סכסוך בפרויקט המשרדים רביעיית פלטינום שבמודיעין

111 מתוך 140 חברי קבוצת הרכישה שיזמה את פרויקט רביעיית פלטינום שבמודיעין דורשים משותפם אילן לוי, בעל השליטה בחברות נכסי אילת וקנובלר השקעות, פיצויים בסך 42 מיליון שקל בגין "הפרת הסכמים וגרימת נזקים" • התביעה תועבר לבורר

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

לגלובס נודע כי 111 מתוך 140 חברי קבוצת הרכישה שיזמה את פרויקט רביעיית פלטינום שבמודיעין דורשים משותפם אילן לוי, בעל השליטה בחברות נכסי אילת וקנובלר השקעות, פיצויים בסכום של 42 מיליון שקל בגין "הפרת הסכמים וגרימת נזקים". בדיון שנערך ב-22 בפברואר קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, כי התובענה תועבר לבורר.

פרויקט רביעיית פלטינום במודיעין, הנמצא בפארק הטכנולוגי של העיר מודיעין, מתפרש על פני 14 דונמים וכולל ארבעה מבני משרדים בני שש קומות, אשר מייצרים מעין רחובות מסחריים המתנקזים לכיכר מסחרית במרכז. הקמת הפרויקט הסתיימה בחודש מאי 2020.

עו"ד ארז תן עמי, שמייצג את 111 חברי קבוצת הרכישה, טוען כי החברות נכסי אילת וקנובלר השקעות פעלו בצורה עקבית בניסיון להגדיל את רווחיהן על חשבון שאר השותפים: "בין אם מדובר בשטחים שבהם החזיקו התובעים עוד מתחילת שיווק הפרויקט, כגון גגות, חצרות, וזכויות בנייה, שלא הובאו בחשבון במסגרת הדו"חות השמאיים של הפרויקט; ובין אם מדובר בשטחים שנוספו במהלך הפרויקט באמצעות פעולות הנתבעים והיתרי השינויים שהנתבעים דאגו להוציא במהלך הפרויקט - הנתבעים חמקו מביצוע תשלומים ועלויות בגינם, והכול בניגוד להוראות הסכם השיתוף ותוך הפרה יסודית שלו".

בנוסף אמר עו"ד תן עמי כי "הנתבעים סירבו לשאת בעלויות שהן חלק ישיר מתוספת הקומות שהוסיפו לבניין המשרדים, ובכלל זה נמנעו מלשאת בחלק יחסי בהקמת שטחים ציבוריים, הקמת גג המהווה את רצפת הקומות הנוספות ועוד". 

"טענות על גבול הפנטזיה" 

באי-כוחו של אילן לוי, עורכי הדין צפריר נגבי, אייל אניאתי וויאולטה שברסקי ממשרד בוסי, נגבי, אביאני, כהן איל ושות', מסרו: "טענותיהם של חברי הקבוצה הן אסופה של בדותות. נקיבה בסכום סתמי - כמעט דמיוני - כ'דמי נזק', אינה מרשימה איש. מצער כי כל שתובע בהליך בוררות זקוק לו הוא מספיק דיו במדפסת ונייר שעליו ניתן לשרבט סכומים וטענות שנלקחו מעולם האגדות. ואולם בסופו של יום, עולם האגדות צפוי לפגוש את עולם המציאות.

"חשוב מאוד להדגיש כי כל תהליך הבנייה לווה על-ידי שמאי שמונה בידי חברי הקבוצה, והוא זה אשר קבע את האיזונים בתשלומים שבין הצדדים באופן שוטף. מעולם, במהלך הבנייה, לא נשמעה טענה כלשהי לפיה טבלת האיזון אינה משקפת נאמנה את חלוקת העלויות, וכל צד שילם את חלקו באופן סדיר (נציין כי הפרויקט כולו הסתיים בפחות כסף מההערכה הראשונית, וחברי הקבוצה נותרו עם עודף בקופה).

"רק משהסתיימה הבנייה, והיחידות נמסרו למשתתפי הקבוצה, הועלתה לראשונה הטענה כי טבלת האיזון אינה משקפת נאמנה את חלוקת העלויות, וכי על החברה להשיב לחברי הקבוצה סכום דמיוני של 43 מיליון שקל (קרוב ל- 60% מעלות הבנייה).

"בהסכם שבין הצדדים נקבעו שני מנגנונים שונים לפתרון מחלוקות: שמאי מכריע - בנוגע לטענות הנוגעות לתשלומי איזון; ובורר יחיד - לבירור יתר המחלוקות. משכך, הצדדים היו חלוקים בדעותיהם בפני מי ידון הסכסוך, בורר או שמאי.

"חברי קבוצת הרכישה הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי למנות בורר. החברה הייתה סבורה כי ש למסור את הסכסוך להכרעת שמאי. בתיק לא התקיים דיון כלשהו במעמד הצדדים, לא נשמעו עדים, וניתנה בו החלטה קצרה, לפיה בית המשפט הנכבד סבר כי תפקידו של השמאי המכריע נועד לשרת רק את שלב הוצאת היתרי הבנייה, ואילו כל המחלוקות לאחר מועד זה אמורות להידון בפני בורר.

"החברה סבורה כי בית המשפט הנכבד שגה בהחלטה זו ולא נתן את המשקל הראוי ללשון הברורה של ההסכם, תוך שהוא מנסה להתחקות אחר 'אומד הדעת' של הצדדים, זאת מבלי ששמע עדויות כלשהן בנוגע לאומד דעת זה. החברה שוקלת את המשך צעדיה בימים אלה.

"כך או אחרת, הטענות לגופן, בין אם הן יתבררו בפני ערכאה זו ובין אם אחרת, הן על גבול עולם הפנטזיה. כך למשל, החברה נדרשת לשלם מיליוני שקלים לחברי הקבוצה תחת הטענה כי מאחר שהחברה היא הבעלים של הקומה האחרונה בבניין, אזי היא (ורק היא) זו שהייתה צריכה לשאת לבדה במלוא העלויות הכרוכות בבניית הגג, משל הגג אינו משמש כמכסה העליון של המבנה כולו. כך גם יתר טענות התובעים - אין בהן כלום, פשוט אוויר", לשון תגובת באי-כוחו של אילן לוי.