הפי אוור במשרד? תחשבו שוב. מחקרים מראים שגם שוט קטן הוא רעיון לא כ"כ טוב

השעה עוד לא 8 בבוקר, אבל מרטין, אחד מגיבורי הסרט Another Drink לוגם לעצמו כוס יין אדום כדי להעלות את רמת האלכוהול שלו בדם. בסרט הדני שזכה השנה בפרס האוסקר על הסרט הזר, מראים איך מרטין וחבריו המורים מנסים לשמור על רמת אלכוהול מתונה בדמם כדי למקסם את הביצועים שלהם בכיתה, ולשפר את היכולות החברתיות והאנרגיות שלהם.

הניסוי החברתי הזה מבוסס על הטענה של פסיכיאטר נורבגי בשם Finn Skårderud, לפיה בני האדם נולדים עם רמות אלכוהול נמוכות מדי בגוף ולכן צריכה מתונה ועקבית של אלכוהול תשפר את איכות חיינו. אבל האם יש בכך אמת מדעית? האם חברות וארגונים צריכים להציע וודקה שוטס עם ההגעה לעבודה בבוקר, בר פתוח לארוחת הצהריים ומרטינס לקראת השקיעה?

אז לפני שאתם קופצים עלינו, התשובה היא לא. חכו לפני שאתם פותחים את הבר ביום שני בבוקר במשרד. והנה לפניכם שורש הסיבות המדעיות.

מחקרים בדקו את ההשפעה של צריכת אלכוהול מתונה על ההתנהלות הקוגניטיבית, הפיזית והנפשית שלנו. בהקשר הקוגניטיבי, הנחת המוצא היא שצריכת אלכוהול (כן, גם מתונה) מובילה ליכולת נמוכה יותר לרכז תשומת לב, להתמקד ולהבחין בפרטים.

ניסוי מפורסם בתחום שנעשה ב-2006 השתמש ב"סרטון הגורילה", שבו נראים אנשים עומדים אחד ליד השני ומעבירים כדור ביניהם, כאשר לפתע עובר ביניהם אדם מחופש לגורילה. ללא ספק, אירוע יוצא דופן ובולט לעין. המשתתפים בניסוי התבקשו למקד את תשומת ליבם במספר המסירות של הכדור, ורבים מהם (בדרך כלל כ-50 אחוז!) פספסו לחלוטין את הגורילה.

מתברר כי משתתפים ששתו קצת לפני, התקשו עוד יותר לזהות את הגורילה. ההסבר הוא שתחת אלכוהול יכולת תשומת הלב שלהם הייתה מוגבלת ולכן הם מיקדו את תשומת ליבם במשימה המוגדרת, והתקשו לפצל משאבים קוגניטיביים לזיהוי התופעה יוצאת הדופן שהתרחשה במקביל.

מחקר מ-2013 בחן את התנהלותם של נבדקים ששתו מעט אלכוהול לעומת קבוצת נבדקים שלא שתו בכלל: החוקרים ערכו ביניהם השוואה ביחס לביצועים בשתי מטלות שדרשו תשומת לב. מטלה אחת התמקדה בזיכרון ואילצה את הנבדקים לפתור בעיות מתמטיות ותחביריות מורכבות יחסית. מטלה שניה התמקדה בזיהוי ויזואלי של אובייקטים ולמעשה בחנה האם המשתתפים יכולים לזהות שינויים בין שתי תמונות שמציגות סצנה מורכבת מחיי היום-יום, כמו משרד או שוק. כאשר בין התמונות יש שינויים קלים בלבד, או שום שינוי.

המחקר מצא באופן גורף שהנבדקים ששתו מעט, לעומת מי שלא שתה, הצליחו פחות במשימה המוכוונת זיכרון. עם זאת, הם הצליחו באותה מידה במטלה הוויזואלית, ואפילו זיהו שינוי בתמונות שהוצגו להם מהר יותר. הסבר אחד לממצא המפתיע הוא שזיהוי שינוי בתמונות קל יותר כאשר אנחנו רגועים ופאסיביים, ולאו דווקא מתאמצים לחפש את השינוי אלא נותנים לו "לקפוץ עלינו". בתנאים כאלה תנועת העין איטית יותר וזה מאפשר לעבד יותר מידע.

בהקשר הפיזי, התוצאות חדות אפילו יותר. מחקר על צריכת אלכוהול בקרב ספורטאים מאוד נחרץ במסקנות שלו. ראשית, צריכת אלכוהול מכפילה את הסיכוי לפציעות, כאשר הנתונים מראים כי ישנם 55% סיכויים לפציעה בקרב ספורטאים שצורכים אלכוהול לעומת 24% בקרב אלא שאינם.

בנוסף, צריכה מוגברת של אלכוהול וה"האנגאובר" שמגיע איתה נמצאו מפחיתים ביצועים של ספורטאים ב-11%. מכיוון שרבים מהספורטאים המקצועיים הם צעירים בני 18 עד 24, צריכת אלכוהול גם מתקשרת בצורה משמעותית יותר למוכנות לקחת סיכונים (בעיקר לנהיגה ואף לרכיבה על אופניים תחת השפעת אלכוהול).

ויש גם השלכות על בריאות הנפש: מחקר מ-2016 בדק את הקשר בין צריכת אלכוהול לתפיסת האושר שלנו. מסתבר שהאושר שלנו מתגבר בזמן שאנחנו שותים, אבל בהמשך, לאורך שנים קדימה - אין שום קשר בין צריכת אלכוהול מתונה, לאושר. למעשה, המחקר מוצא שאפילו בצריכה מתונה של אלכוהול עשויות להתפתח בעיות שתייה.

אז מה אתם כמנהלים יכולים ללמוד מזה?

1. מנסים לגייס עובדים עם בר פתוח במשרדים? מארגנים מסיבות Happy Hour במהלך שבוע העבודה? מגניב, אבל אל תצפו מהעובדים להמשיך לעבוד אחר כך. כדאי להגביל את העניין לצרכים חברתיים בלבד, בהן לא נדרשת יכולת ריכוז גבוהה.

2. יוצאים לפגישות עסקיות? חשוב לכם להיות במיטבכם ולשמור על רמת ריכוז גבוהה? הגבילו את צריכת האלכוהול, ואל תתפתו לעוד כוסית.  

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com