפיו שטיינמץ לא יועמד לדין בארץ על עבירת השוחד לנשיא גינאה. זאת, אם יוחלט להעמידו לדין בפרשה בעבירות אחרות.

עיקרון ה"סיכון הכפול" אוסר על העמדה לדין בסיכון להרשעה של חשוד בגין אותו מצג עובדתי. אולם עיקרון זה לא חל אם מדובר בהעמדה לדין של החשוד על-ידי מדינה אחרת. כך שלפי המצב החוקי, ניתן להעמיד את שטיינמץ לדין על אותה פרשה בשתי מדינות שונות - כלומר אין מניעה להעמידו לדין גם בישראל בעבירה של שוחד בפרשת השוחד בגינאה.

עם זאת, גם אם פורמלית וחוקית ניתן לעשות כך, לא קיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין על שוחד לאיש ציבור זר, כשבשווייץ התנהל משפט זהה ואף נגזר עונשו לחמש שנות מאסר. במקביל, בשנים האחרונות מנהלים עורכי דינו של שטיינמץ מו"מ עם הפרקליטות לסיים את הפרשה יחד עם תביעה על תשלום מס בסכום של 4 מיליארד שקל.

באשר לשותפיו של שטיינמץ בפרשה הנחקרת בישראל - אשר אבידן נשיא BSGR, מיכל נוי ואבי לב רן ויועץ התקשורת טל זילברשטיין - לפרקליטות פתוחה הדרך להגיש נגדם כתב אישום. עם זאת, אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה אם להעמידם לדין תהיה האפשרות להעיד את העדים - בין אם ב"ווידיאו קונפרנס" ובין אם באמצעות הטסתם לארץ.

לפי המצב המשפטי בישראל, לא ניתן להסתמך במשפט הפלילי על חקירות העדים שנגבו במסגרת החקירה - אלא במקרים חריגים שהוכח כי העדים אוימו, ולכן לא התייצבו.
הרשעתו של שטיינמץ בשווייץ במתן שוחד לעובד ציבורי זר מעניקה גם רוח גבית לרשויות בישראל לטפל בפרשה נוספת העוסקת בחשד דומה - פרשת חברת שיכון ובינוי, שבעלת השליטה בה עד 2018 הייתה שרי אריסון. במסגרת החקירה נחשף חשד למתן שוחד במיליארדים לעובדי ציבור זרים לאורך שנים ארוכות על-ידי בכירים ועובדים בשיכון ובינוי ובחברות הבנות שלה. הפרקליטות טרם קיבלה החלטה אם להגיש כתב אישום.

שטיינמץ מסר בתגובה: "פסק הדין מנוגד לחלוטין לכללי הדין הבינלאומי, הוא אינו סופי וככזה אגיש ערעור עליו באופן מיידי. ההחלטה אינה משקפת את הדברים שנחשפו במהלך ששת ימי הדיונים: אין ולא היה הסכם או מעשה של שחיתות. במקרה זה ישנם רק עדים ששיקרו ושוחדו, עדים ששילמו להם בגין שקר, שלא הגיבו לזימונם לבית המשפט ולא ניתן היה לחקור אותם בחקירה צולבת. אני מגנה ומוחה על עשור שנים של מניפולציות ושקרים, חקירה שנערכה תוך הפרת זכויות ההגנה על-ידי התובע מסקוטו. אני נחוש להמשיך ולהוכיח את חפותי ונשאר איתן ובטוח לחלוטין שהצדק ייצא לאור".

ההליכים בארץ ובחו"ל

פברואר 2012: גלובס חושף מחלוקת מס בין שטיינמץ לרשות המסים, שבמסגרתה נדרש שטיינמץ לשלם 4 מיליארד שקל. זאת, בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות בחו"ל
דצמבר 2016: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד למעורבות בפרשת מתן שוחד לנשיא גינאה המנוח ולרעייתו
אוגוסט 2017: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד כי יחד עם אחרים ביצע ב-2009 עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כספים שהועברו לטובת תשלומי שוחד
יוני 2019: בית משפט ברומניה זיכה את שטיינמץ מאישומים בהונאה בתחום הקרקעות ברומניה (לפרשה זו אין קשר לפרשת רומניה הנחקרת בישראל)
אוגוסט 2019: כתב אישום מוגש בשווייץ נגד שטיינמץ, בחשד למתן שוחד לנשיא גינאה המנוח ולרעייתו ובחשד לזיוף מסמכים, באותה פרשה הנחקרת גם בישראל
דצמבר 2020: בית המשפט לערעורים ברומניה מרשיע את שטיינמץ בהונאת קרקעות וגוזר עליו 5 שנות מאסר
ינואר 2021: בית משפט בשווייץ מרשיע את שטיינמץ במתן שוחד לנשיא גינאה ולרעייתו וגוזר עליו 5 שנות מאסר

*** חזקת החפות: ההליכים החקירתיים בישראל נגד בני שטיינמץ הם בעיצומם. שטיינמץ מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות.