מערך ההגנה האווירית הישראלי הוכיח עצמו היטב במבצע עם כלביא, אבל איראן ושותפותיה לא קופאות על השמרים ורצות לפיתוחים עתידיים ומאתגרים. המשמעותי ביותר שבהם הוא האיום ההיפרסוני. בראיון לעיתון הדרום קוריאני מאייל, יובל בייסקי, סמנכ"ל וראש מנהלת מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח ברפאל, קרא לשילוב זרועות בין התעשיות הביטחוניות של קוריאה הדרומית לבין אלו הישראליות - בהתמודדות עם האיום הגובר מצד צפון קוריאה ואיראן.
האיום ההיפרסוני מהווה חיבור יכולות בין טיל בליסטי, שנודע בשל המהירות הגבוהה שלו אך אינו יודע לתמרן, לבין טיל שיוט - שנחשב איטי יותר, אך יכול לתמרן. לדברי בייסקי, "קוריאה הצפונית ואיראן משקיעות משאבים משמעותיים בפיתוח המערכות הללו".
כל איום הוא הזדמנות
ישראל יודעת להתמודד היטב עם רקטות שיכולות להגיע למהירות של 2,500-2,000 מטר לשנייה. בנוסף, יש לה היכולת ליירט טילים בליסטיים ששוגרו במספרים גדולים מאיראן - טילים שיוצאים אל מחוץ לאטמוספרה, מגיעים לגובה של 400-300 ק"מ ומאיצים למהירויות של 6,000-5,000 מטר לשנייה. טילים אלה יורטו באמצעות מערכות חץ תוצרת התעשייה האווירית או THAAD האמריקאית תוצרת לוקהיד מרטין.
טיל היפרסוני לא מגיע לגובה של טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו ונכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 20-15 אלף מטר לשנייה. למערכות יירוט יהיה קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל המהירות, וכן בשל אופי המסלול הקופצני - המזכיר תנועה של חלוק נחל המדלג על פני המים. תוואי טיסה שכזה מקשה על חיזוי הנקודה שבה הטיל יצלול במטרה לפגוע.
ביוני 2023, כארבעה חודשים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשפה רפאל את פיתוח מערכת קלע חד (Sky Sonic), המיועדת ליירוט טילים היפרסוניים. הבכיר ברפאל קורא לסיאול להשתלב באופן חסר תקדים במיזם: "יכולת הייצור בקנה מידה גדול של קוריאה הדרומית היא מהטובות בעולם. הידע שלה בתוואי שטח הררי, שישראל מתמודדת עימו לעתים רחוקות, יהיה בעל ערך רב לפיתוח המערכת. זו הזדמנות ייחודית לתפוס עמדה מובילה בשוק העולמי. אם נפתח מערכת יעילה ראשונים, היא תניב תוצאות אסטרטגיות וכלכליות משמעותיות".
מה טוענים באיראן וברוסיה?
ב־2023 הציגה טהרן את הטיל ההיפרסוני פתאח במסיבת עיתונאים; במלחמת אוקראינה־רוסיה טענה מוסקבה כי היא תקפה בטילים היפרסוניים מסוג קינז'אל; ובינואר האחרון הודיעה פיונגיאנג כי "שיגרה בהצלחה" איום היפרסוני לגובה של כ־100 ק"מ, בטרם ירד לגובה 42.5 ק"מ. עם זאת, לפי הערכות, לאף אחת מהן עדיין אין את האיום ההיפרסוני על כלל היבטיו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.