קצא"א | דעה

אחרי דליפה נוספת, זה הזמן לבטל את הסכם שינוע הנפט דרך מפרץ אילת

כאילו מדובר באירוע שגרתי וחסר חשיבות ולא באחד האיומים הקשים ביותר על הסביבה בישראל, בחודשים האחרונים פורקות מכליות נפט את תכולתן במפרץ אילת, בקרבה מטרידה לשונית האלמוגים ולמתרחצים הרבים בחוף • האם אנו מחכים לדליפה ההרסנית הבאה?

דליפת דלק בקצא''א בקו החברה במועצה האזורית חוף אשקלון / צילום: המשרד להגנת הסביבה
דליפת דלק בקצא''א בקו החברה במועצה האזורית חוף אשקלון / צילום: המשרד להגנת הסביבה

בחודשים האחרונים מגיעות מכליות נפט למפרץ אילת. בשקט-בשקט, כאילו מדובר באירוע שגרתי וחסר חשיבות ולא באחד האיומים הקשים ביותר על הסביבה בישראל, פורקות המכליות את הנפט בקרבה מטרידה לשונית האלמוגים ולמתרחצים הרבים שנמצאים בחוף ומעבירות אותו בצינור יבשתי למרחק של 254 ק"מ עד לנמל אשקלון, משם הוא יועמס על מכליות שיפליגו ליעדים שונים בעולם.

פעילות זו אינה חדשה לגמרי. חברת קצא"א - קו צינור אירופה אסיה בע"מ, שהיא חברה ממשלתית אך פועלת למעשה תחת מעטה סודיות ומכוח חוק מיוחד שנחקק במיוחד עבורה - משנעת נפט ממפרץ אילת לחוף אשקלון כבר שנים לא מועטות, אך לאחרונה התגברה מאוד פעילותה בעקבות הסכם סודי שנחתם בינה ובין חברת Med-Red Land Bridge הפועלת במפרץ הפרסי. הסכם זה, שנחתם במחשכים וללא ידיעתם ואישורם של אף אחד משרי הממשלה, צפוי להגדיל את היקף הגעת המכליות עד לכדי 100 מכליות בשנה ואף יותר.

לפני מספר חודשים הגישו מספר ארגוני סביבה עתירה לבג"ץ נגד ההסכם ודרשו לבטל אותו ולכל הפחות להביאו לדיון ממשלתי. החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ועמותת צלול הציגו לבית המשפט מידע על הנזקים העצומים שגרמו דליפות קצא"א בעבר, ושעלולים להיגרם שוב כתוצאה מדליפת נפט חדשות לאורך כל התוואי.

ראשית, דליפה במפרץ אילת עלולה להמיט כליה על שונית האלמוגים הייחודית שבו ולפגוע קשות בתיירות הפנים לאילת ובכלכלת העיר. שנית, דליפה בכל נקודה לאורך הצינור היבשתי הארוך שבין אילת לאשקלון עלולה לזהם שטחים פתוחים עצומים ושמורות טבע רגישות, כפי שכבר קרה בדליפות נפט קודמות שאירעו בנחל צין בשנת 2011 ובשמורת עברונה בשנת 2014. שלישית, דליפה בנמל אשקלון עלולה לזהם קשות את חופי הים התיכון, באופן שיגמד את אסון הזפת הכבד שאירע רק לפני כחצי שנה, ושנחשב עד כה לאחד האסונות האקולוגיים הגדולים שפגעו בישראל מאז הקמת המדינה. כמובן, כל אחד מתרחישי האימים האלו עלול להתממש במקביל ובמצטבר לשאר התרחישים.

כתגובה לעתירה לבג"ץ, הציגה קצא"א סקר סיכונים ובו נכתב כי הסבירות לדליפות נפט משמעותיות בים או ביבשה הוא לכאורה קטן ביותר. בפרט נטען כי הסבירות להתרחשות אירוע דליפה בצנרת המובילה את הדלק מהחוף הוא אחת ל-1,111 שנה בלבד. אך נתונים אלה, שנועדו להרגיע את הציבור המודאג ולהרדים את הרגולטור, אינם תואמים כלל את המציאות בשטח. בפועל, דליפות נפט יבשתיות מהצינור של קצא"א מתרחשות בתדירות גבוהה ביותר, כאשר בעשור האחרון התרחשו לא פחות מ-13 דליפות, והאחרונה בהן קרתה רק לפני ימים ספורים והובילה את המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה לפתוח בחקירה פלילית.

הדליפה האחרונה בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון חייבה עד כה פינוי של 5,000 טון קרקע מזוהמת מאזור הדליפה, וקיים חשש שהזיהום אף הגיע למי התהום. על-פי הפרסומים, חלק ממקטעי צינור הנפט הונחו במרחק של מאות מטרים מהתוואי המקורי שאושר לקצא"א ואף באזורים שהוגדרו רגישים מבחינה הידרולוגית. כל זאת, בשעה שחלקים רבים אחרים בצינור לוקים בקורוזיה קשה ואיבדו עד לכדי 70% מעוביים המקורי.

כפי שציינה השרה להגנת הסביבה בתגובה לדליפה, מדובר באירוע חמור ביותר, שממחיש שוב עד כמה מסוכנת ומזיקה עשויה להיות ההובלה של דלק פוסילי בלב מדינת ישראל. מתבקש אפוא כי ממשלת ישראל תסיק את המסקנה המתבקשת מאירוע עגום זה ותפעל לביטול תוקפו של הסכם קצא"א ההרסני, לפני שנתעורר לגלות אסון נוסף וכבד אפילו יותר.

הכותב הוא יועץ משפטי בחברה להגנת הטבע

צרו איתנו קשר *5988