בג"ץ ידון בעתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל לפנסיות משרתי הקבע בשבוע הבא בניגוד לעמדת משרד הביטחון

בכך דחה בג"ץ את בקשת משרד הביטחון והממשלה לדחות את הדיון הקבוע לשבוע הבא עד לאחר הבחירות • משרד המשפטים הוציא בשבוע שעבר חוות-דעת לפיה הגדלות הרמטכ"ל והתוספת הקבועה לפנסיה המשולמת כיום - אינן חוקיות

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: ארז חרודי – עושים צילום
הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: ארז חרודי – עושים צילום

בג"ץ קבע היום (ה') כי שבוע הבא יתקיים דיון בעתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל לפנסיות אנשי הקבע בטענה שאינן חוקיות. בכך דחה בג"ץ את בקשת משרד הביטחון והממשלה לדחות את הדיון הקבוע לשבוע הבא עד לאחר הבחירות. זאת לאחר דחיות רבות שניתנו עד כה.

השופט יצחק עמית קבע בהחלטה חריגה כי "הדיון יתמקד באפשרות כי יוצא צו על תנאי וכן בדרך התנהלות המשיבים כלפי הפורשים מצה"ל מכאן ואילך בקופה עד להכרעה בעתירה לגופה".

משרד המשפטים הוציא בשבוע שעבר חוות-דעת, לפיה הגדלות הרמטכ"ל והתוספת הקבועה לפנסיה המשולמת כיום - אינן חוקיות. חוות-הדעת הועברה לפרקליט הצבאי הראשי ולמשרד האוצר והביטחון ולא לבית המשפט. מי שהגיש את חוות-דעת הייתה עמותת צדק פיננסי.

לדברי נילי אבן חן, מנכ"לית עמותת צדק פיננסי, "ביהמ"ש מאותת למדינה שקצה נפשו בדחיות ובמריחות אין סופיות של העניין, ומתכוון לצלול לעומק ולחייב את המשיבים להסביר מדוע לא לקבל את העתירה. המדינה וצה"ל משלמים זה שנים סכומים אדירים לפורשים ללא כל היתר והסמכה בחוק, וצעדנו היום עוד צעד קטן לקראת הפסקת השערורייה הזו".

עמותת צדק פיננסי שעתרה לבג"ץ נגד הרמטכ"ל, שר הביטחון, שר האוצר ושורת גורמים נוספים טוענת כי התוספות הפנסיוניות המועברות מזה שנים ל-98% מאנשי הקבע ניתנו ללא סמכות. הגדלות הרמטכ"ל מבוססות על החלטת ממשלה משנות ה-70 שאפשרה לרמטכ"ל להגדיל את הזכויות הפנסיוניות של אנשי קבע בנסיבות מיוחדות. העמותה דרשה מבג"ץ לקבוע כי כללי הרמטכ"ל בטלים, כי אין להורות על תשלומים עתידיים מכוחם, וכי יש להשיב לקופת המדינה תשלומים שבוצעו בעברם מכוחם.

כאמור עמדת משרד המשפטים משבוע שעבר קובעת כי הגדלות הרמטכ"ל והתוספת הקבועה לפנסיה המשולמת כיום כלעט לכל אנשי הקבע בצה"ל הפורשים - אינן חוקיות. בחוות-הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי ושל המשנה לפרקליט המדינה עו"ד אורית קוטב לפיה -"החוק הקיים אינו מסמיך את הממשלה להעניק הגדלות באופן גורף לכלל המשרתים, כפי שמשתקף מן הפרשנות שנהגה עד כה על-ידי רשויות הצבא", וכי הדרך היחידה לאפשר את המשך תשלום ההגדלות לכלל אנשי הקבע כמקובל כיום היא באמצעות הליך חקיקה בכנסת.

המועד להגשת תשובת המדינה לעתירות נדחה מספר פעמים, לאחר שהמדינה ביקשה הארכה של ארבעה חודשים להגשת עמדתה, בנימוק שהנושא יידון ויוסכם בין שר הביטחון ושר האוצר, ובהיעדר הסכמה בין הצדדים יובא הנושא לדיון משותף בראשות ראש הממשלה.