עתירה לבג"ץ: "הפרסום הממשלתי למגזר החרדי חסר, מוגבל ובלתי מונגש"

יו"ר פורום הערים החרדיות מבקש כי המדינה תנמק מדוע תקציבי הפרסום הממשלתיים אינם מוקצים באופן שוויוני בהתאם לחלקו היחסי של כל אחד מהמגזרים תוך בחירת המדיה האפקטיבית והרלוונטית למגזר • "הפרסום הממשלתי למגזר החרדי מביא לפערים קשים של מידע לציבור זה אשר מובילים אף לסיכון חייו"

חרדי תושב בני ברק עם מסכת פנים / צילום: Oded Balilty, AP
חרדי תושב בני ברק עם מסכת פנים / צילום: Oded Balilty, AP

ראש עיריית בית"ר עלית ויו"ר פורום הערים החרדיות, אפרים מאיר רובינשטיין, עתר היום (א') לבג"ץ נגד המדינה, בבקשה למתן צו על-תנאי שיחייב את המדינה לנמק מדוע תקציבי הפרסום הממשלתיים אינם מוקצים באופן שוויוני בהתאם לחלקו היחסי של כל אחד ממגזרי האוכלוסייה המרכיבה את החברה הישראלית, תוך בחירת אמצעי הפרסום האפקטיבי והרלוונטי לכל מגזר ומגזר.

בעתירה נטען כי נהוג לייחס לחברה החרדית אדישות, אבל מקור ההתנהלות הוא חוסר ידיעה ומודעות להוראות והנחיות הממשלה ולחשיבותן, וזאת מחמת היעדר פרסום מספיק ותואם של ההנחיות לציבור החרדי והיעדר הסברה והעברת מידע מספיקים לציבור זה.

לטענתו, "הפרסום הממשלתי והציבורי למגזר החרדי הוא חסר, מוגבל, בלתי מונגש ובלתי מתוקצב ביחס לחלקו של המגזר באוכלוסייה הכללית ומביא לפערים קשים של מידע לציבור זה, פערים אשר מובילים אף לסיכון חייו (במיוחד בתקופת הקורונה) ובריאותו ורווחתו".

בעתירה נטען כי המגזר החרדי מהווה 13% מהאוכלוסייה, אולם רק 3% מתקציבי הפרסום הממשלתיים מופנים אליו. כדוגמה מובא הקמפיין שעסק בהתנהלות בשגרת קורונה, שמתוכו הופנה רק 1% מהתקציב לפרסום במגזר החרדי.

על-פי העתירה, 42% מכלל החולים בקורונה בישראל נמנים עם המגזר החרדי, ולחוסר המודעות בציבור זה להתנהלות הנדרשת בזמן המגפה יש משקל כבד בכך.

עוד נטען כי אפליית המגזר החרדי אינה נעשית רק במונחים של תקציב אלא גם מבחינה תוכנית ומהותית: מרבית הקמפיינים אינם מותאמים או מונגשים לציבור זה ואינם מתחשבים במאפייניו הייחודיים, כך כשגם כשיש פרסום, המסר לא עובר.

נסביר כי תקציבי הפרסום הממשלתיים מנוהלים באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית. לצורך הטיפול במגזרים נעזרת לפ"מ במשרדים ובאנשי מקצוע מתמחים. בין המגזר החילוני והמגזר החרדי קיים שוני עצום - לא רק בסוג המסרים אלא גם באמצעי המדיה הקיימים לפרסום. שני אמצעי המדיה המשמעותיים ביותר למגזר הכללי ואלה שדורשים את עיקר ההוצאה לפרסום - הטלוויזיה והדיגיטל - כלל לא קיימים במגזר החרדי. התקשורת במגזר זה מתמקדת בעיקר בעיתונות, וחלקה ברדיו.

העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר שלמה נס, ירון טיקוצקי ומתן חמו ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.

תגובת לפ"מ:  "בעולם הפרסום אין בוחנים השקעה במדיה למגזרים על פי חלקם היחסי באוכלוסייה. הקו המנחה הוא עלות המדיות השונות, ועלות חשיפה לציבור רחב במגזר מסוים. לכן, ההשוואה בין ההשקעה הכספית במגזרים לעומת ההשקעה בפרסום במגזר הכללי אינה המדד הנכון להשוואה.  במגזר החרדי אין טלוויזיה ובמגזר הערבי יש שני ערוצים בלבד בעלי צפייה נמוכה. לפ"מ מגיעה לכל בית בישראל בפרסום ממוקד ומותאם לכל אזרח ללא קשר לשייכות המגזרית וזהו הדבר החשוב ביותר".

צרו איתנו קשר *5988