כך נלחמת יוטיוב בהפצה של סרטוני פיייק ניוז

ג'ס המרלי, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל ביוטיוב, הסבירה היום על המדיניות של הרשת למלחמה בפייק ניוז • לדבריה, "ניטור התוכן נעשה ע"י מכונות וע"י בני אדם"

יוטיוב / צילום: Shutterstock
יוטיוב / צילום: Shutterstock

"אני לא מוכן לדבר עם אנשים שעשו את המחקר שלהם באמצעות סרטונים ביוטיוב", ההאשמה זאת מוטחת מעת לעת בוויכוח בנושא בטיחות ויעילות החיסונים בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה בנושא השלכות הקורונה (Covid-19) וחיסוני הקורונה.

אז מה עושה יוטיוב עצמה (וחברת גוגל שהיא חלק ממנה) כדי להתמודד עם הסרטונים אשר עלולים להוות הפצה של פייק ניוז? יוטיוב ערכה היום (ד') שולחן עגול לעיתונאים ישראלים, בראשות ג'ס המרלי, מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל ביוטיוב, שבו היא סיפרה מה עושה החברה כדי לדאוג שהפלטפורמה לא תהפוך לערוץ הפצה עיקרי לפייק ניוז.

המרלי הסבירה, כי ליוטיוב יש ארבע גישות משתלבות לטיפול בתוכן בעייתי: להסיר תוכן שאינו עומד במדיניות החברה; לשפר את הנגישות לקולות שכן מהווים אותוריטות אמיתיות בתחומם; לתמרץ (בכסף) תוכן שעובד בסטנדרטים ("מונטיזציה היא פריבילגיה", היא אומרת, כלומר תוכן לא ראוי,לא תמיד יקבל תשלום גם אם הוא מביא לייקים וצפיות), ולהפחית את הייצוג של תכני שוליים בתוצאות החיפוש וההמלצה.

"פייק ניוז הוא רק חלק קטן מן התוכן הבעייתי שעובר דרכנו", אומרת המרלי. תכנים בעיתיים אחרים הם מיניות לקהל הלא מתאים, אלימות, ספאם ותוכן מטעה, תוכן לא בטיחותי לילדים, תוכן מסוכן, שנאה והטרדה.

"כרגע יש לנו מדיניות ייחודית לפייק ניוז בנוגע לקורונה, אבל הטיפול בפייק ניוז נכנס היטב גם לקטגוריות אחרות. כך למשל, התקנות בעניין תוכן מסוכן, יכולת לכלול מכירה של טיפולי פלא לא מאושרים. שנאה והטרדה, זה כולל בעינינו הכחשה של שואה והיסטוריה של קבוצות מסוימות. ספאם ותוכן מטעה יכול לכלול למשל תכנים שקריים שנועדו להטות בחירות".

ניטור התוכן נעשה על ידי מכונות ועל ידי בני אדם. "חשוב לנו מאוד לקחת בחשבון את ההקשר", אומרת הרמלי. "ולכן בני אדם הם חשובים". כל מי שהסרטון שלו נמצא בעייתי, מקבל אזהרה. אחרי אזהרה ראשונה, ייתכנו סנקציות כמו מניעת האפשרות להעלות לייבים, השעיית הערוץ למשך זמן מה או השעיה של הערוץ לצמיתות. ניתן לערער על החלטות אלה". החברה מדווחת על סוגי התכנים שהיא הסירה, בדוח מיוחדת שנכתב לצורך כך.

תכנים שמתקרבים לעבור על כללי האתר, אך אינם ממש חוצים את הקו, נחשבים ל"תכני שוליים". לדברי הרמלי, הפחתת ההמלצה על התכנים הללו, וחיזוק תכנים יותר מינסטרימיים, הובילה לירידה של 70% בצפייה בסרטונים כאלה בארה"ב מאז שהחברה החלה בהחלשה שלו. כדי לעשות זאת בני אדם עוברים על התוכן תחילה, ואז מלמדים מכונות לחפש תוכן דומה.

באפריל שנה שעברה החלה החברה לאפשר מונטיזציה של סרטונים שקשורים בקורונה, לאחר תקופה שבה הנושא הזה הוגדר כ"נושא רגיש", שלא מתאפשר לעשות לו מונטיזציה.

אולם, ככל שעבר הזמן והובן כי המגיפה אינה הולכת לשום מקום, אי אפשר היה להמשיך בכך, ויוטיוב החליטה לאפשר מונטיזציה של מידע לגבי קוביד, אך בזהירות. סרטים בעיתיים הוסרו, ולכל סרטון שעלה, התווספו הפניות לסרטוני מידע ממקורות רשמיים מוכרים, כמו משרד הבריאות המקומי.

באוקטובר החלה החברה לחפש באופן אקטיבי הטעיה בנושא קורונה, ולאחר מכן בתחום החיסונים. על הרקע הזה הוסרו עד היום 18 אלף סרטונים. 93.8% מהסרטונים זוהו על ידי מכונות וכ-4% זוהו על ידי משתמשים. כלומר, המכונות הצליחו להביא להסרת הסרטונים לפני שצופים רבים צפו בהם.

ואכן, חלק מסרטוני הפייק ניוז שעוברים היום ברשתות תקשורת אחרות כמו וואטסאפ, אינם באמת סרטונים שמוצגים ביוטיוב, גם אם הציבור עוד מתייחס אליהם כ"מחקר יוטיוב".

בנוגע לשאלת הקהל, אמרה המרלי, כי גם פוליטיקאים ימצאו את התוכן שלהם בחוץ אם הוא אינו עומד בסטנדרטים, אולם פוליטיזציה של מידע שאיננו מוטעה או שקרי, אינה נחשבת להפרה של התקנים של החברה. כך למשל שימוש בהצלחת מבצע החיסונים נגד קורונה, כחלק מקמפיין בחירות, לא יחשב להפרה, ואף לא למידע 'גבולי'.

לעומת זאת כל מידע שמטרתו היא לעודד את הציבור לא להתחסן, נחשב למידע גבולי (אף אם לא ניתן להגדירו כשקרי).

ישראל, אומרת המרלי, מעולם לא הגיעה לרשימת בהן הפייק ניוז היא בעיה חמורה ביותר.

צרו איתנו קשר *5988