כלכלת ישראל | פרשנות

עליית מחירים או אינפלציה? בנק ישראל לא מודאג

מצד אחד, עליית המחירים בינתיים מוגדרות ע"י הבנקים המרכזיים כתיקון לסעיפים שירדו בשנה שעברה • מהצד שני, הדפסת הכסף למימון הגירעונות נמשכת, והיא עשויה להצית אינפלציה • הוויכוח לגבי השאלה אם מדובר בעליית מחירים זמנית, יגיע לפתרון בחודשים הקרובים

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

לאחר שבע שנים של דפלציה המחירים עולים בקצב שלא זכור מזה עשור, והאינפלציה תתקרב השנה לשיעור של 2%. זה לא ייחודי רק לישראל: בארה"ב מדד המחירים לצרכן עלה בשנה האחרונה ב-4.2%.

ממזון וביגוד ועד נדל"ן וארנונה: עשור למחאה החברתית, ישראל בדרך לגל התייקרויות

מדד המחירים לצרכן, שאומד את השינוי בסל המוצרים של משק בית בכל חודש, אמנם עלה באפריל פחות מהצפי - מה שהרגיע את החששות. אך מתחילת השנה האינפלציה הסתכמה ב-1.1%. 

אינפלציה מתארת מצב של עליות מתמשכות במחירים, זאת בניגוד לעלייה חד-פעמית שהיא מעין התאמה של המשק לזעזועים השונים. השאלה אם עליות המחירים הן חד-פעמיות או שמא מדובר בתחילתו של תהליך אינפלציוני.

מצד אחד, עליית המחירים בינתיים מוגדרות על ידי הבנקים המרכזיים כתיקון לסעיפים שירדו בשנה שעברה בשל הסגרים שנכפו במשבר הקורונה, כמו התיירות, בידור ופנאי, לצד שיבושים בשרשרת האספקה העולמית שגוררים עלייה בתעריפי ההובלה. מנגד, השתחררות הביקוש הכבוש עם פתיחת הכלכלות, במקביל לחשש ממגבלות ההיצע כתוצאה משיבושי האספקה, גוררים ציפייה לעליות מחירים בהמשך. גם התפתחות הטכנולוגיה שמביאה שינויים תכופים בסל המוצרים והשירותים מתורגמת למדידה של אינפלציה נמוכה.

מהצד שני, הדפסת הכסף למימון הגירעונות נמשכת, והיא עשויה להצית אינפלציה בעולם. לממשלות יש אינטרס לשחוק חובות כך והמשך המדיניות המרחיבה תתרום לכך. בנוסף היציאה של עובדים מחוץ לשוק העבודה יוצרת לחצים לעליית שכר. כך למשל, מספר המשרות הפנויות במשק המקומי הגיע לשיא מאז תחילת המדידה (130 אלף) בזמן שכמעט 500 אלף איש יושבים בבית בשל התמיכה הממשלתית שעשויה להימשך.

ציפיות האינפלציה משוק ההון בישראל קפצו בתוך שנה ממינוס 0.8% לרמה של כ-2%. עלייה חריגה, אם כי מתבקשת נוכח התמיכה האדירה של הבנקים המרכזיים בעשור האחרון ובתקופת הקורונה לצד פתיחת הכלכלה לאחר המשבר הקורונה. עולה השאלה האם הבנקים יצליחו לתזמן את התקררות הכלכלה לפני שתתחמם יתר על המידה. לא מן הנמנע כי ללא שינוי מדיניות מצד הבנקים המרכזיים, נראה המשך של עליות המחירים, בזמן שהמנטרה של הבנקים היא כי הריבית תיוותר נמוכה למשך זמן ממושך.

בשורה התחתונה: הוויכוח לגבי השאלה אם מדובר בעליית מחירים זמנית, יגיע לפתרון בחודשים הקרובים. בינתיים בנק ישראל לא מודאג מהתפרצות אינפלציונית, ומדד אפריל הוכיח שהוא צודק לעת עתה.