פיאסקו צמידי המעקב בנתב"ג: הזוכה במכרז תובעת מהמדינה 40 מיליון שקל

חברת הטכנולוגיה סופרקום, שזכתה בפרויקט הממשלתי של צמידים אלקטרוניים לפיקוח אחר מבודדים, שלחה למשרד הבריאות מכתב התראה לפני נקיטת הליכים • תובעת את הסכום בגין השקעתה בפרויקט ובשל "נזקי מוניטין משמעותיים" כתוצאה מדחיית הפרויקט

ישראלים ששבו מחו''ל עם צמיד אלקטרוני לפיקוח אחר מבודדים, במרץ האחרון / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
ישראלים ששבו מחו''ל עם צמיד אלקטרוני לפיקוח אחר מבודדים, במרץ האחרון / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

חברת הטכנולוגיה סופרקום  שלחה אתמול (ג') למשרד הבריאות מכתב התראה לפני נקיטת הליכים, ודורשת לקבל סכום של 40 מיליון שקל על השקעתה בפרויקט הממשלתי לאספקת צמידי מעקב אלקטרוניים לחוזרים מחו"ל.

סופרקום, שמנוהלת על-ידי אורדן טרבלסי, היא ספקית של פתרונות טכנולוגיים להפקת תעודות חכמות וכן פיקוח ובקרה אלקטרוניים. לפני כחמישה חודשים מנייתה זינקה בעשרות אחוזים ביום מסחר אחד בנאסד"ק, לאחר שהודיעה כי בעקבות פיילוט שביצעה היא זכתה (יחד עם אלקטרה) בפרויקט ממשלתי בישראל לאספקת פתרונות פיקוח על החוזרים מחו"ל על רקע מגפת הקורונה.

צפתה הכנסות חודשיות של 3 מיליון דולר

הפרויקט נתפס כשנוי במחלוקת ונועד לעקוב אחר החוזרים מחו"ל ולוודא שהם אכן נמצאים בבידוד, בעזרת המוצר PureCare שהוא "צמיד אלקטרוני" וסמארטפון. זו הייתה אמורה להיות בוננזה לחברה: סופרקום עדכנה אז כי היא צפויה ליהנות מהכנסות חודשיות של 3 מיליון דולר כל עוד הפרויקט נמשך, לתקופה של 3 חודשים עם אופציה להארכתו עד ל-36 חודשים.

עם זאת, החריקות החלו כבר בחודש מאי. במכתב ששלחה החברה, באמצעות עורכי דינה ממשרד מיתר, ישנה בקשה "כי ממשלת ישראל תעשה שימוש בסמכותה להכריז ללא דיחוי על הפעלת בידוד בפיקוח טכנולוגי על נכנסים לישראל החייבים בבידוד, באמצעות הצמידים האלקטרוניים שייצרה מרשתנו והועמדו לרשות משרד הבריאות בתחילת חודש אפריל, ולהורות על מימוש הפרויקט לאלתר".

עוד נכתב שסופרקום מתכננת לתבוע 40 מיליון שקל שמגיעים לה, לדבריה, עבור ההשקעה העצומה בפרויקט, לרבות שירותים וציוד שהועמדו לרשות משרד הבריאות, וכן בשל "נזקי מוניטין משמעותיים". לטענתה, היא נדרשה להיות מוכנה עם מערכת שמסוגלת לפקח על 16 אלף מבודדים ליום, והשקיעה באינטגרציה של המערכות ובמערך הייצור.

"התנהלות הממשלה בלתי סבירה בעליל"

לפי עורכי הדין של סופרקום, "באופן תמוה", הממשלה טרם הכריזה על פיקוח טכנולוגי באמצעות הצמידים האלקטרוניים, ובמקום זאת הכריזה בתחילת אוגוסט על יישומון "ההסכמון המשודרג" שפיתחה המשטרה. "התנהלות זו היא בלתי סבירה בעליל. חוסר הסבירות נעוץ בהחלטה להעדיף אמצעי פיקוח שטרם נבדק, אשר יעילותו מוטלת בספק וייתכן שאף שלילית, על-פני פיקוח טכנולוגי באמצעות הצמידים האלקטרוניים, אמצעי טכנולוגי מוכח ויעיל, אשר החוק התכוון אליו וחוקק עבורו והוא עומד לרשות משרד הבריאות".

סופרקום, שהמדינה התחייבה לרכוש את שירותיה, נתקעה עם עשרת אלפים צמידים, כך לדברי הבעלים, ויכולת ייצור של עוד אלף ביום. בנוסף, מספקת החברה גם מעין טלפונים כשרים שישמשו למעקב לציבור החרדי וכן, באמצעות שת"פ עם חברה נוספת, מערך של פקחים על אופנועים בכל הארץ כדי לוודא שאין הפרות בידוד.

כזכור אז היה זה סגן שר הבריאות יואב קיש שריכז את הנושא במשרד וקבע כי הצמיד האלקטרוני יהיה הפתרון שייבחר להבטחת הבידוד. הוא אמר בראיון לאתר YNET כי "זה הפתרון שמדינת ישראל תלך אליו - צימוד דיגיטלי, ממוכן. הוא יאפשר לנו לוודא שהבידוד בבית נשמר תוך מינימום פגיעה בזכויות אדם".

מבירור מול משרד הבריאות עולה כי הם לא מתכוונים להשתמש בצמידים וזאת למרות שהתיקון החדש לחוק שהופץ אתמול מאפשר זאת. עם הזינוק המחודש בתחלואה והעובדה כי בכירי משרד הבריאות מודים כי יש אי ציות לכללי הבידוד והבדיקות הנדרשים, עלה הצורך במעקב אלקטרוני, אלא שמשרד הבריאות העביר את הנושא לידי המשרד לביטחון פנים שהביא לשולחן תוכנה בשם "הסכמון". על-ידי השימוש בתוכנה הזו למעשה יורד העומס מהשוטרים שנדרשים לפקח בעצמם על חובת הבידוד, אולם במהלך דיון בוועדת חוקה בשבוע שעבר עלו לא מעט בעיות בנוגע לשימוש בתוכנה, עד כי יו"ר הוועדה קבע כי היא יכולה להיות אמצעי מעקב נוסף, אך לא עיקרי.

הערב (ד') יתקיים דיון נוסף בקבינט הקורונה כדי לאשר הגבלות נוספות נוכח הזינוק בתחלואה, אולם אמצעי המעקב שהמדינה כבר השקיעה בו לא יעלה על שולחן מקבלי ההחלטות.

בינתיים, מניית סופרקום שזינקה בעקבות הדיווח על החוזה חזרה אחורה, ונסחרת כיום במחיר נמוך יותר ממחירה לפני הזינוק - 1.2 דולר, המשקף לחברה שווי של 24 מיליון דולר. סופרקום פרסמה דוחות לרבעון השני, בו הכנסותיה גדלו ב-2% לעומת הרבעון המקביל ל-3.1 מיליון דולר, וההפסד הנקי הצטמצם ב-26% ל-964 אלף דולר. על בסיס Non-GAAP, בנטרול סעיפים חשבונאיים שונים, ההפסד היה 239 אלף דולר, צמצום של 58.7% לעומת ההפסד ברבעון המקביל.