החיסון הרג מאות אנשים? בטענה המרעישה יש כמה חורים

האם משרד הבריאות מסתיר את האמת על השפעת החיסונים? דוח מפורט של "ועדת החקירה האזרחית", קבוצה עצמאית של אקדמאים ואקדמאיות ממגוון תחומים, גורס שהחיסון לא הוריד את התמותה מקורונה. להיפך: הוא הרג מאות ישראליות וישראלים. "מעולם לא היה חיסון שפגע בכל כך הרבה אנשים" - הם מסכמים במסמך שפרסמו החודש. המסקנה המרעישה הזאת מחייבת קריאה ביקורתית.

כדי להתמודד עם ההסתרה לכאורה של משרד הבריאות, בוועדה האזרחית פנו למקורות חלופיים: ניתוח סטטיסטי, דוגמאות מהעולם, וגם דיווחים עצמאיים שנאספו ברשתות החברתיות. לטענתם, המאגר שיצרו כולל לא רק תופעות לוואי קשות, אלא גם 288 מקרי מוות שהתרחשו סמוך למתן החיסון. במשרד הבריאות גורסים, מנגד, שעד היום לא נמצא קשר בין שום מקרה מוות ובין החיסון.

האם הממשלה מסתירה תמותה חריגה בקרב המתחסנים? את המאגר המלא של הוועדה האזרחית לא יכולנו לבדוק. הוא לא חשוף לציבור. הפרמקואפידמיולוג ד"ר עמיחי פרלמן, רוקח קליני וחבר עמותת "מדעת", טוען שהמתודולוגיה לוקה בחסר. "יש שם אוסף מקרים רפואיים שהתרחשו לאחר מתן החיסון", הוא אומר. מקרים כאלו מתרחשים גם לאחר מתן פלצבו, ואין בדוח הערכה של הסבירות הרפואית שהם קשורים לחיסון או אינדיקציה מספרית שמדובר במשהו חריג".

בעזרת פרלמן ואנשי "מדעת", שפרסמו לאחרונה תגובה לטענות הוועדה האזרחית, בדקנו כמה מהטיעונים הבולטים בדוח.

תמותה בישראל

"בעיצומו של מבצע החיסונים נרשמה בישראל עלייה של 22% בתמותה הכוללת לעומת הממוצע אשתקד. ינואר-פברואר 2021 היו הקטלניים ביותר בעשור האחרון".

המספרים כמעט נכונים. לפי רישומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נפטרו בינואר 4,256 תושבי ישראל, כ-800 יותר מאשר בינואר אשתקד. בפברואר נפטרו 3,380 תושבים - כ-250 יותר מאשר בפברואר אשתקד. לפי חשבוננו זו עלייה של 17.6% מהשנה הקודמת. האם המספרים מעידים שהחיסון הורג?

נעמה רותם, ראש תחום בריאות בלמ"ס, משועשעת מהרעיון. הסיבה פשוטה יותר, היא אומרת: ינואר ופברואר היו חודשי השיא בתמותה מהקורונה עצמה. לפי רישומי משרד הבריאות, מספר הקורבנות נסק בגל השלישי לעשרות רבות ביום. ביום השחור מכולם, 24 בינואר, מתו מקורונה 77 אנשים ונשים, שליש מהנפטרים בישראל באותו יום.

מבט בתרשים המצורף יאשר שהעליות והירידות בתמותה הכוללת שיקפו כמעט במדויק את התנודות בתמותה מקורונה, ומצד שני לא התאימו לשינוי במספר המתחסנים. ככל שמספר המחוסנים עלה, התמותה הכוללת ירדה. 

רותם מסבה את תשומת לבנו לכך שבניכוי המתים מקורונה, התמותה בתחילת 2021 הייתה דווקא נמוכה בהשוואה ל-2020, שבעצמה הייתה שנה מעוטת מתים. מכאן נובע שכדי לייחס את התמותה העודפת לחיסונים, צריך להניח שבנוסף להסתרת מאות קורבנות של החיסון - משרד הבריאות גם המציא מתים מקורונה. ועדת החקירה האזרחית לא העלתה טענה כזאת.

שימו לב שקצב התמותה עלה גם בזמן הגל השני של הקורונה, לפני שהוזרקה מנת חיסון אחת. בתחילת דצמבר דיווחו בלמ"ס כי 21% מהנפטרים בישראל באוקטובר היו קורבנות קורונה, וכי "סך התמותה מסוף מרץ עד סוף אוקטובר היה גבוה ב-10.4% מהתמותה הצפויה".

  

אין אישור לחיסון

"בתעמולה אגרסיבית נטען כי לחיסון יש אישור FDA, אף שבפועל ניתן היתר חירום זמני".

זו טענה ותיקה שדורשת הקשר. כפי שכתבנו בעבר, החיסון של פייזר שניתן בישראל באמת קיבל בארה"ב היתר בנוהל מיוחד, שנועד בין השאר לבלום מגיפה מתגלגלת. הדיונים שהתקיימו בעניין במינהל המזון והתרופות ( FDA ) לא הוסתרו, והם זכו לכיסוי תקשורתי גם בישראל.

אבל אישור חירום אין פירושו דילוג על אמצעי זהירות. "הנתונים ש- FDA דרש מפייזר לא מאוד רחוקים ממה שנדרש מאישור רגיל", אומר פרלמן. ההבדל המהותי הוא שאישור רגיל מצריך מעקב של לפחות חצי שנה אחרי המתחסנים, בעוד שאישור חירום ניתן לאחר 3-2 חודשי מעקב אחר קבוצות הניסוי. ההבדל הזה מאבד ממשמעותו עם הזמן: לאחרונה פייזר הודיעה שתעביר בקרוב ל- FDA נתונים מחצי שנת מעקב.

התוויות נגד

"בישראל כמעט לא הוגדרו התוויות נגד לחיסון, בניגוד להנחיות FDA בארה"ב".

"התוויות נגד" הן הוראות שקובעות את מי אסור לחסן. טענת הוועדה האזרחית היא שהמדיניות בישראל שאננה הרבה יותר מ-FDA בארה"ב. בפועל, התוויית הנגד של FDA לחיסון של פייזר (וגם לחיסונים של מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון) כוללת הגבלה אחת: "אין לחסן בחיסון הקורונה של פייזר אדם עם היסטוריה ידועה של תגובה אלרגית קשה לאחד ממרכיבי החיסון". הוריית הנגד של משרד הבריאות כוללת אותו איסור בדיוק, ומוסיפה עוד כמה הנחיות, למשל לא לחסן מטופלים "שסובלים מתגובה למספר תרופות מוזרקות".

אכן, התוויות הנגד של CDC בארה"ב מפורטות יותר מאלו של FDA, ומספקות יותר מידע. אבל פרלמן מסביר כי גם בהן יש בשורה התחתונה רק שתי התוויות נגד: אלרגיה חמורה (אנפילקסיס) לחיסון או לאחד למרכיביו; ותגובה אלרגית מיידית או אלרגיה מאובחנת אליהם. בארה"ב לא מחמירים יותר.

ללא הסכמה מדעת

"החיסון בישראל ניתן ללא חתימה על טופס הסכמה מדעת ויידוע המתחסנים על תופעות לוואי, בניגוד למדינות כמו ארה"ב ואיטליה".

יש רגליים לטענה הזאת. ההנחיות של CDC, שנוגעות לכלל המתחסנים בארה"ב, מחייבות לתת למתחסנים דף מידע. אין דרישה גורפת להחתים את המתחסנים על טופס, אבל כמה מדינות בארה"ב הנהיגו נוהל כזה. בפלורידה למשל נדרשת חתימה על טופס הסכמה (Consent) שמאשר כי החותם יודע שהחיסון מאושר רק לשימוש חירום. גם באיטליה יש צורך בחתימה על טופס הסכמה (Consento).

אבל פרלמן אומר שהחובה הזו לא ייחודית לחיסון החדש לקורונה. CDC מורה לספק דפי מידע על כל חיסון, ובאיטליה גם חיסוני ילדים דורשים חתימה של ההורים על טופס הסכמה.

תמותה בארה"ב

"במערכת הדיווח האמריקאית VAERS דווחו 2,794 מקרי מוות לאחר החיסון".

מנגנונים לאיסוף מידע מהציבור על תופעות לוואי של תכשירים חדשים מקובלים בכמה מדינות. הם מאפשרים בין השאר לזהות השפעות נדירות יחסית, שלא תמיד יתגלו אפילו באוכלוסיית ניסוי גדולה. בארה"ב פועלת מערכת בשם VAERS באחריות משותפת של CDC ו- FDA. גורמים רפואיים והציבור הרחב יכולים להעביר אליה דיווחים בהתנדבות, ונתונים סטטיסטיים על המידע הגולמי שהתקבל - לפני שעבר אימות - מתפרסמים בפומבי.

כיוון שבישראל הנתונים הפומביים דלים יותר, ועדת החקירה האזרחית ביקשה להיתלות בנתונים מחו"ל על נזקי החיסון, בין השאר מ- VAERS. ואמנם, כפי שכתבנו בעבר, מספר המקרים של "מוות אחרי קבלת חיסון" שהוזנו ל- VAERS בזמן מבצע החיסון לקורונה גבוה במיוחד בהשוואה לשנים קודמות. 

אבל שימו לב: אלה דיווחי פטירה לא-מאומתים שכלל לא נבדק אם התרחשו כתוצאה מהחיסון. המומחים שניתחו את הדיווחים מטעם VAERS הגיעו למסקנה הפוכה: לא נמצא כלל שהחיסונים הורגים. לקפיצה במספר הדיווחים יש הסבר פשוט: בחיסוני הקורונה - בניגוד לרוב החיסונים האחרים - מוסדות הבריאות חייבים לדווח על כל פטירה לאחר ההתחסנות בלי קשר לסיבתה. באחוזים, גם המקרים האלה מהווים רק 0.0017% מכלל המתחסנים בארה"ב. לדברי פרלמן, "זה שיעור כל-כך נמוך שכנראה תמצא נתונים דומים גם בקבוצת הפלצבו".

תופעות לוואי

"לפי דוח של ממשלת בריטניה דווחו 46,309 מקרים של תופעות לוואי הקשורות לחיסון של פייזר, מתוכם 314 פטירות".

הדוח הזמין האחרון של ממשלת בריטניה על תופעות הלוואי בחיסוני הקורונה אכן מציין רבבות דיווחים על תופעות לוואי שהופיעו לאחר קבלת החיסון של פייזר, לרבות יותר מ-300 מקרי מוות. הוא מתבסס על מערכת מעקב ותיקה, דומה ל- VAERS בארה"ב. אבל הצגת המקרים האלה כ"תופעות הקשורות לחיסון" חוטאת למה שנאמר במסמך הבריטי.

מחברי הדוח מקפידים לציין: "אין לפרש את תופעות הלוואי החשודות שמתוארות בדוח זה כתופעות לוואי מוכחות של חיסוני קורונה". ראשית, מתחסנים מתבקשים לדווח על תופעות לוואי גם אם הם חושבים שאין להן שום קשר לחיסון. שנית, קשה להבחין בין בעיה שהייתה מתרחשת ממילא ובין תופעת לוואי של החיסון. גם עורכי הדוח הבריטי, כמו עמיתיהם בארה"ב, טוענים שניתוח הדיווחים מראה שאופיים "אינו חריג בחיסון חדש".

אם הדיווחים לא מעידים על קשר סיבתי לחיסון, מה הטעם לאסוף אותם? "מערכות דיווח כאלה מיועדות להציף שיש משהו חריג", מסביר פרלמן. הדיווחים על קרישי דם בחיסונים של אסטרהזניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, למשל, היו אמנם נדירים, אבל חריגים מספיק כדי להדליק נורה אדומה.

היעדר שקיפות

"הממשלה צריכה להסיר כל חיסיון וליצור מנגנונים שקופים ומבוקרים".

לטענה הזאת אנחנו מסכימים. הנתונים על מבצע החיסון בישראל לא מתפרסמים בפירוט ובתכיפות כמו בארה"ב ובבריטניה. גם פרלמן מסכים שמשרד הבריאות ראוי לביקורת בנוגע לשקיפות. אמנם מצגות מדיוני ועדות המעקב אחרי מבצע החיסון זמינים ברשת, אבל הם התפרסמו רק חמש פעמים, הפעם האחרונה לפני חודשיים. בארה"ב ובבריטניה העדכונים שבועיים. המידע גם לא מפורט דיו לצורכי מחקר, ואין הסבר על שיטות העבודה ודרך הסקת המסקנות.

למרות זאת, לדבריו, "לא צריך לקחת את זה למקום קונספירטיבי". בניגוד למערכות הדיווח הוותיקות בשתי המדינות האחרות, בישראל המעקב השיטתי אחרי בטיחות תרופות (פרמקוויג'ילנס) הוא תחום צעיר. הוא נולד בתחילת העשור הקודם, בעקבות פרשת האלטרוקסין - תרופה שגרסה חדשה שלה הביאה לעלייה בתלונות על תופעות לוואי. ועדת בדיקה שהקים משרד הבריאות המליצה להקים גוף ייעודי שיאסוף דיווחים על תופעות לוואי. המערכת הזאת פועלת היום, ולדברי פרלמן הניבה תוצאות גם לגבי החיסון לקורונה. בין השאר אותרו מקרים של דלקת הלב לאחר החיסון, שלא התגלו במקומות אחרים, והם נמצאים בבדיקה.

***

מוועדת החקירה האזרחית נמסרה התגובה הבאה:

"משמח מאוד שעיתון גלובס החליט להקדיש כתבה לדו"ח של ועדת החקירה האזרחית. אולם, למרבה הצער, במקום דיון ושיח ראויים והולמים בנושא הקריטי שבו עוסק הדו"ח, שעניינו דיני נפשות, בחר העיתון להקדיש כתבה שלמה לתקיפת הדו"ח ומחבריו, תוך שהוא מצפה לתגובה בסד זמנים צר של שעות ספורות.

"נציג מדעת מודה שאין שקיפות מצד משרד הבריאות, ושאין בישראל כלל מערכת לדיווח על תופעות לוואי, ואף על פי כן מבקר את עבודתנו. במקום להתמקד בעובדה בלתי נתפסת זו של העדר שקיפות מצד משרד הבריאות ובנתונים החמורים העולים מהשטח. אנו רואים בכך ניסיון לטייח את הדיון ולהסיט את תשומת הלב הציבורית מהשאלה המרכזית הקשה העולה מן הדו"ח שלנו, מעבר לנתונים החמורים המוצגים בו: כיצד ייתכן שבמבצע החיסונים הגדול וההמוני ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, משרד הבריאות מועל בחובתו לנהל מעקב בקרה וניטור על תופעות הלוואי והתמותה? אנו פונים למשרד הבריאות לנהוג בשקיפות מלאה ולהציג לציבור את המידע הנמצא בידיו בנוגע לתופעות הלוואי של החיסון (שעל חלקן כבר דיווח באולפן שישי האחרון) ולבחון את הסיבה לתמותה המוגברת בתחילת השנה, במקביל למבצע החיסונים.

"בניגוד לנציגת הלמ"ס ונציג מדעת, הוועדה אינה משועשעת כלל מתמונת המצב המדאיגה באשר לנתוני התמותה והתחלואה עקב מתן תכשיר החיסון של פייזר, גם לא מהטעיית הציבור ע״י משרד הבריאות ומחוסר השקיפות שבה הוא מנהל את המידע. אנו מזמינים את הנ"ל לפגוש את מאות הנפגעים שפגשנו, את עשרות משפחות הנפטרים שאותם ראיינו, ואת כל אותם שחייהם לא ישובו עוד למה שהיו.

"דברי נציג מדעת המכנה את הדוח 'קונספירטיבי' הם בבחינת לשון הרע ואסורים על פי חוק. פרסומם ברבים, מעבר למה שכבר הופץ, מחמיר את העוולה. אנו ממליצים לו שלא לנקוט במילים מכפישות ומבזות שכאלה בהקשר עם עבודתנו.

"ככל שמערכת גלובס סקרנית ומעוניינת לרדת לחקר האמת והנתונים, היא מוזמנת ליצור קשר עם חברי הוועדה ולקבל בתוך 14 ימים תשובות מקיפות ומידע שקוף ומנומק אותו תידרש לפרסם במלואו. לא דנים ברצינות בכאלו עוולות במחטף".