מיטב דש חויב להחזיר לעמיתים יותר מרבע מיליארד שקל בשל גביית דמי ניהול בניגוד להסכמים

בית המשפט הכלכלי בת"א קבע כי קופת הגמל של בית ההשקעות תחזיר לעמיתים את הסכום בשל הפרת חובת הנאמנות שהיא חבה כלפיהם • זאת בעקבות תובענה ייצוגית שהגישו שני עמיתים בטענה כי דמי הניהול נגבו בניגוד למה שהוסכם עמם עת הצטרפו לקופה • המניה מתרסקת במעל 9%

אילן רביב, מנכ''ל מיטב דש / צילום: כדיה לוי
אילן רביב, מנכ''ל מיטב דש / צילום: כדיה לוי

בית המשפט הכלכלי בתל אביב חייב את קופת הגמל של מיטב דש להחזיר לעמיתים סכום של יותר מרבע מיליארד שקל. בפסק דין שניתן היום (ד') על ידי שופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן נקבע כי מיטב דש יחזיר לעמיתים את הסכום בשל גביית דמי ניהול בניגוד להסכמים ותוך הפרת חובת הנאמנות שהוא חבה כלפיהם. מניית מיטב דש  מתרסקת במעל 9% במסחר.

"יש להעביר מסר חד וברור - לנתבעת ולמקבילותיה בשוק ההון: חובות הנאמנות, בה מחויבים משקיעים מוסדיים, לרבות הנתבעת, לעמיתים, למשקיעים ולחוסכים, מחייבות כי הקופה תשים לנגד עיניה, בראש ובראשונה, את עניינם של העמיתים, ותנהג עמם בשקיפות מלאה" כתבה אגמון-גונן.

"בפסק דין זה אני מבקשת להסב את תשומת לבם של המשקיעים המוסדיים לחובתם העיקרית לראות לנגד עיניהם כל העת את העמיתים, המשתתפים והחוסכים, כל אותם אנשים ששמו בהם מבטחם, והפקידו בידם את חסכונותיהם ואת חייהם הכלכליים. בכתבי הטענות של הנתבעת, הכוללים במצטבר מאות עמודים, אין התייחסות לעמית הבודד, מה הוא הבין, על מה הוא הסתמך. חובת הנאמנות מחייבת את הקופה לשמוע את העמיתים ולהקשיב להם, כפי שראוי שהייתה הנתבעת עושה בעניינו של מר גרינברג, שפנה אליה שוב ושוב, בניסיון להעמידה על התנהלותה בניגוד לחובותיה אלו".

פסק הדין ניתן במסגרת תובענה ייצוגית שהגישו עמיתים בקופת הגמל של מיטב דש - ישראל גרינברג, שהצטרף לקופה בשנת 1969; ומיכאל לוינרד שהצטרף לקופה בשנת 1984 - בטענה כי זו גבתה מהם דמי ניהול, בניגוד למה שהוסכם עמם עת הצטרפו לקופה. העותרים מיוצגים על ידי עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר.

"הנתבעת העדיפה את טובתה שלה בגביית דמי ניהול"

בפסק דין מקיף בנוגע למשקיעים המוסדיים בכלל וקופות הגמל בפרט התייחסה אגמון-גונן לחובות הנאמנות בהם חייבים המשקיעים המוסדיים לעמיתיהם: "הגופים המוסדיים, בהם הנתבעת, מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, מנהלים את מרבית כספי החוסכים בשוק ההון. ניהול כספי חוסכים בהיקפים עצומים מקנה למשקיעים המוסדיים כוח רב, שיש לנהלו ולהפעילו באחריות. יש לזכור כי מאחורי כלל המשקיעים המוסדיים עומדים מיליוני חוסכים, עובדים, פנסיונרים ומשקיעים אחרים, הסומכים עליהם ומפקידים את עתידם בידיהם, פשוטו כמשמעו. האמרה שהובאה בפתח הדברים: 'With great power comes great responsibility' .....זו תמצית וליבת פסק הדין - כוח רב מחייב אחריות רבה - על המשקיעים המוסדיים מוטלות חובות נאמנות, לאור הכוח הרב שבידיהם".

אגמון-גונן עמדה על החשיבות של דמי הניהול והשלכת שיעור דמי הניהול על הכספים שיוותרו בידי החוסכים: "קופת גמל היא חיסכון פנסיוני. הסכומים שישולמו לבסוף מהקופה לעת פרישה וישמשו את העמיתים כהכנסה, נגזרים כמובן מסכום ההפקדות ומשכן, זאת מצד העמית. מצד הקופה הסכום שיתקבל תלוי בתשואה שתשיג הקופה על הכסף ודמי הניהול שתגבה מהעמיתים. על כן לשיעור דמי הניהול, הנגבים במהלך השנים משמעות עצומה על סכום המחייה שיוותר לעמית עם פרישתו".

לאור זאת הוסיפה השופטת, "הגביל המאסדר את גובה דמי הניהול, אופן גבייתם והסדיר את ההודעות שיש ליתן לעמיתים לעניין זה. לאור העובדה שחיסכון פנסיוני הוא מוצר ארוך טווח, ודמי ניהול נגבים לאורך שנים רבות, הרי שכל עשירית האחוז העלאה בדמי הניהול, הנגבית מסכומים גבוהים לאורך שנים, הנראית לכאורה זניחה, עלולה להביא לשינוי משמעותי בכספים שיוותרו לעת זיקנה".

נקבע כי חברות יכולות להגיע להסכמים שונים עם קבוצות עמיתים שונות בנוגע לרכיב דמי הניהול וכי הסכמים אלו נכרתו בשעתו (עד שנת 1977) עם עצמאים ושכירים וכן עם אנשי צבא הקבע מכוח הסכם בין צה"ל לבנק הפועלים.

דש העלתה טענות לפיהן היא רשאית לשנות באופן חד צדדי את דמי הניהול בהתבסס על שינויים אסדרתיים, על עמדה משתמעת של הממונה על אגף שוק ההון ועל דוקטרינות חוזיות שונות. אגמון-גונן קבעה כי אין בכך להפקיע חוזים קיימים. "אין לקבל טענה לפיה כל שינוי אסדרתי, שלא בחקיקה ראשית מפורשת, יפקיע חוזים קיימים בין החוסכים והמשקיעים לגוף המוסדי, שנועדו מעצם טיבם וטבעם לחול במהלך שנות עבודתו של אדם, שנים ארוכות ורבות. הגיונו הכלכלי של ההסכם בין הצדדים ותכליתו כולה, היא הפקדת כספי החיסכון של העמיתים בידי הקופה לצורך שמירתם והשקעתם לצורך תשואה עליהם עד ליציאה לגמלאות. אין ספק כי אלה עדין מתקיימים".

אשר לעמדת הממונה, נקבע כי במקרה זה לא הייתה חוות-דעת של הממונה, אלא ניסיונות של דש לפרש חוזרים שונים ומצגות של אגף שוק ההון.

אגמון-גונן קבע כי הטיעון של מיטב דש כי היא נתונה ב"שבי הרגולטורי" שבו קשרי הרגולטור והחברות המפוקחות חזקים יותר מהאינטרס של החוסך הבודד.

השופטת התייחסה לטיעון לגבי "שבי רגולטורי": "יש חשש להטיה לטובת הגופים המפוקחים לאור הקשר השוטף בין רשות שוק ההון, לחברות המנהלות את קופות הגמל, ומנגד הקשר עם העמיתים שאינם מאורגנים ואינם נמצאים בקשר עם האגף כציבור, אלא כבודדים בצורה של הגשת פניות או תלונות. החברות המנהלות, כדוגמת הנתבעת הן גופים חזקים, יציבים ומאורגנים... יש לזכור כי בראש החברות המנהלות יושבים מומחים בתחום הגמל.... ובעיקר, לאגף שוק ההון ולחברות המנהלות אינטרס משותף, חשוב כשלעצמו, בשימור יציבות החברות המנהלות".

מיכל אגמון גונן / צילום: שלומי יוסף
 מיכל אגמון גונן / צילום: שלומי יוסף

לאור היחסים המיוחדים בין הצדדים, קובעת השופטת כי אין מדובר אך בהפרת חוזה, אלא גם בהפרת חובת נאמנות שהיא חמורה הרבה יותר. חובות הנאמנות והאמון עוסקות בניהול ענייניו של אחר ובמקרה זה הצד החזק, בעל הידע, מנהל את רכושו של הצד החלש (העמיתים). "הנתבעת העדיפה את טובתה שלה בגביית דמי ניהול, על טובת העמיתים שהתחייבה כלפיהם שלא לגבות דמי ניהול כאמור. הנתבעת לא נקטה בגילוי נאות ומלא, ושלחה, כאמור, הודעה לעניין העלאת דמי הניהול במסווה של פרסום וברכות לשנה החדשה שעמדה אז בפתח. לא כך על נאמן לנהוג", כתבה אגמון-גונן.

לאור זאת הורתה השופטת לדש להפסיק לגבות דמי ניהול מחברי הקבוצה, ולהשיב, בכפוף להשלמות לעניין הסכומים, את דמי הניהול שנגבו שלא כדין.

צרו איתנו קשר *5988