ההכנסות נמוכות, העתיד מעורפל ומחולל התחרות בדרך החוצה: מה יעלה בגורלה של מהפכת הסלולר?

גורלה הסופי של חברת הסלולר אקספון צפוי להתברר השבוע, כשמספר קבוצות יגישו הצעות לרכישתה, ובהן פרטנר וגולן טלקום שבבעלות סלקום • אלא שהרווחיות בשוק אפסית לאורך שנים, ונראה שגם אין מה לבנות על שינוי שיביא הדור החמישי

חזי בצלאל, אבי צבי, אבי גבאי / צילום: רמי זרנגר, כפיר סיון, ישראל שם טוב
חזי בצלאל, אבי צבי, אבי גבאי / צילום: רמי זרנגר, כפיר סיון, ישראל שם טוב

השאלה המעניינת שאופפת את ההתעניינות סביב חברת הסלולר אקספון היא מה מוצאים המתעניינים השונים בחברה שמפסידה כסף בשוק שהמפעילים בו חווים רווחיות אפסית לאורך שנים. האם זו ציפייה ששבע השנים הרעות עומדות להסתיים, ואנו עומדים לפתחן של שבע שנים טובות יותר? או שמא שוק התקשורת הוא שוק שקורץ לרבים בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפיינות אותו, למרות שתהילתו מאחוריו?

חזי בצלאל מוותר על החלום

נדמה כי חזי בצלאל, בעלי אקספון והאיש שניסה בכל הכוח להרים את החברה ולהפוך אותה לשחקן לגיטימי בשל האהבה שלו לשוק הטלקום, ויתר על החלום. בצלאל ניסה להיכנס לשוק הסלולר כבר ב-2011. לאחר שלא הצליח, הוא רכש את אקספון ובאמצעותה נכנס לשוק הסלולר ב-2015, עת התמודד וזכה במכרז תדרים לדור הרביעי.

לבצלאל לקח זמן עד שהחברה אכן נכנסה לשוק ב-2018, אך לבסוף הוא חתם על עסקת שיתוף רשתות עם סלקום וטלטל את השוק בשנים האחרונות עם המותג WE4G שהציע "חבילה לכל החיים" במבצעים אגרסיביים.

בסופו של דבר, בשלהי השנה שעברה בצלאל כבר התקשה להמשיך ולהפעיל את החברה במחירים כל-כך נמוכים ובמקביל לשלם לסלקום סכומים כה גבוהים על שיתוף הרשתות. עקב כך פרץ משבר בין החברות, ובשנה האחרונה אקספון כמעט ולא מתחרה.

המחלוקת הביאה את אקספון לפוצץ את ההסכם עם סלקום ולנסות למכור את פעילותה באמצעות בית משפט. הפיצוץ הוביל את אקספון סלולר למצב של כמעט חדלות פירעון ולניסיון למכור את פעילות החברה למשפחת רייכמן הקנדית תמורת 330 מיליון (עבור הפעילות הקווית והניידת כאחד).

כרגע כולם ממתינים לאסיפות נושים שבהן יוחלט מי תרכוש את אקספון, לאחר שלחברה מונה מנהל הסדר מטעם בית המשפט, והיום (א') יועלו לדיון ההצעות של המתעניינים השונים, וביניהם גולן טלקום, פרטנר, שמעיה רייכמן וקבוצת משקיעים בראשות איציק בן אליעזר.

אי-ודאות גדולה לגבי החזר השקעות

בשונה משוק הסיבים האופטיים, שחווה האצה אדירה בשל ההשקעות הרבות בו, בשוק הסלולר המפעילים פועלים באי-ודאות גדולה ולא יודעים מהיכן יביאו החזר להשקעותיהם. בשוק הנייח נרשם ביקוש אדיר לסיבים אופטיים שנפרסים בכל הארץ בקצב מטורף, אבל בשוק הסלולר בקושי רואים את המחוג זז. כלומר, אם הסיבים הם רשת כבישים מהירה שנפרסת, ובעלי הרכבים ששים להשתמש בה - בסלולר, הדור החמישי שאמור היה לאפשר את אותו הדבר, פשוט לא מעניין את הציבור כרגע יותר מדי. אלו שרוכשים חבילות דור חמישי עושים זאת רק כי זה באזז או בגלל שאם לקוח קנה מכשיר תומך, אז על הדרך הוא לוקח גם חבילת גלישה מתאימה ומשלם 50-60 שקל לחודש, למרות שלא תמיד הוא מבין מדוע צריך את זה בכלל.

אין לנו מה לבוא בטענות לעצמנו בנושא הזה. בעולם אומנם פורסים רשתות דור חמישי בקצב גבוה יותר מאשר בארץ, אבל בכל העולם מחפשים עדיין את המודל העסקי שיאפשר להרוויח משירותים חדשים. הלקוחות בדור הרביעי נהנים מחוויית שימוש סבירה פלוס, ולכן לא תמיד ברור להם כיצד ישתפרו חייהם אם ליד הבית ישדרגו אתר סלולרי לדור חמישי, אבל מיד כשעוזבים את הבית, יורדים בחזרה לדור רביעי.

 
  

הישועה לא תבוא מהדור החמישי

הרקע הזה הוא אולי המפתח לנכונות של משקיעים להיכנס להשקעה באקספון סלולר, וזאת מתוך הבנה ערטילאית שבסוף משהו יקרה עם הדור החמישי. אבל לצד האמירה הזאת חייבים להיות מציאותיים ולהבין ששוק הסלולר נמצא במשבר מתמשך.

בסוף, כשמסתכלים על מחירי החבילות הסלולריות בשוק, רואים רק בשבוע האחרון חבילת דור חמישי שמציע רמי לוי במחיר של 25 שקל לחודש עם חבילת גלישה של 200 ג'יגה. זהו מחיר לא הגיוני בעליל. אומנם לוי מוכר את החבילה במשורה ולא מפרסם אותה יותר מדי, אבל זו חבילה שמבטלת לחלוטין את כל ההשקעות בדור החמישי, כאילו ההשקעות האלה הן משהו על הדרך.

חברות הסלולר בונות על הגידול בהכנסות מהדור החמישי. לא סתם כל החברות יישרו קו אחרי ההשקה והעלו מחירי חבילות, אחרי שחלקן ניסו להשאיר את המחיר ברמות הקיימות היום. אבל מהלך כזה של שחקן כמו רמי לוי יכול להוביל את המפעילים להחלטה להוריד את המחיר שוב. שחקנים כמו חברת אקספון, שאולי תחזור לשוק תחת בעלות חדשה, או מפעיל וירטואלי כמו 019 מובייל, שיחליטו להמשיך ולמכור במחירים של 25-30 שקל, יותירו את החברות ואת ההשקעות בדור החמישי הרחק מאחור.

במחירים האלה אין סיכוי שנראה כאן פריסה אמיתית של דור חמישי. כבר היום כל חברה משקיעה את המינימום שהיא יכולה בדור החמישי. מדובר בכמה מאות אתרים לכל חברה במקרה הטוב - רחוק מאוד ממה שצריך כדי לשפר את החוויה ולגרום לאנשים באמת לרצות לעבור לחבילה יותר יקרה.

הסירוב למיזוג עם מפעיל גדול אינו רציונלי ולא מבשר טובות | פרשנות

הסירוב המסתמן של הרגולטור הישראלי, עליו דיווחנו בגלובס, לאפשר לחברה כמו סלקום או פרטנר לרכוש את אקספון, אינו רציונלי. אקספון מתקרבת בצעדי ענק לחדלות פירעון, והיום היא תעמוד לגורלה מול אסיפת נושים. אומנם הצעה ממשית לא הונחה עדיין על השולחן, אבל הכוונה של פרטנר וסלקום ולרכוש את אקספון עברה דרך קבלת התרשמותם של הרגולטורים, והמגמה ברורה - סירוב תקיף לאשר מיזוג אפשרי כזה עם מפעיל גדול.

אחרי שרואים את החבילה של רמי לוי ב-25 שקל, ואחרי שרואים שבשוק התקשורת המחירים לא עלו למרות שאקספון כבר לא שחקן פעיל לפחות בשמונת החודשים האחרונים, ברור שאין טיעון מקצועי מאחורי ההתנגדות של הרגולטור למיזוג נוסף בשוק הסלולר. למרות החששות והאיומים הכבדים שהנה תמה הרפורמה בסלולר והמחירים יזנקו, גם מיזוג סלקום־גולן טלקום לא העלה את המחירים - בפועל לא קרה דבר, והמחירים נשארו באותה רמה, ולמרות שכאמור אקספון למעשה יצאה מהשוק.

מעבר לכך, השוק הסלולרי תמיד היה שוק שריכז תשומת-לב רבה, אבל צריך להסתכל על חלקה של אקספון בשוק הסלולר כדי להבין עד כמה המשמעות שלה מינורית. אומנם נכון שהיא משכה את המחירים למטה, אבל אנחנו מדברים על חברה שיש לה נתח שוק של כמה אחוזים בודדים בלבד. כמה השפעה כבר יכולה להיות לה?

האמירות שנשמעות מכיוון המדינה על כך שהם מעדיפים שאקספון תלך לפירוק לפני שתימכר לסלקום או לפרטנר, משקפות את הרתיעה שיש מלהחזיר את השוק לארבעה מפעילים, למרות שבכל העולם כמעט ניכרת תופעה של מיזוגים ושווקים סלולריים שירדו מחמישה לארבעה, ומארבעה לשלושה מפעילים. בישראל לא רק שיש לנו ארבעה מפעילים יציבים, יש לנו עוד מפעילים וירטואליים שמזנבים במפעילים הגדולים, אז מדוע הרגולטור בישראל כל-כך חושש לאשר מיזוג נוסף בין מפעיל גדול לשחקן נישה זעיר?

אפשר אולי להבין מדוע המדינה רוצה ללכת לפירוק של אקספון אחרי שטענה כי החברה קיבלה ממנה תדרים ורישיון, ואם היא לא מסוגלת לקיים את התחייבויותיה, שתשלם על כך בפירוק. זו טענה נכונה עקרונית, ואפשר להבין אותה. אבל ישנו טיעון נוסף, ואותו קשה בהרבה להבין: הטיעון שכרוך בפגיעה האפשרית בתחרות כתוצאה ממיזוג של אקספון עם שחקן קיים. נראה כי ההתנגדות כאן לא מגיעה מהמישור המקצועי, במיוחד כאשר הסיכון שהמחירים בשוק הסלולר יעלו בכמה שקלים הוא משהו שמשרד התקשורת בעצמו חזר ואמר שדרוש וחיוני להתאוששות השוק ולהתפתחותו.

בסופו של דבר, המשבר בשוק הסלולר מתנקז לאיש אחד בלבד, והוא שר התקשורת יועז הנדל. לצד הניסיונות והמאמצים לסייע לשוק בכל מיני דרכים, כמו למשל נושא קידום הקמת אנטנות סלולריות, הסכמה לאפשר לחברות לשתף ביניהן אתרים, הקלות בשעות מוקדי השירות ועוד - ההחלטה לרדת לארבעה מפעילי סלולר תלויה בו.

לפי האופן שבו הנדל פועל בתקשורת והעבודה המסיבית שלו על תדמיתו התקשורתית, קשה לראות אותו מסתכן בהחלטה הנכונה והאמיצה שהיא כן לאשר מיזוג, וזה לא מבטיח טובות לשוק הסלולר שימשיך לדשדש.

רקע: התהפוכות שטלטלו את שוק הסלולר

הרפורמה בשוק הסלולר רשומה על שמו של משה כחלון. אך קדם לו כשר תקשורת אריאל אטיאס שהחל לקדם מכרזים להכנסת מפעילים נוספים לשוק שנשלט על-ידי שלושה מפעילים גדולים.

עם כניסת הוט מובייל וגולן טלקום ב-2012 הופיעה חבילה סלולרית ב-99 שקל לחודש הכוללת שיחות וגלישה ללא הגבלה. המפעילים הוותיקים החלו לחתוך מחירים, אך ללא הואיל. הציבור נהר בהמוניו. התחרות לא הספיקה למקבלי ההחלטות, והם רצו גם מפעילים וירטואליים וגם שחקנים נוספים. כך קרה שב-2015 זכתה במכרז תדרים אקספון בבעלות חזי בצלאל.

ב-2015 סלקום ניסתה לרכוש את גולן טלקום ב־1.7 מיליארד שקל, עסקה שנפלה בשל התנגדות רגולטורית גורפת. הסירוב הוביל להידרדרותה של גולן טלקום, והחברה נמכרה לאחר ניסיונות רבים לאלקטרה מוצרי צריכה ב-350 מיליון שקל ב-2017.

לבצלאל לקח זמן עד שנכנס ועד שחתם על הסכם שיתוף רשתות עם סלקום, ובינתיים התחרות הלכה והשתכללה. כשאקספון נכנסה לשוק ב-2018, היא הבטיחה "מחיר לכל החיים".

ב-2019 סלקום ניסתה להתמזג עם הוט. המהלך לא צלח, והוט בתגובה ניסתה לרכוש את פרטנר ב-2020. אבי גבאי, שרק נכנס אז לתפקיד  מנכ"ל סלקום, הבין שפרטנר-הוט עשויה להיות השחקן הגדול בשוק, ובתגובה מיהר להגיש הצעה לרכישת גולן טלקום תמורת 750 מיליון שקל. המיזוג שאושר ערער את אקספון והותיר אותה בפני שוקת שבורה, משום שהיא התקשתה להתחרות בשוק בתואנה שמחירי השימוש שלה ברשת סלקום גבוהים מדי.

צרו איתנו קשר *5988