רשות ני"ע ממליצה להעמיד לדין את אמיר ברמלי בפרשה פלילית נוספת

לאחר שכבר נגזרו עליו לאחרונה 10 שנות מאסר בפרשה אחרת, מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה בעניינם של אמיר ברמלי וחברת אולרנט למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב, עם המלצה להגיש כתב אישום נגד ברמלי וחברתו.

באוגוסט 2020 נפתחה חקירה נוספת נגד ברמלי וגורמים נוספים. החשדות שעמדו בבסיס החקירה: ביצוע עבירות של הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי חקירה וזיוף וכן עבירות הלבנת הון. על פי החשד, מדובר בהונאת משקיעים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שנחשפה על ידי הרשות ונחקרה על ידה.

לפי החשד, ברמלי ביצע את העבירות בעוד מתנהל נגדו משפט פלילי בגין ביצוע עבירות דומות. על בסיס חומרים שנאספו בחקירה הנוכחית, עלה חשד להמלטות מן הארץ ומהדין. בין החומרים שנתפסו נמצאו כלי זיוף ומסמכים המעידים על זיוף, חומרי מחשב המעידים על כוונתו להימלט מן הארץ. לפיכך, רשות ניירות ערך ופרקליטות מיסוי וכלכלה פנו לבית המשפט בבקשת מעצר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי ברמלי פעל על מנת להימלט מן הדין.

על פי החשד, ברמלי פעל, בעצמו ובאמצעות אחרים, בין היתר באמצעות חברת אולרנט, הציע לציבור המשקיעים ניירות ערך ללא תשקיף וגייס כך עשרות מיליוני שקל. הכספים גויסו, על פי החשד, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא, לרבות גיוס כספים עבור אפיקי השקעה הנחזים להיות שקריים, הצגת ביטחונות מזויפים למשקיעים, ותוך גניבת כספי המשקיעים אשר בפועל אינם מועברים לטובת ההשקעה המובטחת, ותוך העברת הכספים באמצעות חשבונות קש אשר אינם רשומים על שם ברמלי או שייכים לו.

גייס משקיעים בהתבסס על מצגי שווא 

לפני כשמונה חודשים גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על ברמלי עשר שנות מאסר, לאחר שהרשיע אותו בגניבת למעלה מ-300 מיליון שקל ממשקיעים בחברת קרן קלע וכן בעבירות מרמה, זיוף הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך. במסגרת הכרעת הדין קבע בית המשפט כי בשנים 2015-2012 גייסה חברת קרן קלע שבבעלות ברמלי מאות מיליוני שקל ממאות משקיעים, בהתבסס על מצגי שווא שמסר ברמלי.

למשקיעים הוצג כי כספם ישמש למתן השלמות הון שהן הלוואות לטווח קצר, בעבור גורמים עסקיים בישראל, והוסבר כי מדובר באפיק חסר סיכון שיניב עבורם ריבית חריגה ויאפשר נזילות גבוהה של הכסף. בניגוד למצגים אלה, השתמש ברמלי בכספי המשקיעים לשם רכישת חברות לבעלותו הפרטית, שהיו ברובן חברות הזנק עתירות סיכון בראשית דרכן או חברות שהיו נתונות בקשיים כלכליים ניכרים. הפעילות שביצע ברמלי באמצעות קלע לא הניבה לקרן הכנסות, והיא סבלה מגירעונות והפסדים. משכך שילם ברמלי את הריבית החודשית למשקיעים או פרע את השקעתו של מי שביקש לעשות כן, בשיטת "פירמידה", כך שכספי משקיעים חדשים הם שפרעו את החוב למשקיעים הישנים. בנוסף, ברמלי ניתב מיליונים רבים מכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים שונים. גיוס הכספים ממאות המשקיעים בקרן בוצע ללא פרסום תשקיף כמתחייב לפי חוק ניירות ערך, דבר שהקשה עליהם עוד יותר לעקוב אחר השימושים בכספם.

מרשות ניירות ערך נמסר עם העברת תיק החקירה כי "בשנים האחרונות אנו רואים שימוש בערוצי הפצה מגוונים, כגון: רשתות חברתיות, 'כתבות עיתונאיות', שימוש בידוענים ובאנשים מפורסמים כחלק ממנגנון שיווק משומן ועל מנת 'להכשיר' את החברה וההשקעה. לכן, הרשות שבה וקוראת לציבור לפעול בצורה אחראית ולבדוק כי החברה/הגורם הוא מפוקח על ידי רשות ניירות ערך. בבדיקה פשוטה באתר רשות ניירות ערך ניתן לבדוק הגורם פועל ברישיון. פיקוח עשוי לצמצם סיכונים הכרוכים ממילא בהשקעות בניירות ערך". 

*** חזקת החפות: אמיר ברמלי לא הורשע בפרשה החדשה, ועומדת לו חזקת החפות.