באוצר עונים לביקורת של החקלאים: "למדינה יש אחריות גם על הצרכנים"

רפורמת החקלאות של שר האוצר ליברמן ושר החקלאות פורר עומדת בימים אלה בלב סערה ציבורית, במסגרתה מוחים החקלאים נגד הכוונה לפתוח אתיבוא הפירות והירקות • האם לטענות החקלאים יש אחיזה במציאות? אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות באגף התקציבים באוצר, ענה לגלובס על כל הטענות נגד הרפורמה שאמורה להוריד בעשרות אחוזים את מחירי הפירות והירקות לצרכן

הפגנות החקלאים בערבה / צילום: ראובת רבין
הפגנות החקלאים בערבה / צילום: ראובת רבין

רפורמת החקלאות של שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר עומדת בימים אלה בלב סערה ציבורית, במסגרתה מוחים החקלאים וארגוני החקלאים נגד הכוונה לפתוח את יבוא הפירות והירקות בישראל באופן גורף ומעבר לתמיכה ישירה בחקלאים. החקלאים כבר חסמו צמתים מרכזיים ברחבי הארץ, השליכו ביצים ותוצרת חקלאית על הכבישים, עלו לכנסת וגייסו תומכים מקרב חברי הכנסת - הכול כדי לעצור את הרפורמה המשולבת בתקציב ובחוק ההסדרים לשנים 2021-2022.

קל מאוד להתחבר לחלק מהטענות של החקלאים נגד הרפורמה, במיוחד כשהן כוללות האשמות לפיהן הרפורמה היא "גזר דין מוות לחקלאות בישראל" ועתידה לפגוע בביטחון התזונתי במדינה, לאחר שענף החקלאות המקומי יקרוס, ונהיה תלויים ביבוא בלבד; וגם ביקורת על כך שמחירי הפירות והירקות בכלל לא יירדו, כי מעט יבואנים ישתלטו על היבוא, ולא תתחולל תחרות; וכי מי שלמעשה אחראי על יוקר המחירים אלה רשתות השיווק, ובזה הרפורמה לא מטפלת.

האם הטענות הללו נכונות? כמה אחיזה יש להן במציאות? והאם באוצר כל-כך מנותקים עד כדי כך שלא אכפת להם להחריב את ענף החקלאות?

גלובס ביקש מאלי מורגנשטרן, רכז חקלאות באגף התקציבים באוצר, להשיב לטענות ולשפוך אור על הנתונים שעומדים מאחורי הרפורמה שאמורה להוריד בעשרות אחוזים את מחירי הפירות והירקות לצרכן. 

אלי מורגנשטרן / צילום: אינספאייר
 אלי מורגנשטרן / צילום: אינספאייר

אחת הטענות המרכזיות נגד הרפורמה בחקלאות היא שהיא תביא לקריסת כל החקלאים בארץ, שגם ככה בקושי שורדים. האומנם?
מורגנשטרן: "אם נקבל לרגע את ההנחה, שהיא לגמרי לא נכונה, שהרפורמה תגרום לקריסה של החקלאות (ושוב, אין חשש כזה וזה לא נכון), יש לנו עשרת אלפים חקלאים אל מול 9 מיליון אזרחים. אותם 9 מיליון צריכים היום לשלם על כל מוצר שהם קונים פי 1.5 או פי 2 או פי 3 ממה שמשלמים בעולם, בגלל שיש עשרת אלפים איש שאומרים שהם לא יוכלו לתפקד יותר אם יפתחו את המכס ויורידו את המחירים. זה לא פרופורציונלי.

"יש לנו אחריות גם לעשרת אלפים איש, ואני לא מזלזל בזה, אבל האם באמת יש חשש שהחקלאות תקרוס? התשובה לכך שלילית. החקלאות מבוססת על מגוון רחב מאוד של ענפים, מתוכם לפחות 50% ענפי יצוא, למשל אבוקדו, תמרים, פלפלים ורימונים - סדרה שלמה של מוצרים שאנחנו מייצאים לחו"ל. אם אנחנו מייצאים לחו"ל, אז כנראה שאנחנו יותר איכותיים או יותר זולים מהמוצר בחו"ל.

"אף אחד מהענפים האלה לא עומד להיפגע במילימטר, גם אם יהיה לו טיפה פחות נוח מזה שיש פטור ממכס, והוא צריך להתחרות בעת פתיחת היבוא. אבל גם היום הוא מתחרה בעולם. כל החקלאים האלה כבר היום מתחרים בשוק הבינלאומי בצורה יפה מאוד, אז לפחות 50% מהחקלאים בארץ לא מושפעים כמעט בכלל מהרפורמה.

"ב-50% הנותרים חלק מאוד גדול מהמוצרים נמכר במחירים תחרותיים ביחס לעולם, למרות שאנחנו לא מייצאים אותם, למשל גזר, בצל ותפוחי אדמה. המחירים שם לא יקרים במיוחד, וגם הם לא יקרסו מזה שמחר בבוקר יהיה יבוא".

אילו ענפים חקלאיים כן יפגעו מפתיחת היבוא?
"יש כמה ענפים שבאמת יהיה להם מאוד קשה, בהם הענבים התפוחים ובעיקר הנשירים כמו הנקטרינות והשזיפים. מדובר בכ-10%-15% מהייצור החקלאי בארץ, והם יצטרכו באמת להתמודד.

"השאלה היא האם מדינת ישראל מוכנה לעשות צעדים בשביל להוריד מחירים בענפים האלה, או שהיא צריכה לבחור בחלופה השנייה של להשאיר מחירים פי 2 ופי 3 למוצרים האלה, ובלבד שאותם 10%-15% לא יצטרכו להתייעל.

"אם היו מוכרים לנו נקטרינות ב-10% יותר מאשר באירופה, ב-20% או אפילו ב-50%, אז היינו אולי אומרים 'בסדר', אבל מוכרים לנו נקטרינות ב-300% יותר יקר מאשר באירופה. ענבים בארץ עולים בשיא העונה שלהם, כשזה הכי זול בכל השנה, 17-18 שקלים לקילו כשבכל סופר באירופה או בארצות-הברית אפשר לקנות אותם ב-8 או 9 שקלים. הגיע הזמן להתעורר. אי-אפשר למכור בכל מחיר. למדינת ישראל יש אחריות לא רק לחקלאים אלא גם על הצרכנים".

אז התועלת של הרפורמה (הורדת המחירים) עולה על העלות (קריסת החקלאים בענפים הללו)?
"אנחנו לא רוצים שאף חקלאי יקרוס, ומאוד חשוב לנו באוצר ובמדינה שאנשים שמייצרים את התוצרת שלהם בשביל להתפרנס ובשביל הערכים שמאוד חשובים למדינת ישראל לא יקרסו, אבל כן יתייעלו. הם יצטרכו לבחור האם לגדל שזיפים ולמצוא את הדרכים לעשות את זה בצורה יעילה יותר - או לעבור לענפים אחרים.

"אולי הם יעברו לגדל אבוקדו או מוצר אחר, ובכלל לא בטוח שצריך לגדל במדינת ישראל אננס וליצ'י, שהם מוצרים שהאקלים בישראל לא מתאים להם, והחקלאים נורא נהנים לגדל אותם. אז אם לא יגדלו את המוצרים הללו, זה לא סוף העולם. אנחנו גם לא מגדלים קקאו. אין מה לעשות, צריך להתייעל".

כיום פועלים מעט מאוד יבואנים גדולים במשק, היות שלא משתלם לייבא בכמויות קטנות. קיים חשש שמיעוט יבואנים ישתלט על היבוא ויהוו מונופול, והמחירים לא יירדו. האומנם?
"יש איזו הנחה סמויה - ולא ברור מהיכן היא מגיעה - שיבואנים עושים בוננזה על יבוא, ובגלל זה הציבור משלם מחירים יקרים. זה לא נכון עובדתית ולא נכון כלכלית. בכל מקום שיש אפשרות לייבא בלי מגבלות, נכנסים יבואנים ומייבאים. כך, בשוק החמאה היו עשרה יבואנים כשהיו מכסות פטורות ממכס, ואחר-כך עשינו פטור גורף על יבוא חמאה והגענו ל-15-20 יבואנים שמייבאים חמאה. אותו דבר אפשר לראות במוצרי חשמל, וגם במוצרי הקפה והאורז.

"באופן כללי, כל דבר שאפשר לייבא, מייבאים עשרות יבואנים. כל מי שיכול להרוויח כסף, עושה את זה. בסוף אם משתלם לייבא, נכנס עוד יבואן, וכל הטענה על זה שיש יבואנים שעושים בוננזה על יבוא, היא טענה שאין לה שום בסיס עובדתי.

"לשוק הפירות והירקות יש יתרון בהשוואה לענפים אחרים דווקא, כי אין בהם מיתוג. כשרוצים לייבא קפה, אז אנשים רוצים לקנות דווקא נסטלה או טסטר צ'ויס. בתפוחים לאף אחד לא אכפת איזה לוגו יש על התפוח, ובדרך-כלל אין בכלל לוגו, ולכן בענף הפירות והירקות הרבה יותר קל להיכנס ליבוא מאשר לענפים אחרים. כל הסיפור של יבוא מקביל לא מהווה בעיה בענף ה פירות והירקות.

"מבחינה כלכלית זה גם לא נכון, כי ברור לגמרי שכשעלויות הייצור יורדות, הן מתגלגלות לירידת מחירים לצרכן. כשליבואן עולה פחות, אז הוא מוריד מחירים לצרכן, אולי לא 100% מהחיסכון שלו אבל 30-40%. גם מונופול מוריד מחירים כשעלויות הייצור גדולות יותר. זו הנחה בסיסית בכלכלה שגם מונופולים מורידים מחירים כשעולה להם פחות. הם רוצים למכור יותר ולהגדיל את השוק שלהם".

מדברים כל הזמן על הפגיעה בביטחון התזונתי של ישראל בעקבות הרפורמה, על מה שיקרה אם לא ניתן יהיה לייבא, וכאן לא תהיה חקלאות. זה תרחיש שעלול לקרות?
"זה תרחיש שנשקל, וחשבנו עליו בעת גיבוש הרפורמה. צריך להזכיר שביטחון תזונתי מוגדר כיכולת של אוכלוסיות חלשות לצרוך מזון, ולא לזה מתייחסת הטענה. לאוצר לא פחות חשוב ממה יקרה במצב חירום. אנחנו צריכים שיהיה פה מספיק אוכל במצב שגרה, וכיום המצב הוא שיש בין 40% ל-50% מהאוכלוסייה שאין להם מספיק כסף לצרוך פירות וירקות בכמויות הרצויות, אז דבר ראשון צריך לדאוג שהם יוכלו לצרוך מספיק מזון.

"מה יקרה אם לא תהיה אפשרות לייבא? אז אנחנו נהיה בבעיה בכל מקרה, כי גם דלק אנחנו מייבאים, וחיטה ואורז ועוד הרבה מאוד דברים אחרים, ואולי היה הכי טוב אם היינו מצליחים לגדל הכול לבד, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה".

מה יקרה אם יבואן גדול יציף את השוק בתוצרת ויוריד מחירים, עד שהחקלאים פה לא יוכלו להתמודד ויקרסו, ואז כשלא תהיה תחרות מקומית, יעלה מחיר?
"זה חשש שמעלים בכל פעם שפותחים משק ליבוא ולתחרות חופשית. אמרו לנו את זה גם כשעשו את רפורמת השמיים הפתוחים וגם כשעשו רפורמות אחרות.

"בפועל זה לא קורה, בגלל שאם הוא יוריד את המחירים ואחר-כך ינסה להעלות אותם, אז מישהו אחר ינסה לייבא במקומו וימכור יותר זול. כך עובדת כלכלה חופשית.

"בכל מקרה, הוספנו בתוך החלטת הממשלה הוראה שלפיה נעשה הגבלות כדי למנוע הורדת מחירים טורפנית, למנוע בדיוק את המצב הזה".

יש מי ששואל למה באוצר בחרו במודל של תמיכה אחידה בחקלאים (תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד), ולא במודל של תמיכה דיפרנציאלית לפי מי שצריך יותר?
"באירופה עושים תמיכה אחידה לכולם, כשהרציונל שעומד מאחורי התמיכה האחידה זה שהמדינה לא תתערב לאנשים במה לייצר. אנחנו מנסים בכל דרך אפשרית להימנע מהתכנון המרכזי, שיכול להיות בצורה כזו ששמים מכס שונה על ענבים לעומת תפוחים או מכס שונה בענבים בכל השנה ויותר גבוה באפריל-מאי. המטרה היא לא להתערב בשוק, לצאת מהמקום הזה ולתת לאנשים לקבל את ההחלטות הכלכליות הנכונות להם. זה אומר שכמה שפחות המדינה תגיד להם מה לעשות יותר טוב.

"מבדיקה אקדמית שנערכה בארץ, עלה שההבחנה בין תמיכה דיפרנציאלית לתמיכה שאינה תלויה בגידולים היא מאוד דרמטית, שזה כשלעצמו חוסך באזור 20% במחיר לצרכן. אם מעודדים משהו ספציפי, גורמים לעליית מחירים לצרכן, ולכן הם ממליצים על תמיכה אחידה לכולם".

עלתה לאחרונה גם טענה שהמחירים גבוהים בגלל הקופון שגוזרות רשתות השיווק ובגלל החמדנות שלהן, ולא באשמת החקלאים, ובזה לא מטפלים במסגרת הרפורמה (למשל סיפור הצפת השוק בעגבניות מטורקיה). האומנם?
"הטענה הזו נטענת הרבה מאוד שנים, ובדקו את זה לפחות שלושה גופים ממשלתיים, כל אחד בנפרד, וכולם מצאו שזה לא נכון. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את זה ב-2014, ועדת מחירים בין-משרדית של משרד האוצר ומשרד החקלאות בדקה את זה בשנים 2015-2017, והממונה על התחרות בדקה את זה ב-2018 - וכל אחד מהגופים הגיע בנפרד לאותה מסקנה שהבעיה היא לא בפערי התיווך.

"כולם אומרים שעלות חומר הגלם, עלות התוצרת החקלאית, יותר יקרה פה, וזה לא קשור לפערי התיווך. אנחנו יודעים שבירקות רשתות השיווק הרבה פעמים מסבסדות את זה לצרכן, והן מוכרות לפעמים עגבניות במחיר יותר זול ממה שהן קונות וכדומה, אז אם כבר יכולה לעלות הטענה שרשתות השיווק מורידות מחירים - ולא מעלות אותם".

על-פי חוק מותר לחקלאים לתאם מחירים. האם זה עלול לסכל את רידת המחירים?
"לחקלאים יש סמכות בחוק לתאם מחירים. מותר להם לשבת יחד ולתאם מחירים, והם עושים את זה. למשל, הם יכולים לשבת ולומר 'המחיר של השזיפים ירד, ואיך נעלה אותו?' או 'בואו נמכור תפוחים לסוריה, כדי שיהיה קצת מחסור, ואז המחירים יעלו'. לפני חודשיים סבסדו יצוא של תפוחי אדמה והעברה של תפוחי אדמה למכירה לבעלי חיים, כדי שמחיר תפוחי האדמה לא ירד. זה קרטל שמותר בחקיקה, והוא עושה בדיוק את מה שמותר לו לעשות וכולנו שונאים - הוא מוודא שהמחירים יעלו ולא יירדו באף שלב.

"אנחנו לא מטפלים בקרטל הזה בצורה ישירה ברפורמה, בגלל שברגע שתהיה תחרות באמצעות יבוא, זה פחות יפריע לנו. בתפוחים למשל יש יבוא, והמחירים של התפוחים לא עולים, הם יציבים סביב ה-10 שקלים לקילו. אז החקלאים יכולים לתאם מחירים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל ברגע שהמחיר שלהם יעלה ל-11 שקלים - כולם יעברו לצרוך את היבוא.

"מאחר שאנחנו פותרים את בעיית היבוא, אנחנו פחות מוטרדים מתיאום המחירים. אם נראה שזה פוגע בצרכן, נצטרך לתקן את זה בהמשך".

צרו איתנו קשר *5988