כתב אישום נוסף בפרשת נתיבי ישראל: קבלת ומתן שוחד והלבנת הון

כתב האישום הוגש נגד איגור וגנפלד, מנהל בכיר לשעבר בנתיבי ישראל, סטניסלב טליסמן, ולדיסלב ליברטובסקי, אלכס אקרמן, ויקטור דוידוב וחבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי, אשר באמצעות חברות תכנון שבשליטתם, שאף הן הואשמו, נתנו שירותי תכנון וייעוץ לנתיבי ישראל

פרשת נתיבי ישראל בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי
פרשת נתיבי ישראל בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ד') כתב אישום נוסף בפרשה 618 המכונה "פרשת נתיבי ישראל".

כתב האישום הוגש נגד איגור וגנפלד - מנהל בכיר לשעבר בנתיבי ישראל, ששימש בה סגן ראש אגף, סטניסלב טליסמן, ולדיסלב ליברטובסקי, אלכס אקרמן, ויקטור דוידוב ונגד חה" כ לשעבר, מיכאל גורלובסקי, אשר באמצעות חברות תכנון שבשליטתם - שאף הן הואשמו, נתנו שירותי תכנון וייעוץ לנתיבי ישראל. כתב האישום כולל בין היתר את העבירות הבאות (כל נאשם על פי חלקו) קבלת שוחד, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, מרמה בכוונה להתחמק ממס ועוד.

בכתב האישום נטען כי במשך שנים העבירו החברות המתכננות לוגנפלד, עשרות תשלומי שוחד בסכום מצטבר של מליוני שקלים. כתב האישום עומד על הדרך המתוחכמת שבה שולם השוחד: תחילה, כנגד רישום כוזב של חשבוניות, הועבר לחברת ההנדסה והתכנון של אלכס קורן (שהועמד לדין בנפרד), וממנה לחשבונות בנק בחו"ל אשר בשליטתו של אחיו של וגנפלד.

"פרשת נתיבי ישראל" היא פרשת שחיתות סבוכה ורחבת היקף. במהלך חקירת הפרשה, נאספו ראיות לעבירות שבוצעו בחברה הממשלתית נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) וגובשה תשתית ראייתית רחבה להוכחת התנהלות מושחתת ופלילית שהייתה נהוגה בחברה במשך למעלה מעשור, על ידי מנהלים ועובדים בחברה, וכן על ידי ספקים חיצוניים בהם מנהלי פרויקטים, מתכננים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה. בפרשה נחקרו מאות מעורבים ולמעלה משלושים חשודים, בוצעו האזנות סתר, נתפסו עשרות אלפי מוצגים, ועד כה הוגשו בה למעלה מעשרה כתבי אישום. את כתבי האישום הגישו עוה"ד קרן שמיר-עוז, ערן זלר, ויוראי מצלאוי, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

שוחד מחברות התכנון והסתרתו

כתב האישום שהוגש נגד איגור וגנפלד ונגד חברות התכנון ובעליהן, מתאר כיצד פנה וגנפלד לאלכס קורן וביקש להעביר באמצעותו ובאמצעות החברה שבבעלותו סכומי כסף ניכרים, כשוחד מחברות התכנון, שהיו תלויות בו בעבודותיהן מול נתיבי ישראל. בין קורן לוגנפלד, ולאחיו של וגנפלד שהתגורר אז בגרמניה, סוכם מנגנון שהתווה דרך פעולה להעברת הכספים, ומטרתו הייתה להסתיר את הכספים ואת העובדה שבבסיסם עבירה. הוסכם כי חברות התכנון יעבירו את הכספים ישירות לחשבון הבנק של החברה שבבעלותו של קורן וכי קורן יספק להן חשבוניות כוזבות בהן יירשם כי העברות הכספים נעשו עבור שירותי ייעוץ כביכול שנתן קורן לאותן חברות. בהמשך העביר קורן את הכספים לחשבונות בנק בחו"ל שהיו בשליטתו של אחיו של וגנפלד, כאשר אחיו של וגנפלד העביר לקורן חשבוניות פיקטיביות המלמדות כביכול כי התשלום נעשה עבור שירותים שהעניק האח לחברה של קורן - א.א. הנדסה.

באופן המתואר העבירו החברות המתכננות בין השנים 2010-2015 לחשבון הבנק של חברת א.א. הנדסה למעלה מ-4.5 מיליון שקל כספי שוחד, כאשר בד בבד העבירו קורן וחברת א.א. הנדסה תשלומים לחשבונות בנק בחו"ל שבשליטת אחיו של וגנפלד בסך של למעלה מ-780,000 אירו, שנרשמו בכזב בספריה של חברת א.א. כהוצאות בגין קבלת שירותי ייעוץ, אף שלא נתקבל עבורם ייעוץ כלל.

האישום השני שבכתב האישום מתאר את פעולות ההסתרה וההלבנה של כספי השוחד שביצע וגנפלד, וביניהן הפקדתם בחשבונות שונים, העברתם במזומן מחו"ל לישראל, ורכישת מקרקעין. האישום השלישי המיוחס למיכאל גורלובסקי ולחברת ד.נ. הנדסה שבשליטתו, מתאר מגוון של פעולות מרמה והסתרה שביצעו כלפי נתיבי ישראל, תוך הצגת מצגי שווא, וזאת על מנת להיכנס ולהיכלל במאגרי הספקים והמומחים השונים של נותני שירותי התכנון לנתיבי ישראל. אישום זה מתאר כיצד המואשמים בו קיבלו במרמה חוזים בשווי מיליוני שקלים, ומתאר כיצד קיבלו לחשבון הבנק של חברת ד.נ. הנדסה מיליוני שקלים שהושגו במרמה.

הגשת כתב האישום היום לבית המשפט המחוזי מרכז, נעשתה לאחר השלמתן של פעולות חקירה שנעשו בחו"ל, שבוצעו בסיוען של רשויות חקירה זרות, ולאחר שלסנגורים בתיק ניתנה הזדמנות להתייחס גם לחומרי חקירה אלה במסגרת השלמת שימוע.

יחד עם כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט גם בקשה לתפיסה זמנית של רכוש רב הכולל כספים שנתפסו בחשבונות הנאשמים, זכויות בנכסי מקרקעין שלהם, ויתרות לתשלום המגיעות לחלקם מחברת נתיבי ישראל.

החקירה בוצעה ע"י חוקרי יאל"כ בלהב 433 במשטרת ישראל בשיתוף יחידת החקירות של מס הכנסה-תל אביב ברשות המסים ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון.

*** חזקת החפות: גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, מכחישים הנאשמים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.