מזג האוויר משתגע, והחקלאות הישראלית משלמת את המחיר

בשבועות האחרונים שוטף את ישראל מזג אוויר שמשי. כמעט יום אחרי יום, לאורך ינואר ופברואר, השמים היו בהירים והטמפרטורות הזכירו את שלהי חודשי האביב. מאפייני השבוע האחרון של דצמבר נגררו לתוך ינואר, שבחלקו הראשון היה נטול משקעים לפרק זמן ארוך וחריג של כשלושה שבועות, ואף היה חם מהממוצע בשיעור ניכר. עצירות גשמים ממושכות בחודשי החורף המרכזיים קרו בעבר, אולם הן לרוב לא היו מוחלטות ולא כללו את כל אזורי הארץ.

וכעת, פוקדים את ישראל מספר ימים גשומים במיוחד, לאחר רצף ארוך של ימים יבשים וחמימים. גם במופעי הגשם שבהם חזינו בחודשים האחרונים, ירדו מן השמים בבת אחת מנות גדושות של גשם. אותו ינואר יבש במיוחד? הוא הסתכם לבסוף בכמויות גשם קרובות לממוצע העונתי.

אירועי יובש קיצוני מחוץ לעונת הקיץ או שיטפונות, תמיד היו חלק מחיינו. אך האם אנחנו צופים כעת בתופעה שמסמנת את המשבר האקלימי? "מחורף אחד לא ניתן להגיע למסקנה לגבי שינוי אקלים. אך החורף הזה מתנהג על פי המגמות המוכרות של שינוי האקלים מעשי ידי אדם: טמפרטורות ממוצעות גבוהות, מעט ימי גשם, עצירת גשמים ארוכה באמצע החורף, ימים עם משקעים אינטנסיבים ועכשיו גם גל קור ושלג שמגיע ימים ספורים אחרי תקופה חמה ויבשה", מסביר מנהל השיכות המטאורולוגי, ניר סתיו. "זה לא אומר שגם החורף הבא ייראה כך, אבל בהחלט אפשר להגיד שהתחזיות המדעיות הן שאכן החורפים שלנו בהמשך המאה יהיו דומים יותר לחורף הזה מאשר לחורפים הסדורים שהכרנו כאשר היינו ילדים".

 צבאים ושלג בעין לבן לאחר הסערה השבוע / צילום: דודו בן אור, רשות הטבע והגנים

לפי פאנל המדענים של האו"ם, לאנושות נותר פחות מעשור לעצור את ההתחממות הגלובלית ולהגבילה לעליית טמפרטורה של מעלה וחצי בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, בטרם נאלץ להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ההולכים ומתרבים, ומסבים נזקים קולוסאליים למרקם החיים ולכלכלה שלנו. בעתיד החדש, אם לא תצליח האנושות לבלום את ההתחממות, נצטרך להתרגל לחיות עם "התעצמות הקיטוב". שכיחות של מצבים דומים לחודשי החורף הצחיחים והחמימים, תלך ותעלה.

שינויי האקלים מתבטאים באופן שונה באזורים גיאורפיים שונים. במדינה מסויימת יכולות הטמפרטורות לטפס במהירות, ובאחרת יפחתו המשקעים, או שעונת הגשם תזוז בהדרגה לחודשים אחרים. כיצד יתבטא הדבר בישראל? לפי דוחות השירות המטאורולוגי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס מ-1950 ועד 2017 והיא צפויה להמשיך ולעלות עוד בכמעלה אחת עד 2050. העלייה בולטת במיוחד בעונת הקיץ. לפי התרחיש החמור, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות בכ-4 מעלות צלזיוס עד סוף המאה הנוכחית.

"אצלנו ניתן בוודאות לזהות את ההתחממות, שהיא חזקה יותר מהממוצע העולמי. בכמויות הגשם השנתיות לא מזהים בינתיים שינוי ניכר, אך מתחילים לראות שינוי בכמות ימי הגשם ובעצמת הגשם: כמות ימי הגשם במגמת ירידה בעשורים האחרונים, למרות שאין הפחתה ניכרת בכמות המשקעים", אומר סתיו. "כמובן שאם אותה כמות משקעים מתחלקת על פחות ימים אז המשמעות היא יותר ימים עם גשם חזק, ואכן גם את המגמה הזו אנחנו רואים".

"סבירות ליבול נמוך יותר בקיץ"

בישראל לא נעשתה הערכה כוללת של עלות הנזק הנגרם בשל השלכות משבר האקלים. ואמנם, יש מי שעוקב מדי חודש בחודשו, לאורך שנים, אחר הנזקים הנגרמים באחד הענפים הפגיעים ביותר לנזקי האקלים - סקטור החקלאות, ששרשרת המזון שלנו תלויה בו כמעט באופן מוחלט. לפי סוכנות הביטוח החקלאי קנט, ביממה האחרונה בעקבות ברד שירד כמעט בכל רחבי הארץ נגרמו נזקים משמעותיים לגידולי ירקות בשטחים פתוחים כגון בצל, כרוב, חסה, תפוחי אדמה ועוד. היקף הנזק יקבע רק לאחר שוך הסערה ולאחר שמעריכי קנט יאמדו את הנזקים בשטח.

בעשור האחרון היקף הנזק של "אירוע קיצון בודד" היה הרבה יותר גבוה מאירועים דומים בעשור שקדם לו. לפי קנט, אם בעבר אירוע בודד היה גורם לנזק ממוצע של 5-10 מיליון שקל, בעשור הנוכחי הנזקים לאירוע בודד מגיעים עד לכ-60 מיליון שקל.

מנתוני קנט עולה כי שנת 2020 התאפיינה בתכיפות אירועי הקיצון ובשינויים בגורמי הנזק האופייניים לאזורנו, כשחלק ניכר מהפיצויים שולמו למגדלים בעקבות חוסר יבול כתוצאה ממזג האוויר הקיצוני ושינויי האקלים. בשלוש השנים האחרונות שילמה הקרן למגדלי הפירות קרוב ל-200 מיליון שקל, כאשר למזג האוויר הנוכחי, צפויות לפי קנט גם השפעות על פירות הקיץ - מאפרסק ועד דובדבן. "החודשים החמים שחווינו, סביר להניח שיגרמו ליבול נמוך יותר בקיץ. כמובן שכל זה משוייך לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובאלית. גם הסופה כעת הנה חלק מאותו הליך. בקנט רואים תופעות קיצוניות יותר ובתכיפות גדולה יותר", אומר מנכ"ל הקרן לביטוח חקלאי, שמוליק תורג'מן.

 שטחי ירקות שהוצפו בעמק החולה בינואר 2020 / צילום: קנט

במכון וולקני, מינהל המחקר החקלאי הישראלי, מכירים היטב את כל קורות הצמחים והאקלים. מדי שנה הם מסייעים לחקלאים בפתרון בעיות שונות, ומבצעים מחקר ופיתוח בכדי להתאים את התוצרת החקלאית לאתגרים האקלימיים. גם שם, צופים בשינוי. "מזג האוויר משתנה בכל העולם. תמיד היה כאן חורף משוגע, בגלל התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים שלנו, אבל בשנים האחרונות החורף מפתיע אותנו יותר ויותר, וכל חורף הופך לעולם ומלואו", אומר ד"ר אור שפרלינג, חוקר במינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני. "השנה, אנחנו חווים את אחד החורפים הכי חמים שהיו לנו, ובאופן כללי, השונות בין החורפים הולכת וגדלה והמגמה היא של עלייה בטמפרטורה. זה גורם לכך שאנחנו לא יודעים איך להיערך לשנה הבאה, ובחקלאות יש לכך משמעות".

מה הביטוי של זה בשטח?
"כל מנגנון הצמח משתבש. זה כמו ליל חמסין שאת ישנה בו. את נרדמת פחות טוב, את מתעוררת יותר, מזיעה יותר, לפעמים צריכה לשתות, בסוף כשמגיע הבוקר את עייפה ומרוטה. זה בערך מה שעובר על הצמחים. תרדמת החורף היא פחות אינטנסיבית, היא לא עמוקה, ואת המטבוליזם שהם היו אמורים לשמר, הם מדללים לאורך החורף. אין להם את האפשרות לקום ולשתות ולאכול, והם מתעוררים עייפים באביב. היבולים מתמעטים אחרי חורף חם. הרבה מאוד מהסביבה שלנו, תלוי בזה שהכוכבים יסתדרו. שהצמח יתעורר, שהוא יופרה מצמח שדומה לו, שזה יקרה במועד שהדבורים פעילות, ושאחרי כל זה לא יהיה אירוע של גשם וקור. הנה דוגמה למה שאנחנו חווים עכשיו: השקד התעורר מוקדם, הזנים שהיו אמורים להפרות אותו לא התעוררו, ועכשיו בדיוק ברגע שבו היה נראה שהם מתעוררים ושהדבורים בשטח - מגיע גשם כבד. מזג האוויר מפריע לצמחייה להתבסס, ולתפקד במחזור חייה הקבוע".

"הרבה מאוד מהחקלאות שלנו נסמכת על גורמי סביבה - ממים ועד טמפרטורה, ובשנים האחרונות אנחנו לא יודעים איזה גידול למכור ואיפה לגדל אותו. וגם אחרי שמכרנו, החקלאי לא יודע האם הגידול יחזיק, האם יהיו לו את התנאים הנכונים לגדול, ואיך החורפים ומזג האוויר ישפיעו על המחיר. בשנה שעברה היו לנו שדות ירוקים לתוך מאי, והשנה אין לנו מושג מה יהיה".

איך מתמודדים עם השינוי?
"שינויי האקלים מוחשיים ומפריעים לנו בהרבה צורות, זהו גורם משמעותי לאי ודאות. החקלאות אמורה להיערך לכך, ואנחנו עושים את זה בישראל. אנחנו טובים בזה כי האקלים אצלנו תמיד היה אתגר. אף פעם לא היה לנו קל. המשבר הזה אבל דוחף אותנו לכיוונים מעניינים. אנחנו אחת מהמדינות בעולם שנגמרו לה המים באיזשהו שלב. במקום להתייבש, עברנו למפעלי התפלה ומחזור של מים. היום, איכויות המים הולכות ומשתפרות וזמינות המים גבוהה. התנאים מזמנים לנו גם הזדמנויות.

"בשנות השבעים והשמונים ידענו איך יראו החורפים, וניצלנו את זה עבור תוצרת מוקדמת - להוציא את הגידולים לפני העונה מהאדמה. הכלים שפיתחנו אז, מאפשרים לנו היום להתמודד עם שינויים גדולים יותר. פיתחנו זנים שדרשו פחות קור, יש לנו ריסוסי 'התעוררות', והיום זה מאפשר לנו להתמודד יחסית טוב עם שינויי האקלים. היום, אנחנו מנסים להתאים גידולים לעונות עם שונות גבוהה. ככל שיהיו לנו יותר גידולים שצריכים חורף ושלא יגיבו לחורף חם, אנחנו נצטיין גם במזג האוויר הזה".

נזקים בהיקף מאות מיליארדי דולרים

לפי מדעני נאס"א, שנת 2020 היא השנה החמה ביותר שתועדה מאז החלה מדידת הטמפרטורה. הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת הייתה גבוהה ב-1.84 מעלות צלזיוס מהממוצע של טרום התקופה התעשייתית, ותרמה לבצורות, שריפות ואסונות סביבתיים ברחבי העולם. המגמה, עם זאת, מדאיגה יותר משנה בודדת; לפי נאס"א, שבע השנים האחרונות היו שבע השנים החמות ביותר שתועדו, והן אפיינו מגמת התחממות מתמשכת. "לא משנה אם שנה אחת היא שיא או לא - הדברים החשובים הם מגמות ארוכות טווח. עם מגמות אלה, וככל שההשפעה האנושית על האקלים גוברת, עלינו לצפות שהשיאים ימשיכו להישבר", אומר גאווין שמידט, מנהל מכון דורארד ללימודי חלל בנאס"א.

השינויים האקלימיים, משפיעים גם על הכלכלה. דוח מקינזי מהשנה האחרונה קובע כי השווקים הפיננסיים עלולים לעמוד בפני טלטלות משמעותיות, אילו הסיכונים האקלימיים לא יילקחו ברצינות רבה יותר. עד 2030, כל 105 המדינות שהוערכו על ידי מקינזי - המייצגות 90% מהתמ"ג העולמי - עשויות לסבול משינויים הנגרמים בשל משבר האקלים: לחץ מים מוגבר, שיטפונות או מספר גדול יותר של אנשים שיחשפו לחום קיצוני. בחברת הייעוץ נותנים את הודו כדוגמה להשלכות; אם החום מטפס, התפוקה של העובדים עלולה לרדת. עד 4.5% מהתמ"ג של הודו עלולים להיות בסיכון מדי שנה, מפני שעליית הטמפרטורה מאיימת לצמצם את מספר השעות שבהן יכולים בני אדם לעבוד.

וכמה זה עולה לנו? נזק ברכוש של 136 מיליארד דולר נגרם ב-29 אסונות טבע ענקיים בעולם במהלך שנת 2019, מתוכם 12 התרחשו בארה"ב. זו הייתה השנה החמישית ברציפות עם יותר מעשרה אסונות שנגרמו כתוצאה ממזג אוויר קיצוני, רצף חסר תקדים בהיקפו. בשנת 2020, לאחר מספר שיא של הוריקנים, שריפות ושיטפונות, אסונות אקלימיים גרמו לנזק של 210 מיליארד דולר בעולם, והדגימו היטב את העלות ההולכת וגדלה של משבר האקלים. ששת האסונות היקרים ביותר בשנת 2020 התרחשו בארה"ב, ובראשם ההרס מהוריקן לורה. במהלך 40 השנים האחרונות נזקי אסונות מזג אוויר ואקלים גדולים עלו לארצות הברית לבדה כמעט 2 טריליון דולר.

מבט מעמיק יותר בנתונים מגלה כי בשנים האחרונות עלות נזקי האירועים האלו ברחבי העולם עלתה במהירות, בין השאר כתוצאה משינויי אקלים שנגרמו על ידי בני אדם - מ-17.8 מיליארד דולר בשנה בשנות השמונים, למעל 81 מיליארד דולר בשנה מאז 2010, כך לפי סוכנות NOAA.