מחלוקת בצמרת משרד המשפטים: מנדלבליט יכריע בקרוב בעניין סגירת גל"צ

לגלובס נודע כי היועמ"ש צפוי לפרסם בימים הקרובים את חוות דעתו האם סגירת התחנה הצבאית מחייבת חקיקה • בשאלה זו נכתבו מספר חוות דעת מנוגדות במשרד המשפטים

בניין גלי צה"ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
בניין גלי צה"ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

לאחר שהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון נתן אור ירוק לרצונו של שר הביטחון בני גנץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, הנושא מסתבך משפטית. בעוד שבמשרד הביטחון סבורים כי אין צורך בחקיקה ראשית לצורך סגירת גל"צ, במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הדברים הרבה פחות חד משמעיים. לגלובס נודע כי הנושא נתון במחלוקת בתוך הייעוץ המשפטי לממשלה. בשאלה זו נכתבו מספר חוות דעת מנוגדות במשרד המשפטים. עקב המחלוקת בין בכירי המשרד, הנושא הועלה ליועץ המשפטי לממשלה בעצמו אביחי מנדלבליט, שצפוי לגבש דעה בנושא ולפרסמה בימים הקרובים.

בסוגיה זו עסקו וכתבו חוות דעת במספר מחלקות בייעוץ וחקיקה: במחלקה למשפט כלכלי בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד מאיר לוין, באשכול ביטחוני בראשות עו"ד ענת אסיף מהמחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, וכן במחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי. כל חוות הדעת כאמור הועברו לעיון מנדלבליט.

מסתמן כי עמדת עו"ד מאיר לוין זהה לעמדת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שגורל גלי צה"ל יכול להיקבע על ידי שר הביטחון ללא צורך בחקיקה ראשית של הכנסת. זאת בניגוד לעמדת האשכול הביטחוני במחלקת ייעוץ וחקיקה הסבורה כי המהלך דורש חקיקה של הכנסת. עמדתו של המשנה ליועמ"ש רז נזרי לא ידועה בשלב זה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "לא נגיב על שיח פנימי ובכל מקרה העמדה שתקבע בסופו של דבר היא עמדת היועץ המשפטי לממשלה".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
 היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

משרד הביטחון: הסמכות בידי צה"ל

לפני כחודש פרסם הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, כי הסמכות לסגירת גלי צה"ל היא בידי שר הביטחון והרמטכ"ל. על פי הפרסום ב"ידיעות אחרונות", הנימוקים בחוות הדעת של משרד הביטחון הם כי הקמת גלי צה"ל על ידי דוד בן גוריון (בספטמבר 1950) לא לוותה בהחלטה של הרשות המחוקקת, וגם כיום, לאחר 70 שנות פעילות, התחנה אינה פועלת מכוח הסמכה מפורשת בחוק. אין תקדים לכך שפעולה שעניינה הניהול הפנימי של יחידות הצבא נחשבת כהסדר ראשוני המחייב חקיקה ראשית של הכנסת; סמכות הרמטכ"ל לסגור יחידה צבאית היא מסמכויות הליבה של הרמטכ"ל ולעולם אינה מותנית בחקיקה.

שר הביטחון והרמטכ"ל הגיעו למסקנה שלפיה אין עוד צורך צבאי בקיומה של התחנה, כי יש בשידוריה היבטים מסוימים שעשויים לפגוע בעקרונות שחלים על כל המשרתים בצבא וכי כפועל יוצא מכך יש להוציאה ממערכת הצבא ומשרד הביטחון או לסגור אותה. לפיכך, אין לכפות על הצבא להמשיך לנהל יחידה זו.

עוד נכתב בחוות הדעת כי המשך פעילות התחנה, על הקשיים הניכרים שהיא גורמת, שנויה במחלוקת ציבורית עזה. בנסיבות אלה קשה לטעון שדווקא סגירת התחנה, להבדיל מהמשך פעילותה במסגרת הצבא, היא הסדר ראשוני שמחייב חקיקה ראשית דווקא. ההיפך הוא הנכון - בשים לב למחלוקת שנוצרה בהחלט ייתכן כי דווקא המשך הפעילות של התחנה מחייב חקיקה; זכות חוקתית לחופש ביטוי ושידור ציבורי זו אינה טומנת בחובה בהכרח חובה לקיים שני גופים נפרדים לשידור ציבורי, ודאי שלא קיומה של תחנה צבאית דווקא לצדו של תאגיד שידור ציבורי עצמאי ומבוסס.

אדרבא, אילו המחוקק היה סבור שנדרש ריבוי תחנות רדיו בתחום התוכן החדשותי, היה קובע כך במפורש.

הרמטכ"ל כוכבי נחרץ בהתנגדותו לגלי צה"ל

יש לציין כי במשך שנים לא מבוטלות הרמטכ"לים ושרי הביטחון מעוניינים לסגור את גלי צה"ל ולכל הפחות להוציא את התחנה מידיו של צה"ל. בעניין זה ניסה לפעול ב-2017 שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן בתמיכת הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט. לעמדת איזנקוט בפורום סגור של ועדת חוץ וביטחון, "לא ייתכן שתהיה תחנה צבאית שמשדרת מחלוקות בחברה הישראלית. זה לא התפקיד שלה וזה לא דמוקרטי". בהמשך ניסה ליברמן להוציא את גל"צ מצה"ל ליחידת סמך של משרד הביטחון, אולם בעקבות התנגדות של המשנה ליועמ"ש דאז דינה זילבר, בין היתר, בטענה שהדבר דורש חקיקה ראשית של הכנסת, החליט בסוף ליברמן לסגת מן הרעיון.

בהודעה בפברואר 2017 הודיע משרד הביטחון כי "בהתייעצות נדונו האפשרויות השונות בנוגע למיקומה של גל"צ במערכת הביטחון וההשלכות והקשיים שיוצרת הכוונה להעביר את התחנה מצה"ל למשרד הביטחון, בהקשר של אי-תלותה ועצמאותה של התחנה כגוף שידור ציבורי, הפרוצדורה המורכבת שבקליטת התחנה במשרד הביטחון והצורך להסדיר את המהלך בחקיקה ראשית. לאור הקשיים הללו ומתוך הרצון לשמור על צביונה המיוחד של גל"צ, החליט שר הביטחון כי התחנה תישאר במקומה הנוכחי בצה"ל".

הרמטכ"ל הנוכחי, אביב כוכבי, נחרץ כמו איזנקוט בהתנגדותו להמשך שידורי גלי צה"ל ומבחינתו דין התחנה להיסגר. גנץ הודיע כבר בינואר השנה כי החליט להוציא את גל"צ ממערכת הביטחון. לטענתו, "ההחלטה נובעת מהייעוד של צה"ל, וכן מהצורך להפריד בין שירותם של חיילי צה"ל לבין פעילותו של אמצעי תקשורת שבו מועסקים לובשי מדים בתכנים פוליטיים".

לדברי גנץ, "ההחלטה שקיבלתי בהמלצת הרמטכ"ל היא עניין ערכי ולא תקציבי. התקשורת החופשית בישראל היא חשובה מאין כמוה, ואמשיך להגן עליה ולדאוג לעצמאותה, אולם קיום תחנה צבאית בצה"ל אינה סבירה בעת הזו. קבעתי כי לובשי מדים לא יעסקו בפוליטיקה בשום תפקיד, זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת הסותר את ערכי צה"ל, את היושרה המתחייבת ואת ההתנהלות התקינה. אני מוקיר את גל"צ ואת תרומתה לתקשורת הישראלית, ולמגוון הדעות והקולות בתקשורת, ונכון יהיה למצוא אפיק אחר להמשך פעילותה".

לפני כחודשיים טען גנץ במליאת הכנסת כי גלי צה"ל הפסיקה מזמן להיות ממלכתית בשל עיסוקה בנושאים פוליטיים. "אין מקום להפעלתה במתכונתה הנוכחית" קבע גנץ, שטען כי "חיילי צה"ל צריכים להיות מורחקים מכל עיסוק פוליטי שהוא".

העובדה שכעת על הפרק עומדת סגירת גלי צה"ל כיחידה צבאית ולא העברתה למשרד הביטחון או למשרד ממשלתי אחר, תחזק את האפשרות המשפטית של שר הביטחון גנץ ליישם את המלצת הרמטכ"ל אביב כוכבי לסגור את התחנה. כך או אחרת, טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא.

צרו איתנו קשר *5988